קצת קולטורה

בכל שבוע בקולנוע פרינס צ'ארלס, מתקיימת לפחות הקרנה אחת שבה אתם מוזמנים לזמר בקול רם אל המסך והסובבים אתכם – אל דאגה, הם משוגעים לפחות כמוכם. הסרטים המועדפים שחוזרים על עצמם שם, הם גריז, יוסף וכותונת הפסים, מופע האימים של רוקי וצלילי המוזיקה. חוץ מזה שזה גם קולנוע במחיר מוזל, שזה אומר שסרטים קצת פחות חדשים מציגים שם. כל יום סרטים אחרים.

7 Leicester Place
Tube – Leiceter Square

תאטרון תחת כיפת השמיים המנסה לשחזר את אותו תאטרון שבו שייקספיר היה מעלה את מחזותיו. המבנה כולו, כולל היציעים, עשויים מעץ. אם רוצים ממש ללכת על התחושה של לראות שייקספיר כמו בתקופה האליזבתנית ניתן לרכוש כרטיסים מוזלים – ואז תוכלו לצפות בכל האקשן בעמידה בחצר שבקידמת הבמה, תוך שתיית שיכר, פיצוח גרעינים ואכילת תפוזים. פעם גם היו זורקים את הקליפות על השחקנים שלא עמדו בצפיות הקהל.

21 New Globe Walk
Tube - London Bridge

לא הדבר השגרתי ביותר לעשות, אבל בהחלט שובה לב ומקסים. לכו להקשיב למקהלות בקתדרלת ווסטמינסר (לא ווסטמינסטר אבי! זאת אחת אחרת). בכל יום בשעה 10:30 בבוקר.

42 Francis Street
Tube – Victoria

בשכונת נוטינג היל האופנתית, בסוף השבוע האחרון של אוגסט מתקיים פסטיבל רחוב שמושך אליו מליוני אנשים מכל אירופה. הפסטיבל התחיל כחגיגה של האוכלוסיה הקאריבית של לונדון עם תהלוכות לצלילי מוסיקת קאליפסו, בלוקיישן אחר לפני 60 שנה.

בשנות השישים הוא נדד לנוטינג היל והוא כבר מזמן לא רק חגיגה קאריבית, אלא חגיגה של הקוסמופוליטיות הלונדונית, עם מוזיקת היפ הופ, האוס, סלסה ותיפופים אפריקאיים. רכבי ענק עם רקדנים זורמים ברחובות התהלוכה ויש גם שתי במות ענק להופעות של להקות.

ברביקן הוא מרכז האמנויות הכי גדול באירופה, עם סגנון יחודי ומגוון של אמנות חזותית, והופעות של מחול ותאטרון קלאסי ומודרני מטובי הקבוצות בעולם. לצדן תמצאו גם תערוכות עיצוב ואומנות, וקולנוע שמשלב הקרנות של סרטים חדשים והקרנות לפי נושאים. הברביקן פתוח 363 ימים בשנה, והשנה מציינים יום הולדת 25 למוסד בשלל אירועים.

Silk Street
Tube - Barbican