פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      באווירת חופש תמידי

      על גבעה מרוחקת במרחק של חצי שעה מבואנוס איירס, שוכן לו בית בלובן מבריק, בעל אישיות דרום אמריקאית יוצאת דופן

      בעלי הבית שבארגנטינה, אדריכלים במקצועם, תכננו ועיצבו אותו בסגנון עכשווי. הם ניצלו היטב את חלקת האדמה הענקית (2,600 מ"ר) שעמדה לרשותם. שקיפותו של הבית מגלה חללים נקיים, כביטוי לסגנון חיים צעיר, מודרני ודינאמי. מראה העצים העתיקים, הסובבים את הבית, חודר פנימה, ומוסיף לאווירה של חופשה מתמדת. בעזרת אחיו של האדריכל מנגטי, חואן סבסטיאן, בנו השניים בית, המאפשר לצמחייה הירוקה, המקיפה אותו, לחדור פנימה דרך משטחי הזכוכית הענקיים. למרות, שלבית יש קשר אמיץ עם הסביבה החיצונית, אין הוא מזכיר כלל סגנון כפרי, אלא כיוון אוונגרדי ונוחות מאופקת. הבית נוח להפליא, קל לתפעול, זורם, ומעל לכל, יפהפה.

      המגרש, המיועד לבנייה, אותר בלוחאן פרטידו ("דלת פתוחה"), כחצי שעה מבואנוס איירס, כשהוא מרוחק מיתר המגרשים השכנים, ומבטיח חופש ואינטימיות לבית שרובו שקוף ורבים בו הפתחים. "זאת הייתה נקודת ההתחלה", מסביר חואן פבלו, "אחר כך, בסקיצות המוקדמות, צץ הרעיון לבית מוגבה מעל האדמה, ומשם והלאה חיפשנו איך לשלב שקיפות עם רצף מרחבי פנימי". האדריכלים שאפו לעצב בית שיהיה פונקציונאלי, נוח וקל לתחזוקה, ויתאים לסגנון החיים שלהם, הכולל אירוח חברים רבים. הם רצו גם להבליט את כישוריהם, ולהפוך את הבית לסימן היכר ליכולתם המקצועית.

      ארבעה אלמנטים מרכזיים היוו בסיס לתוכניותיהם: אור, מים, השתקפויות וניגודים. על בסיס הנחות יסוד אלה שורטטה התכנית לבית הפשוט והמדויק הזה, ששטח הרצפה שלו 198 מ"ר, וצירו המרכזי הוא בריכה פנימית שגודלה כ-60 מ"ר. סביב הבריכה, המספקת לבית רעננות, בהירות ורוגע, נמצא החלל הציבורי, הכולל סלון, חדר אוכל ומטבח, ובנוסף גם חדר כביסה ואזור שירות. באגף השני נמצא האזור הפרטי, שבו שני חדרי שינה: יחידת הורים עם שירותים צמודים, וחדר ילדים, שלידו חדר אמבטיה משותף, המשמש גם כשירותים.

      זה רק נראה מרווח

      כדי להדגיש את החוש המעשי שלהם, הציבו האדריכלים שולחן כתיבה במסדרון, המחבר בין שני החללים. הגמישות בחללים, המרכיבים את הבית, חושפת את הנפש האוונגארדית של הבעלים, שטביעת אצבעם ניכרת בכל חדר, ומבטאת רציונאליות וסגנון מתוחכם. הם הצליחו להסיר אלמנטים מיותרים, וליצור עיצוב מודרני.

      האדריכלים מסבירים את הווקטורים, שהנחו את היצירתיות שלהם, כשבחרו את החומרים מהם ייבנה הבית. הם החליטו לארגן את הבית כמכל טבעי וגיאומטרי עם גימור לבן, ואליו החלו לצרף חומרים בעלי מרקמים שונים, שהבליטו את הניגודיות, שהיא, כאמור, אחת מארבעה העקרונות הבסיסיים לתכנון הבית. משטחי בטון, שהושארו חשופים במרקם גס ומחוספס, מבליטים את הטיח המבהיק בלובנו. השימוש בעץ בכניסה לבית משרה חמימות מאציל על חלל המבואה "אישיות" משלו, ומדגיש אותו, ואילו האלומיניום בשאר האזורים משקף תדמית טכנולוגית, המשתלבת עם הברק שיוצר אינסוף השתקפויות, מתפרש על הרצפה ועל התקרה, וגורם לחדרים להיראות מרווחים. ההשתקפויות משלבות בין הפנים והחוץ, החודר פנימה דרך שמשות הזכוכית הענקיות.

      בתכנון הבית ניכרת השפעתם של גדולי האדריכלות המודרנית, מיס ואן דה רו, ריצ'ארד נויטרה ומרסל ברוייר. תורתם ויצירותיהם היוו לצמד האדריכלים ציוני דרך, שהובילו אותם במהלך תכנון הפרויקט. "כיום אנו נהנים מאוד מכל פינה בבית", מציינת מרסלה ומסבירה, "מה שמוכיח שההחלטות שקיבלנו היו נכונות. הוא נראה פשוט, אבל מבנהו הפנימי עשיר בגלל סידור החדרים ובגלל הפתרונות שמצאנו לפרטים הקטנים. הבית מואר ושקוף ומחובר לטבע". למרות השקיפות, נבחן הקשר עם הסביבה החיצונית היטב, על מנת שהפרטיות לא תיפגע. מראהו החיצוני של הבית חושף משחק של צורות גיאומטריות, הרומזות בעדינות על הפנים. את הכניסה מסמן שביל של מלבני בטון. הבית, שמוגבה מעל פני האדמה, נותן תחושה של ריחוף, והכניסה אליו יוצרת, בלי ספק, רושם מסחרר, שנוצר על ידי קיר מעץ, שגובהו 2.60 מ' ורוחבו 3.20 מ', ובתוכו נמצאת דלת הכניסה, שרוחבה 1.40 מ'.

      קו ההפרדה

      האדריכלים מסבירים את הכוונה שעמדה מאחורי אלמנט זה, שהוא אחד מיצירות המופת שלהם: "בקיר המחיצה גילפנו מעגלים בגדלים שונים, כדי שמי שמתקרב לכניסה לבית, יוכל לראות את הבריכה ואת הנוף שברקע. בשעות שונות ביום הופכת השמש את החורים לפנסים, המשליכים מעגלי אור, המתקדמים לאורך המדרכה והקירות, ולעתים אף מכפילים את עצמם בהשתקפות במי הבריכה".

      בחלקו הקדמי של הבית ממוקם האזור הציבורי. הסלון, חדר האוכל והמטבח משולבים זה בזה, ויוצרים חלל, שגודלו 14 מ' על 6 מ', והוא משתרע עד לקיר הבטון של הבריכה. החלל הפתוח הותאם למפגשי משפחה וחברים.

      המטבח מעוצב באותו קסם מתוחכם שבו מעוצבים שאר האזורים בבית. אי מטבח, העשוי ממלמין לבן ומפלדת אל חלד, מסמל את הטרנד הטכנולוגי, המאחד את כל הפונקציות במטבח. יש בו אזור שטיפה עם כיור כפול, אזור בישול עם כיריים חשמליים, מקום אחסון בארון מתחת לכיור, שבו קורות אנכיות מצופות כרום ובר למזון מהיר עם שרפרפי עץ, הבנויים ממתכת מצופה כרום ועץ צבוע בלכה לבנה. המקרר, התנור והמיקרוגל, העשויים מפלדה, כמעט שאינם גלויים לעין, ומרוכזים בפינה אחת. שמשה ענקית, הבנויה מן הרצפה ועד התקרה, תורמת לתאורה ולאוורור המצוינים. היא גם מאפשרת לעץ הערבה שבחוץ להפוך לחלק מהחדר, ולשמש הבוקר לחמם את האזור הנעים הזה.

      פשטות מסוגננת ומינימליזם מתוכנן הם שמקנים לבית את מראהו המיוחד. ארבעה פנלים מהרצפה עד לתקרה ניתנים להזזה, ומהווים, בעת הצורך, קו הפרדה בין הסלון, חדר האוכל והמרפסת. עבודת המתכת שבצדדים מוקמה בקצה הקיר, ומדגישה את קונספט המנסרה של הבית. כיסאות "ברצלונה" וספה שעיצב מיס ואן דר רו, שולחן קפה נמוך מאוד עשוי ממלמין לבן מונח על שטיח ארגמן לוהט, כיסא הטוליפ הקלסי של אירו סארינן, מרופד באדום, מקנה לחדר מראה אוונגרדי, ובלילה, תאורה ממוקדת מדגישה את הפרטים הקטנים, שמסכמים היטב את הטעם הטוב והמאופק של בעלי הבית.

      הריצוף הלבן ממשיך גם בחוץ, ויוצר מרפסת ענקית בגודל 20 מ' על 6.5 מ'. את הזרימה מבליטים פרופילי מתכת נמוכים, שנבנו אל תוך הרצפה. המרפסת תוכננה כבלוק בגובה 90 ס"מ, הצץ מתוך הפריזמה של הבית. הבלוק שנח על הקרקע, יוצר מרחב, שנועד לבילוי באוויר הצח קרוב לטבע, אבל מוגן בנוחיות של חדר מודרני. התקרה מזדקרת החוצה לתוך גלריה, שרוחבה כרוחב המרפסת, ועומקה 2.4 מ', מה שהופך אותה למקום אידיאלי לבילוי בימי הקיץ. כאן מומחש חזונם של האדריכלים לבית עכשווי מאוד: "שני המשטחים הלבנים האלה", הם מסבירים, "ממסגרים את הנוף הנשקף מהסלון וחדר האוכל, ויוצרים את התמונה שרצינו מההתחלה".

      המראה מונוכרומי שאינו מאבד את הבהירות הקלאסית שלו, ממשיך גם בחדר השירותים הראשי. שני חדרי אמבטיה נוספים חופו לחלוטין במיקרוצמנט בצבע חול, המקנה מראה ומגע חמים לחלל האינטימי של הבית, והברזים, בעיצוב מינימליסטי, משלמים את המראה.
      חדרי השינה פונים לחזית האחורית, וקבועים בהם חלונות גדולים, המזוגגים בזכוכית כפולה.
      בחדר ההורים רחב הידיים (6 מ' על 4.6 מ') יחידת אכסון בגובה שתי קומות, המפרידה בין חדר הארונות ובין המיטה. דלת הזזה מזכוכית מחברת אותו אל הגלריה, וחלון אופקי נמוך מאוד וארוך לוכד את קרני השמש של אחר הצהריים. המסדרון, שעל פי רב משמש כמעבר בין החדרים, נוצל לפינת עבודה. הוא מתרחב במרכזו, והופך למיני סטודיו באורך של 4 מטרים, וגם בו חלון אופקי, הפונה לנוף וסקיי לייט מעל שולחן הכתיבה. "האור הממוקד חיוני בשל מה שהוא מעניק לחדר, ובשל השינויים, שהוא מחולל בו במהלך היום", אומר היטרס, "אנחנו מאמינים, שהשתקפויות על עצמים לבנים מחזירות את האור, ומעצימות את הבהירות של הבית". זו, כנראה, הסיבה, שכל הדלתות בחדרי האמבטיה, חדרי הארונות והמטבח עשויות לוחות עץ, שמגיעים עד התקרה ומצופים בלכה לבנה, כשאפילו הפרזול חבוי היטב.

      גולת הכותרת של הבית היא הבריכה, המחלקת את ה"קופסה" לשניים. מיקומה מחדיר אור ואוויר לכל חדרי הבית. היא מעניקה תחושה של רעננות, ונגיעה רציפה עם הטבע. קרקעית הבריכה מכוסה בשברי אבנים שחורות, אלמנט שמגביר את ההשתקפות, והופך את הבריכה למראה. "רצינו להכניס את החוץ אל לב הבית בפועל, לא רק במראה", מסבירים בעלי הבית, "לאפשר לנמצאים בסלון, לחוות השתקפויות של השמיים או של טיפות גשם, המקרינים צללים שונים על הקירות".