חופשה במעמקים

קורס צלילה הוא הבריחה המושלמת מהחום המהביל שבחוץ. בדקנו כמה יעלה התענוג וגילינו שלא חייבים להרחיק עד לאילת כדי לגלות את השלווה והקסם של העולם התת-ימי

  • צלילה
רינה רוזנברג

אם מיציתם טיולי שטח בישראל או בחו"ל, אולי זה הזמן לעבור לאתרים שמתחת למים. באילת, שהתברכה באתרי צלילה מהיפים בעולם, אפשר לעשות קורסי צלילה כמעט בכל פינה, אך לא חייבים להרחיק לעיר הדרומית - אפשר לעשות קורס גם במרכז ואפילו בירושלים.

בניגוד למדינות אחרות בעולם, בישראל קיים חוק להסדרת תחום הצלילה. "חוק צלילה ספורטיבית" נחקק לפני כ-30 שנה במטרה לאפשר למעוניינים לעסוק בספורט זה לצלול באופן חופשי רק לאחר הדרכה והסמכה של מועדון הצלילה, שנמצא בפיקוח רשות הצלילה.

במקומות אחרים בעולם לא קיים חוק צלילה ולכן המועדונים פועלים לפי הסטנדרטים של ארגוני צלילה בינלאומיים. הסטנדרט של ארגון פאדי, שלפיו פועלים מועדוני צלילה רבים בעולם, הוא מינימום שלושה ימי קורס ברמה של כוכב אחד. דוד ורד, נציג ארגון פאדי בישראל ומנהל "ישרוטל מועדון ספורט הים האדום", טוען כי אין משמעות לאורך הקורס אלא למהותו ולמספר הצלילות שמבצעים בו - שש צלילות לדרגת כוכב אחד בכל קורס בעולם. "בלאו הכי צוללן לא יכול לצלול לבד עד שהוא לא חווה 20 צלילות רשומות, שבהן הוא מחויב להיות מלווה במדריך, וגם לאחר מכן צוללים ברמת כוכב אחד צריכים לצלול עם צוללן בדרגה בכירה מהם", אומר ורד.

הקורסים המתקיימים בים התיכון שונים מעט מהקורסים המתקיימים בים סוף: בקורס שבים התיכון מתרגלים את תפעול המכשירים והשחייה התת-ימית בבריכה לפני שקופצים לים. באילת, שבה מי הים סוערים פחות, אין צורך בתרגול זה. בנוסף, משום שהמים בים התיכון סוערים ולצוללנים קשה להגיע למוקד הצלילה בשחייה, הם מגיעים אליו באמצעות סירה וזוכים כבר בשלב מוקדם לתדרוך בנושא ירידה למים מסירה. בקורסים באילת, לעומת זאת, לא מתנסים בצלילה מסירה, שכן אתרי הצלילה נמצאים במרחק קצר מאוד מהחוף.

"היות שהמים בים התיכון קשים יותר, הצוללנים שלומדים וצוללים בו לדעתי הם צוללנים טובים יותר", אומר דן דוידי, מבעלי מועדון הצלילה ה"ריף" בהרצליה. היתרון של קורס צלילה בים התיכון, בעבור רוב תושבי ישראל, הוא שניתן לעשות אותו שלא במהלך חופשה באילת, שכרוכה בהוצאות על בתי מלון.

גם הירושלמים יכולים ללמוד צלילה - בירושלים קיים מועדון צלילה כבר קרוב ל-20 שנה. הצוללנים מתחילים את הקורס בבריכה. "את היומיים וחצי הראשונים של הקורס מקיימים בירושלים ומתרגלים צלילות בבריכה. אחר כך ממשיכים את הקורס באילת, עם אותם מדריכים שהחלו להעביר את הקורס בירושלים", אומר אסף שוורץ, מבעלי "מרכז צלילה 02 ירושלים". לדבריו, גם באילת יש מועדונים שעורכים את השיעורים הראשונים בבריכה. "אני עובד עם ירושלמים עסוקים, שקשה להם לנסוע לתל אביב. לפעמים גם מגיעה אוכלוסייה גדולה של שומרי שבת ואפילו חרדים. אנחנו עובדים בשעות הערב, אחרי שעות העבודה, כדי שלא לפגוע בשגרת היום שלהם".

טוב לדעת (תוכן מקודם)

התקרחות נשית היא בעיה רצינית - אך יש לה פתרון טבעי וקבוע

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה

כוכב אחד או שניים?

בהתאחדות הישראלית לצלילה רשומים 125 אלף בעלי תעודות צלילה. לירון תירוש, מנכ"ל ההתאחדות, מעריך שכ-25 אלף מתוכם הם תיירים. בנוסף, לכ-50 אלף ישראלים נוספים יש תעודות צלילה מטעם ארגונים זרים. בישראל מתקיימים קורסי צלילה בכ-15 מועדוני צלילה בים התיכון וכשמונה באילת. מעבר לקורסים הבסיסים, ניתן להשתלם גם בהובלת קבוצה, בהדרכת צלילה ובצלילה עמוקה.

קורסי הצלילה הספורטיבית הבסיסיים ביותר הם קורס כוכב אחד, ואחריו קורס כוכב שני. קורס כוכב אחד עולה 1,100-1,300 שקל והוא כולל חמישה ימי לימוד של כשש שעות, בהם עובר החניך שיעורים תיאורטיים ומעשיים בצלילה. סיום קורס כוכב ראשון וצליחת מבחן תיאורטי ומעשי מקנים רישיון ותעודת צלילה בינלאומית לעומק של עד 20 מטר בליווי בן זוג שעבר קורס שני כוכבים לפחות. ההרשמה לקורס זה היא מגיל 12, כאשר עד גיל 15 הרישום הוא באישור הורי הקטין בלבד.

קורס כוכב שני נמשך כיומיים, כשש שעות בכל מפגש. הקורס מתאפיין ביותר צלילות, לצד השתלמות בהצלה, בניווט, ובצלילות עומק. סיום הקורס מקנה רישיון צלילה בינלאומי לעומק של עד 30 מטר. לקטינים מתחת לגיל 15 אסור לצלול לעומק של יותר מ-20 מטר. מחירו של הקורס הוא 600-700 שקל, ויש מועדונים שמציעים עסקת חבילה של שני הקורסים ברצף במחיר משתלם יותר.

על-אף הקסם שבצלילה, יש מי שמגלה שמים הם לא הסביבה הטבעית שלו, וחלק מהחניכים בקורס הצלילה מחליטים לעזוב באמצע. יובל זיו, בעלי מועדון הצלילה Coralsea, מספר כי במועדון שלו יש נשירה של כ-25% מהמשתתפים בקורס כוכב אחד שנובעת מקשיי הסתגלות למצב החדש. לכן, לפני שמתחייבים לקורס במועדון מסוים, כדאי לבדוק מה מדיניות ההחזר הכספי במקרה של אי-השלמת הקורס. רוב המועדונים מאפשרים לעזוב את הקורס ולהשלימו בשנה שלאחר מכן, אך אם ויתרתם לחלוטין על החוויה, כדאי שזה יקרה במועדון שיסכים להחזיר לכם את כספכם.

ים של כסף

צלילה היא תחביב הכרוך בהוצאה כספית לא קטנה. מעבר לתשלום עבור קורסי הבסיס, בכל ביקור במועדון לצלילות חוזרות יש לשלם הן בעבור הצלילה והן בעבור השכרת הציוד. מי שלא צלל יותר מחצי שנה נדרש גם לעבור צלילת ריענון, שמחירה 150-180 שקל. השכרת ציוד צלילה מלא ליום עולה 130-195 שקל. השכרת מצלמה לתיעוד הצלילה מתחת למים תעלה 60-100 שקל ומחיר הצלילה עצמה הוא כ-160 שקל.

לצוללים בתדירות גבוהה מומלץ לקנות ציוד אישי, במקום לשכור אותו בכל פעם מחדש. מכיוון שכל חנות צלילה משווקת מוצרים של חברות שונות ובאיכויות שונות, טווח המחירים רחב. למשל, מסכת צלילה עולה 100-400 שקל, סנפירים עולים 100-600 שקל, חליפת צלילה עולה 300-1,500 שקל ומיכל אוויר עולה 850-3,000 שקל.

אמנם שחייה מהווה חלק מתהליך הצלילה, אך מעלותיה הבריאותיות לא משתוות אליה. ד"ר פיני הלפרין, יועץ רפואי של הרשות הלאומית לצלילה ספורטיבית, מסביר כי שריפת הקלוריות בצלילה לא משמעותית, שכן שריפת הקלוריות נובעת מנשימת האוויר הדחוס ולא מפעילות גופנית. "אין תועלת בריאותית בצלילה, אך עם זאת יש תועלת נפשית. הצלילה מוגדרת כספורט מרגיע ומתייחסים אליה כפעילות מרגיעה ומשקמת במצבי תחלואה שונים, כחלק מתהליך טיפולי", אומר ד"ר הלפרין.

כנגד כל הסיכונים

תקינות ציוד הצלילה המופקד בידי הצוללנים יכול להכריע את גורל הצלילה. "אנחנו בודקים את הציוד שלנו אחת לשלושה חודשים, על-אף שהיצרנים דורשים בדיקות כאלה רק אחרי תקופה ממושכת יותר או על פי מספר הצלילות שעברו. הלקוחות יכולים לראות את מועד הבדיקה האחרון שרשום על מאזני הציפה והווסתים", אומר זיו. ואולם לדבריו, רק חלק מהמועדונים מקפידים על בקרה בתכיפות זו משום שהיא כרוכה בהחזקת טכנאי במשרה מלאה. זיו ממליץ ללקוחות שמגיעים למועדון לבדוק מי המנהל המקצועי ומה הוותק והניסיון שלו.

בישראל קיימים שלושה תאי לחץ לטיפול בתאונות צלילה, הממוקמים בבתי החולים יוספטל באילת, אסף הרופא בצריפין ורמב"ם בחיפה. זאת על-אף שהצורך בטיפול בתא לחץ עלול להיווצר גם שעות אחרי הצלילה, כשהצוללן נמצא רחוק מבתי חולים אלה. ד"ר אשר סלמון, מנהל מחלקת בקרה רפואית במשרד הבריאות, לא רואה צורך בהפעלת תאי לחץ בבתי חולים נוספים משום מדובר במכשיר יקר, לא פשוט לתחזוק ודורש אנשי מקצוע לתפעולו ולמתן טיפול באיכות גבוהה. לדברי ד"ר סלמון, לפי ההמלצות הבינלאומיות שבידי משרד הבריאות, אין צורך בפיזור של תאי לחץ נוספים בישראל.

שי רוט, נציג ארגון דאן ישראל, המציע פוליסות ביטוח צלילה מטעם חברת הפניקס, טוען שבכל שנה יש בישראל עשרות מקרים שבהם מפונים צוללנים לתאי לחץ בבתי החולים, ומאות צוללנים מגיעים לחדר המיון בשל פגיעות מינוריות יותר כמו דימום מהאף או קריעת עור התוף, שעלולות להיגרם, בין היתר, מעלייה מהירה מדי מעל פני המים.

בעשור האחרון התרחשו שישה מקרי מוות בצלילה ספורטיווית. עם זאת, תירוש לא מגדיר צלילה כספורט מסוכן אלא כספורט עם סיכונים, ובהתאם הוא מזהיר צוללנים שלמדו צלילה בחו"ל לשים לב שהסטנדרטים של הקורס אותו עברו זהים לאלה שבישראל - שבוצעו מספיק שיעורים מעשיים וצלילות ושתורגלו מצבי הצלה, חילוץ והנשמה.

חוק הצלילה קובע שכל צוללן חייב להיות מבוטח. "אף אחד לא ישכיר לך ציוד, אפילו לא ימלא לך אוויר במיכל, אם אין לך מסמך שמאשר שאתה מבוטח", אומר תירוש. כל מועדון צלילה קשור עם חברת ביטוח אחרת וגובה את תשלום הפרמיה בעצמו תמורת פוליסת ביטוח בינלאומית התקפה לשנה. מחיר פרמיית הביטוח היא כ-175 שקל בשנה, והכיסוי הביטוחי שלה הוא כ-100-150 אלף דולר. חברות הביטוח הפעילות בשוק זה הן כלל, הראל והפניקס.

פרמיית הביטוח של צלילה מקצועית תעלה כפול, אך הכיסוי הביטוחי שלה בלתי מוגבל והיא מתאימה גם למדריכים שעלולים להיתבע על ידי תלמידיהם על רשלנות מקצועית. "התביעות בתחום בשנים האחרונות לא מגיעות לבתי המשפט ונסגרות בין חברות הביטוח לצוללן או בינן לבית החולים", אומר רוט.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully