נושאים חמים

המפרץ הסודי שלי: רצועת החוף הכי יפה שלא הכרתם

מפרצונים סודיים עם מי טורקיז וסלעי ענק, מצוקים גבוהים עם אינספור גוונים של כורכר, ואפילו שרידי מטווח בריטי עלום. והכל מתחת לאף של גבעת אולגה בחדרה

צילום: איל שפירא עריכה: נועה לוי

לפני כל טיול, נוהג הבן הקטן לשאול אותי את אותה שאלה גורלית: "זה מסלול או טבע חופשי?" עבורו, מסלול משמעו הליכה משמימה בשביל מסומן, בעוד ש"טבע חופשי" הוא שם קוד להתרוצצות פראית לכל עבר, ריצות לארבע רוחות השמים, התמסרות טוטאלית לאופק, גלגולים בחול וגם היעלמויות שגורמות לאבא שלו להחסיר פעימה.

אז כאן תקבלו טבע חופשי, בהחלט. ולא רק חופשי, אלא גם מפתיע – כי כאשר מוצאים אוצר מתחת לאף, הרי שחוויית הטיול רק מתעצמת. במקרה הזה: רצועת החוף של שמורת חוף גדור, הנמתחת מגבעת אולגה דרומה. זו בהחלט לא תהיה קלישאה פנטזיונרית לקבוע כי המקום הזה מגדיר מחדש את השאלה "פעם ראשונה בים?".

בים מהסוג הזה? זו בהחלט פעם ראשונה. וגם בהחלט לא האחרונה.

אז מי החוף הכי יפה בישראל?
שמורת הטבע חוף גדור היא אחת מרצועות החוף היפות ביותר בישראל. לא רק בגלל שהיא יפה בכל קנה מידה, אלא בעיקר בשל ההפתעות שהיא מזמנת, שמתגלות אט-אט, מטר אחרי מטר, כמו בסרט עלילתי שיוצר את המתח בהדרגה, עם שיאים במקומות הנכונים וגם קתרזיס רטוב מיוחד, בדמות טבילות סתוויות רעננות.

המסלול, שמתחיל בחוף המוכרז של גבעת אולגה בחדרה וממשיך דרומה אל לב השמורה, נמתח לאורך של כארבעה קילומטרים בלבד. כמה זמן לוקח לכם לעשות ארבעה קילומטרים? שעה וחצי? שעתיים? שלוש? חשבו מסלול מחדש, כי החוף הזה לא ירפה מכם, ויפציר בכם להישאר כאן עוד ועוד.

לאחר שמחנים את הרכב בחנייה המוסדרת (והחינמית) של החוף המוכרז, מתחילים לצעוד דרומה, אך לא על קו החוף, אלא לצדו - על גבי הרכסים שממלאים את העין. אין כאן שביל מסומן, אלא המון שבילים שנושקים אלו לאלו ומשתרגים אלו באלו. פשוט בחרו שזה שקורץ לכם יותר מכל (אבל מומלץ לבחור בעיקר בשבילים המערביים יותר, מהם נשקף נוף נהדר).

פה ושם נראים שרידים אחרונים של חבצלות חוף עיקשות שמושכות את הזמן לאחר שרוב חברותיהן כבר קמלו, וגם לא מעט פרטים של נר הלילה החופי, שפורח בצהוב מתריס. גם זמנו יבוא בקרוב, כאשר הסתיו יהפוך להיות קצת יותר אסרטיבי.

השלט בכניסה למרחב החולי היפה הזה מכריז כי באזור ישנה אוכלוסייה נרחבת של שועלים, גרבילים וירבועים, כמו גם עופות דורסים וציפורי שיר. אנחנו פגשנו בעיקר עקבות של כל החברים האלה. שזה גם נחמד.

והנוף! מדי פעם, השביל מטפס ממש אל פסגה המצוק, ומשם נשקף נראה מרהיב של מרכז מישור החוף – מנתניה בדרום ועד ארובות תחנת הכוח "אורות רבין" בצפון, ואף מעבר להן. מבט מטה יחשוף בפניכם מפרצונים ציוריים שלא חשבתם שקיימים בארץ. בעוד שעה, שעתיים או יותר – גם אתם תטבלו בהם.

אבל עם כל הנוף המסחרר הזה - שימו לב שאסור בשום אופן להתקרב לשפת המצוק, בשל סכנת התמוטטות. שמרו על הילדים היטב. הגעתם עם ילדים שובבים במיוחד? בנוסף לכובע, לבגד ים ולקרם הגנה, הצטיידו גם באזיקים.

חוף גדור המפרץ הסיני בחדרה (מערכת וואלה! NEWS , איל שפירא)
עם כל הנוף המסחרר, שימו לב שאסור להתקרב לשפת המצוק. חוף גדור (צילום: איל שפירא)
חוף גדור המפרץ הסיני בחדרה (מערכת וואלה! NEWS , איל שפירא)
טבילות סתוויות רעננות. המים במפרץ הסיני (צילום: איל שפירא)

המנדט זה כאן: ציידי הקליעים

בערך כקילומטר וקצת לאחר תחילת הטיול, תבחינו משמאלכם במבנה בטון מוארך, הרוס למחצה. כאן בהחלט שווה לסטות מהמצוק הגבוה, ולצעוד מזרחה כמה רגעים. תאמינו או לא, מדובר במה שנותר ממטווח בריטי שפעל כאן בימי המנדט. בביקור קודם כאן, הפציר בי טל אמיר - מורה דרך מקומי שחוקר לעומק את אוצרותיה של חדרה - לחפש את מה שנותר מגלגלות הברזל שנועדו לקרב את מטרות הירי. חיפוש קצר, וגם אתם תמצאו אותן, בין שני חדרי בקרה של המטווח. רק חסר שאיזה סרג'נט בריטי יצוץ פתאום מן החולות ויכבד אותנו בתה. או בקליע.

אגב, מספרים שמאחורי חומת הבטון של המטווח, טמונים בחול לא מעט קליעים מאותם ימים. אז חיפשנו. וחיפשנו, וחיפשנו, אכל לא מצאנו. מה שכן, חשפנו לא מעט אוצרות אחרים, בדמות אלמנטים מוזרים ממתכת, קפיצים נושנים ושאר דברים שאין לנו מושג מה היה תפקידם בגלגולם הקודם.

חוף גדור המפרץ הסיני בחדרה (מערכת וואלה! NEWS , איל שפירא)
חוף יפהפה ולא מוכרז, הזוכה לפופולריות גבוהה בשבתות. המפרץ הסיני (צילום: איל שפירא)
חוף גדור המפרץ הסיני בחדרה (מערכת וואלה! NEWS , איל שפירא)
במה שנותר ממטווח בריטי שפעל כאן בימי המנדט (צילום: איל שפירא)

תל גדור: רואים הכל, ולא רואים ממטר

מהמטווח הבריטי חוזרים אל מרומי מצוק הכורכר, ובתוך דקה וחצי ניצבים בראש תל גדור. שלט מזהיר מפני תהום, מה שרק גורם לסקרנות רבתי. זוג מחובק רובץ כאן לצד יסודות אבן של מבנה קדום. הם שותים מתרמוס ומביטים ארוכות בנוף. הם לא רואים אף אחד ממטר, רק את הנוף. כאשר תגיעו לכאן, תבינו אותם היטב.

הדרך ממשיכה דרומה ומגיעה אל המפרץ הסיני – חוף יפהפה ולא מוכרז, הזוכה לפופולריות גבוהה בשבתות. אבל למרבה הפלא, למרות מספר הרוחצים הגדול, שקט כאן באופן מופתי. כולם, כך נראה, נותנים לטבע את הכבוד הראוי לו.

עם הגעתנו למפרץ האינטימי, גילינו שריון ענק של צב ים ירוק, הנחשב נדיר במיוחד באזורנו (הרבה יותר מצב הים החום, שגם הוא מצוי בסכנת הכחדה). צב מסוג זה עשוי להגיע למשקל של 300 ק"ג, ולאורך של כ-1.20 מטר. פעם, לפני 100 שנים ויותר, הייתם יכולים לפגוש בחלק זה של הים התיכון לא מעט צבי ים ממין זה, אבל האדם, היצור ההרסני ביותר על פני כדור הארץ, הביא להידלדלות חמורה שלהם.

חוף גדור המפרץ הסיני בחדרה (מערכת וואלה! NEWS , איל שפירא)
שכבות סלע שונות במפרץ הסיני (צילום: איל שפירא)
חוף גדור המפרץ הסיני בחדרה (מערכת וואלה! NEWS , איל שפירא)
הכורכר עצמו מתהדר בשפע תצורות וגוונים של מסלע (צילום: איל שפירא)

תכירו: פסלי הכורכר

בחלק הדרומי של המפרץ הסיני, תגלו כמה מפרצונים זעירים - אישיים, זוגיים וגם משפחתיים - שכמעט תמיד יהיו ריקים מאדם. ילדים סקרנים לא יסכימו להישלף מכאן בשום מחיר, בעיקר בזכות חדוות הגילוי. מצוק הכורכר עצמו מתהדר בשפע תצורות וגוונים של מסלע, כולל חמרה בוהקת שיוצרת ניגודיות שלוכדת את העין. ממש פיסול מן הטבע.

הכורכר, אותה אבל חול פריכה ומלאה בנקבוביות, הוא "המצאה" ישראלית. אין עוד כמוה בעולם כולו. מעניין לגלות כי כל רכסי הכורכר שאתם פוגשים, החלו את חייהם כדיונות חול. למעשה, הכורכר עשוי משרידי בעלי חיים ימיים קדומים עם גרגרי קוורץ שהתלכדו יחדיו. והכל למעשה החל בחול שהובא לכאן ממזרח אפריקה באדיבות הנילוס, וממנו אל הים שלנו.

אחרי כל סיפורי הכורכר והשכשוכים במי הטורקיז, חוזרים לתחילת המסלול בדרך שאותה ראיתם למעלה - קו החוף המפורץ לעילא. מלמטה הוא לא פחות יפה, לעיתים אף יותר. עוד מפרצונים, עוד פינות סודיות חבויות מעין כל, עוד כורכר באלף גוונים, וגם סרטנים מבוהלים שמתרוצצים על קו החוף. והיפה מכל: מאגר בלתי נדלה של סלעי ענק שהידרדרו בעבר מראש המצוק אל המים, ויצרו פסלים אימתניים שמוסיפים לאווירה המסתורית.

וכמו בכל טיול בנוף כה מהפנט – ההגעה לנקודת הסיום מגיעה מוקדם מהצפוי...

חוף גדור המפרץ הסיני בחדרה (מערכת וואלה! NEWS , איל שפירא)
בריכות קטנות מנקדות את המפרץ (צילום: איל שפירא)

מודיעין שלום

אין לצעוד קרוב לשפת המצוק מחשש להתמוטטות. מצד שני, אין לשהות ממושכות למרגלות המצוקים, מאותה סיבה. את רביצות השלווה תשאירו למפרצונים רחבי הידיים. בחוף יש שלטי אזהרה בולטים, ואם אתם חוששים, עדיף פשוט לצעוד במים, הרחק מתחתית המצוק.

החופים בדרך אינם מוכרזים, לכן אין להיכנס לים, אלא להסתפק בשכשוך בקרבת החוף. המסלול קצר וקל, אך חשוף לשמש. לכן, כדאי לערוך אותו בשעות אחר הצהריים הנעימות.

איך מגיעים: נקודת ההתחלה והסיום היא בחניון הגדול של חוף הרחצה המוכרז בגבעת אולגה (הגעה מרחוב רחבעם זאבי).

לא לוותר: אם הגעתם ביום חול, מומלץ לקנח במסעדת "בית חנקין", השוכנת בראש מצוק כורכר מעל מפרת בנימין. אופציה נוספת היא שיטוט בין ערביים בפארק נחל חדרה, שבו טיילת קצרה, גשר חדש שחולף מעל נחל חדרה וגם אנדרטה לזכר אבשלום פיינברג, מייסד ארגון ניל"י.

לעשות רושם על החבר'ה: אין סיכוי שתצליחו לנחש מדוע זכה המפרץ הסיני לשמו. הנה ההסבר: בשנות הארבעים של המאה הקודמת, עלו לחדרה יהודים שנמלטו מאירופה לעיר הנמל שנגחאי. לאחר כשנתיים בסין, הגיעו ארצה ונשלחו להתגורר בשכונת גבעת אולגה, ובמפרץ זה נהגו לבלות את שעות הפנאי שלהם. לכן זכה החוף היפה הזה לשמו, על ידי תושבי השכונה הוותיקים