נושאים חמים

"היא נעלמה מתחת לקרח, והצלנו את חייה": הצד היפה של התייר הישראלי

קולניים, חסרי נימוס ומתלוננים על כל דבר? המטייל הישראלי אמנם לא תמיד זוכר ש"בחו"ל כל אחד הוא שגריר ישראל", אבל סיפוריהם של מדריכי הטיולים חושפים פן אחר שלא הכרנו. "הישראלי הוא תייר איכותי מאוד, גם מבחינת האדם שהוא וגם מבחינת ההתנהגות"

טיול מאורגן ברוסיה (ShutterStock)
"בחו"ל הישראלים 'מתיישרים' מכל הבחינות" (צילום: ShutterStock)

התדמית שנוצרה עם השנים לתייר הישראלי אינה מחמיאה. מקרים של ונדליזם, הונאה או התנהגות לא מנומסת ורועשת חיזקו את תדמית "הישראלי המכוער", ונדמה כאילו האמרה הוותיקה לפיה "בחו"ל כל אחד מאיתנו הוא שגריר ישראל" נשכחה עם השנים. אולם מדריכי טיולים שמטיילים הרבה בעולם נחשפו להתנהגות מבישה ופוגענית גם מצד אירופאים או אמריקאים, ובנוסף ראו לא פעם את "הישראלי היפה" במלוא תפארתו.

"התייר הישראלי הוא תייר איכותי מאוד, גם מבחינת האדם שהוא וגם מבחינת ההתנהגות, וזה ביחס לעמים אחרים שאני פוגש במקצועי", אומר שמוליק דולב, מדריך טיולים בחברת "פגסוס", "בחו"ל הישראלים 'מתיישרים' מכל הבחינות – מעמידה בתור ועד לנימוס בבתי מלון. הם נכונים לעזור ולהתנדב. אני מופתע בכל פעם מחדש מהגיבוש של הקבוצה ותחושת הערבות ההדדית בין אנשים שלא הכירו זה את זה עד לשדה התעופה. אני נוהג לדחות את שיחת ההיכרות ליום השני של הטיול, אחרי שקצת התוודעו והתוצאות מדהימות".

טיולים מאורגנים

"יש מלונות שחיים רק על הישראלים ולמדו להכיר דפוסי התנהלות שלנו", אומר ירון וייס, מדריך טיולים בחברת "פגסוס", שמציין לטובה את האופי החברותי של הישראלים ואת הרצון לסייע. "היה מקרה שעצרנו בגיאורגיה ונהג האוטובוס שלנו קיבל הערה מהשוטרים ונאלץ לשלם דו"ח כי התעקש לאסוף אותנו במקום שאסור היה לעצור בו. המטיילים אספו כסף ושילמו לו את הדו"ח, כי העריכו את שירותיות היתר שלו".

טיולים מאורגנים למשפחות

הפגנה פרו פלסטינית בעיר ברלין, יולי 2014 (AP)
הפגנה פרו פלסטינית בגרמניה, יולי 2014 (צילום: AP)

החיים בישראל תחת מתקפות טרור, מלחמות ומבצעים צבאיים הופך את הישראלים, לטענת וייס ודולב, למטיילים בעלי תושייה, אשר "מסתערים" על כל משימה בחפץ לב ומתוך רצון אמיתי לעזור. "הייתי בשטרסבורג עם הקבוצה ודקה אחרי שירדנו מהאוטובוס, קרס פתאום מולנו אדם מבוגר שהלך ברחוב עם שקיות ביד", נזכר דולב, "הוא היה כבן 80. זה היה במרחק 60 מטר מאיתנו. הצרפתים חלפו על פניו ואיש לא נעצר. המבוגר ניסה להתרומם ולא הצליח. התחלתי לרוץ לכיוונו יחד עם עוד כמה גברים מהקבוצה, הרמנו אותו, הושבנו אותו, השקינו אותו במים, אחת הנוסעות ניגבה את פניו, אחד הנוסעים דיבר איתו בצרפתית, סייענו לו ופינינו אותו לבית החולים בעזרת אמבולנס".

"באחד הטיולים, בזמן שיחת ההיכרות, נוסע סיפר שהוא קרדיולוג, סגן מנהל מחלקה בבית החולים", מוסיף דולב. "צחקתי לעצמי וציינתי שהוא 'האקדח במערכה הראשונה שיירה בשלישית'. בטיסה חזרה לארץ ממינכן קיבלה אחת המטיילות התקף לב, והוא קם וטיפל בה מיד. סייעתי לו, וראיתי מקרוב איך הוא עושה הכול למענה, הוא הציל את חייה".

הסיפור הדרמטי מכולם קרה לדולב בלפלנד. "בשבע בבוקר, כשעדיין חושך, יצאנו לטיול ביער", הוא נזכר, "אמרתי למטיילים 'בואו נלך לנהר קפוא ואולי נראה פיני או פינית טובלים במימיו', הפינים נוהגים לחמם את הגוף ואז לקפוץ לחורים בנהר הקפוא ולטבול בו. הגענו לשם, עמדנו ליד החור וצפינו באישה כבת 60 קופצת לתוכו אחרי שהייתה בסאונה. לקפוץ מסאונה למי קרח זה מסוכן מאוד. במקום לשחות במים, האישה התחילה לנופף בידיים ולמלמל מילים בפינית. איני מבין פינית ולא הבנתי אם היא במצוקה או לא. לפתע מבטה היה קפוא. ראיתי שהיא מתרחקת ובעוד שניות היא תיעלם מתחת לקרח. עזבתי את הדברים שהיו לי ביד, קפצתי אליה, תפסתי את קצה ידה, גופה נסחף כבר פנימה אל מתחת לקרח, משכתי בכל כוחי, שכבתי על הקרח והצלחתי להכניס חלק מגופי למים ולמשוך אותה החוצה. החברים בקבוצה עזרו למשות אותה, הביאו מגבת והזעיקו עזרה. היינו מבועתים, יכולתי גם אני להיסחף אחריה, אבל הצלנו את חייה. למחרת בעיתון המקומי סיפרו על המקרה וצוות המלון שאל אם אני האיש שכתבו עליו".

טיולים מאורגנים

כרמים בחבל קאחטי גיאורגיה (אבי אשכנזי)
המקומיים הופתעו לראות תיירים וכיבדו אותנו בקפה ובכד ענק של חמישה ליטרים יין. כרמים בגיאורגיה, מאי 2016 (צילום: אבי אשכנזי)

המטייל הישראלי נתפס לא אחת כקמצן ולעתים ככפוי טובה, המתלונן על כל דבר ומנסה לקבל פיצוי בכל דרך אפשרית. המציאות אותה מתארים מדריכי הטיולים שונה לגמרי. לדידם רוב המטיילים הישראלים הם טובי לב, היודעים להפוך כל בעיה לפתרון ולא פעם הסחבקיות והקולניות הופכים ברגעים לא קלים לדרך באמצעותה מתגברים על תקלות. "היה לי טיול לגאורגיה בשנת 2014 שהשתבשו בו כמה דברים", מספר וייס, "הייתה קבוצה רגילה, ללא היכרות מוקדמת, והסתבר שיש בה לא מעט אנשים שבאו לעשות שמח והביאו שירונים ואביזרי הפעלה. זה הפך אותה לקבוצה מגובשת וקלילה בכל הקשור לשינויים שנכפו עלינו. לדוגמה, נסענו ליום טיול בעיר במערב גאורגיה, וגילינו שנחסם הכביש אליה. נכפה עלינו עיקוף גדול בכביש לא סלול, מה שהאריך לנו את הנסיעה בשעתיים לכל כיוון, אבל האנשים קיבלו זאת בשמחה מאוד גדולה וכל הדרך שרו שירים, שמרו על מורל גבוה ושיחקו במשחקי חברה. בגלל העיקוף הגדול והנסיעה בדרך צדדית, עצרנו במקום שלא מגיעים אליו תיירים בגלל שהוא נידח. המקומיים הופתעו לראות תיירים וכיבדו אותנו בקפה ובכד ענק של חמישה ליטרים יין ושוחחו איתנו בהתלהבות ובסקרנות. המקרה הספונטני והלא צפוי באופן פרדוכסלי עורר התרוממות רוח".

"בסוף הטיול היה עיכוב קל בטיסה חזרה ולעיתים הדבר גורם לאי נוחות, אם כי הוא איננו בשליטתנו", מוסיף וייס, אבל כולם דווקא שמחו מאוד על איחור הטיסה ואמרו 'יופי, הרווחנו כמה שעות לטייל ולהיות עוד חצי יום בטביליסי', אז לקחתי אותם למקומות שלא היו בתכנית. הם קראו לעצמם בשם 'קבוצת המתמידים', ומבחינתם גם דרך החתחתים הייתה הזדמנות לרקוד ולשמוח ולשמור על אווירה טובה. אומרים על ישראלים שתמיד מתלוננים ומנסים להוציא הטבות, אבל יש דוגמאות לישראלים יפים, אנשים מיוחדים שיזמו ברכת בוקר, שרו, רקדו, מלאי שמחת חיים". עם מיוחד אנחנו.

טיולים מאורגנים למשפחות

"אני מעולם לא זוכר ויכוח פוליטי או נידוי בגלל השקפת עולם"

ההגעה מסיר הלחץ המזרח תיכוני אל אירופה, אמריקה או המזרח הרחוק עשויה ליצור סיטואציות מורכבות הרחק מהבית. אבל אולי דווקא הריחוק מהבית יוצר קרבה בין הישראלים השונים. "גם אם יש מטיילים שאינם יהודים, הם מתקבלים כחלק מעם ישראל", מספר דולב על ניסיונו בהדרכת קבוצות בהן היו יהודים, מוסלמים ונוצרים. "כשמגיעים אזרחים ישראלים ערבים לקבוצה אני רואה בזה זכות, אפשרות להיות יחד ולהיחשף זה לזה, הם נחשפים לתרבות היהודית ואנו לתרבות הערבית. יש לי חברים ערבים בזכות הטיולים. האדם עולה על כל המרכיבים – התרבות, הכפר או העיר. אני מעולם לא זוכר ויכוח פוליטי או נידוי בגלל השקפת עולם, להיפך, זה רק גורם מגבש. זו זכות להכיר עולמות שונים, שנחשפים אליהם לרוב דרך התקשורת ובדרך שלילית לצערי".