הכל כלול: מדריך הדילים השלם

מגיעה בדיוק לאחר הלייט ברייקפסט ולפני הקופי טיים.

עוד מלון חדשני, מפואר ומרהיב כפי שלא ראיתם עד כה.

נוכח כל העת. תיור סביב הבופה הוא הספורט העיקרי שלכם במהלך הנופש. גם כשלא רעבים, חייבים לדעת מה יש למלון להציע. אני לא זוכר שבארץ אני אוכל קורנפלקס, אומלט, מאפה טורקי ונקניקיות לארוחת בוקר, אבל היי - אף פעם לא מאוחר לרכוש הרגלים חדשים.

אינם פועלים על פי קווי ההיגיון הכלכליים ששרירים מחוץ למלונות. במלונות בתורכיה המיוזעת, למשל, תוכלו למצוא מעילי פרווה וסוודרים מקשמיר. ההגדרה ההולמת אותם היא נס כלכלי.

פעם היתה מיועדת לשחייה. כיום משמשת בעיקר כתפאורה הכרחית וכמרכז קליטה של ילדים ממגלשות המים. בתי מלון הם עולם ומלואו וככאלה כ-70% מהם מכוסים מים.

מהרגע בו סיימתם לקנות (דברים שתמיד כדאי שיהיו בבית, כי אחר כך בסופר הם עלולים לעלות עוד כמה שקלים, ועוד לעבוד בטעות), הנופשון הוא סוג של ספירה לאחור אל שמירת הקניות בדיוטי - המקום שבו אתה נותן פתק קטן ומקבל תמורתו עולם ומלואו, כאילו לא קנית זאת בכסף טוב רק לפני חמישה ימים.

חוץ מהדברים השווים באמת, כמובן. מצנחי רחיפה, צלילה, שיט מפרשיות, באולינג, סנוקר ומסאז'ים היישר מגן עדן: כל אלה ועוד מציע לכם המלון בתוספת תשלום צנועה של מאות יורו. ב"הכל כלול" מדובר בדרך כלל רק על אוכל, והרבה (ראו: בופה).

קבוצות ישראלים קולניות שמשתלטות על המלון ומוציאות ליתר האורחים את החשק לחיות. רצוי במיוחד לבדוק מראש שבמלון שלכם לא מתארחת קבוצה של "מקורות" או של חברת חשמל, כי אז, בנוסף לכל, תקנאו במשכורות שלהם.

רק צלם יחסי הציבור התוודע אליהן בדרך מסתורית. איכשהו בשטח זה קצת פחות נקי, ועם טיפה יותר ילדים מעצבנים בפריים.

היחסיות שלו מעולם לא בלטה יותר. ביום הראשון לנופש הזמן לא זז; שלל תנוחות על מיטת השיזוף, וקריאת לו"ז החוגים של המלון בפעם העשירית רק מדגימות את זה. ככל שעוברים הימים משתלט מימד זמן אחר, ופעולות שעד כה לקחו חמש דקות כמו מקלחת, לוקחות שעתיים וחצי, אם להביא בחשבון את זמן מילוי הג'קוזי.

לא ייאמן, אבל עדיין מילת קסם. מה מותר השופינג באנטליה מקניות בשוק הכרמל? נו באמת, ברור איפה יש יותר סטייל. רביצה בחוף שרתון או נופש בחוף בריביירה הטורקית? ברור מה לוקח.

כך תזהו את הישראלי בחו"ל (ע"ע).

תזהו אותו לפי טלפון נייד, סנדלי שורש או נעלי ספורט לבנות. אם כל זה לא יעזור, תזהו אותו באמצעות צעקות בעברית על אשתו, הילדים, או פקיד קבלה מזדמן. כן, עדיין. זה דבר נורא להגיד, אז אני אשתוק. מאוד לא ישראלי מצידי.

הדולר החדש. הכל נראה יותר זול, אבל בו זמנית איכשהו יותר יקר.

אתה מקבל מה שאתה משלם. אין באמת "דילים" - לא בתורכיה ולא בשום מקום אחר. שילמת על דיל 200$, רוב הסיכויים שתמצא את עצמך צופה מהבלקון שלך על קיר.

הרקדנים מכורדיסטן, המוזיקה מגרוזיה והביגוד מסין. ההנאה מובטחת.

כאן גם אשליות מופרכות כלולות. נסיעה לתורכיה, אך שהייה באמסטרדם - זה מה שמציע מלון "אורנג' קאונטי", למשל, שממחזר את מראהו של רחוב הולנדי. על אותו משקל תוכלו למצוא את עצמכם במרוקו האוריינטלית, תאילנד האקזוטית או רוסיה האדומה. איכשהו בכולם התיירים גרמנים והבופה טורקי.

עבור מי שלא שבע ורוצה להזמין דווקא מתפריט ולשרוף ערב שלם במסעדה. כמות המסעדות של המלון עומדת ביחס הפוך לאיכות המזון המוצעת בו. ראו הוזהרתם.

אין דבר כזה. כלומר, יש דבר כזה, ילדים, אבל הם מוציאים את מרכיב הנופש מהחופשה, ומעמידים במקומו מונח שמוכר ממקום אחר: טירונות.





.

הדרך של סוכן הנסיעות שלך לתפור: כלומר לעשות עליך עוד כמה ג'ובות.

בדרך כלל זה ישיבה על "בננה" קשורה לסירה. בואו נגיד שג'קי צ'אן לא היה סופר את זה.

כמו מלון, רק יותר יקר ועם הרבה יותר ילדים (ע"ע נופש עם).

בארץ מנהלים מלחמה בשגרה; במלון נלחמים בשעמום. בטן-גב יכול להישמע רעיון טוב עד שמנסים אותו ורק לתיירות אירופיות שמתעקשות על גוון של חציל יש מספיק סבלנות. אז מה עושים? כאן מגיעות שלל הצעות אופרטיביות ל"נופש פעיל", שבסופו, אין ספק, צריך קצת חופש.

מדשדוש רייטינגי של חלקיקי אחוז בארץ הערוץ מגיע ל-100 אחוז צפיה במלונות תורכיה - ואף מעבר לכך כשהמילה "ישראל" מוזכרת.

אין מספיק מילים בעברית לתיאור הפאר וההדר של המלונות, אז הוסיפו מילים באנגלית וסימני חשבון. בהתאם, אין גבול לתשלום.

נדרש לסקר נושא טחון בליווית הטבות מפליגות. את הדיסוננס הזה אי אפשר לפתור בשום דרך, למעט הדרך של לאחוז במשרה הזו כל עוד אתה יכול. ואולי זה המקום לציין שהכותב היה אורח של חברת "השטיח המעופף", ושהוא ישמח להמשיך ולגלות יעדים חדשים - עבורכם הקוראים, כמובן.