וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הישראלית שמפריחה את השממה במקום המבודד בעולם

2.5.2016 / 9:37

במקום טיול אחרי צבא שעושים בני גילה, נסעה נעה גלוסקינוס בת 22 מקריית אונו, להתנדב במחוז טורקנה שבקניה, שם גרים 140 אלף איש במדבר צחיח שלא מגדל כלום. סיפורה של הישראלית שמלמדת חקלאות במקום הכי נידח באפריקה

צלמים זמניים מורשים

אחרי טיסה של שש שעות לאדיס אבבה, בירת באתיופיה, ועוד טיסה של שעתיים לניירובי, בירת קניה, ועוד טיסה של שעתיים לעיירה המדברית לודואר (Lodwar) שבמחוז טורקנה (Turkana) שבצפון קניה ועוד נסיעה של שבע שעות בדרכי אפר מפותלות - הגעתי למקום המבודד ביותר בעולם - לאבור.

לאבור הוא מקום מקסים והזוי שנמצא בלב-ליבו של השבר הסורי-האפריקני, במדבר צחיח בטורקנה שבצפון-מערב קניה. בשל שינויים אקלימיים, דמוגרפיים וגיאו-פוליטיים, השבט, שמונה כ-140 אלף איש, אינו יכול להמשיך ולהתקיים מגידולי המקנה הנפגעים בשל הבצורות התכופות המכות באזור ופוגעות בצאן.

בלאבור נמצא המיסיון הספרדי של קהילת סנט פאולו הקדוש, שבו נמצא גם הבית של צוות עובדי ומתנדבי פרויקט "תלמים במדבר" שאליו נסעתי להתנדב. מדובר בתכנית פיתוח חקלאי של מרכז ערבה לפיתוח בר קיימא (ACSD), השייך למכון הערבה ללימודי הסביבה, ומבוססת על מומחיות ישראלית בתחום החקלאות המדברית ומותאמת במיוחד לאזור טורקנה שבצפון-מזרח קניה. התכנית מביאה לאזור חקלאות מדברית כמקור לייצור מזון וכאמצעי לייצור הכנסה. מטרתה לצמצם את העוני באזור ולעזור לאוכלוסייה המקומית להשיב לעצמם עצמאות כלכלית.

המיסיון, ובו גם הבית שלנו, נמצא על צלע ההר ומתחתינו בעמק נמצאת חוות ההכשרה של הפרויקט, שבה גרים 15 המתלמדים ובה נמצאות החלקות הלימודיות. בבית גרים רוי ותיקי - זוג מקיבוץ קטורה. רוי הוא מנהל החווה. חוץ ממני יש עוד מתנדבת ישראלית ששמה איילת, וגם מרטין שהוא טורקני שיודע אנגלית יותר טובה מכולנו ביחד והוא המתרגם. כל בוקר תיקי ואני הולכות לחווה בזריחה והשאר מגיעים עם רכב הסוזוקי המיוחד והמתפרק למחצה. בשבע בבוקר מתחיל היום בחווה והוא תמיד נפתח בהתעמלות בוקר שתיקי מעבירה לכל המתלמדים, המתנדבים והעובדים כדי להתחיל את הבוקר בכיף.

המתלמדים מחולקים לארבע קבוצות וכל קבוצה מקבלת שמבה (חווה בטורקנית) קטנה ובה היא מגדלת שני סוגי גידולים. לאחר התעמלות הבוקר, רוי מחלק משימות וכל קבוצה בודקת את השמבה שלה: האם ההשקייה עובדת, אולי צריך לעשב ואולי יש מחלות שצריך לרסס. אבל תמיד יש עבודות שוטפות, כמו הכנת קומפוסט, זריעות, קטיף וחלוקת התוצרת ודישון.

התנדבות פרויקט תלמים במדבר קניה. צילום: נעה גלוסקינוס, מערכת וואלה! NEWS
אחרי חודש וחצי בלאבור ההרגשה שאני פה כבר שנה/מערכת וואלה! NEWS, צילום: נעה גלוסקינוס
התנדבות פרויקט תלמים במדבר קניה. נעה גלוסקינוס, מערכת וואלה! NEWS
השבט אינו יכול להמשיך להתקיים מגידולי המקנה. אביטיחים שגדלו בטורקנה/מערכת וואלה! NEWS, נעה גלוסקינוס

להתרגל ליותר מ-40 מעלות בצהריים

בשבוע הראשון שלי בחווה פתחו המתלמדים בשביתה ולא הגיעו לעבודה. הם דרשו לקבל משכורת בגלל שאינם עובדים כשהם בקורס והם צריכים להמשיך לתמוך במשפחותיהם. אלברט, הכומר הספרדי מהמיסיון, הוא מומחה בפתירת בעיות בקהילה ובדיבור לליבם של אנשים והוא פתר את הבעיה, והמתלמדים חזרו לקורס מרוצים עם הבטחה לדמי כיס חודשיים במהלכו.

אני עדיין קצת בשוק שאני בכלל נמצאת במקום כזה. אורח החיים, התרבות, הלבוש והשפה של האנשים פה מאוד מסורתיים ושונים בתכלית מכל מה שראיתי והכרתי עד כה. החום פה הוא תופעה מיוחדת שצריך להתרגל אליה (בסביבות 40 וקצת מעלות בצהריים), והקצב שהדברים פה מתנהלים הוא "פולה פולה" - לאט לאט בטורקנית. אז גם אני לאט לאט מסתגלת לתרבות ולמסגרת החדשה שנכנסתי אליה. אני מקווה שאוכל באמת לעזור ולשפר במעט את חייהם הלא פשוטים של האנשים שגרים פה.

התנדבות פרויקט תלמים במדבר קניה. צילום: נעה גלוסקינוס, מערכת וואלה! NEWS
לבוש טורקני מסורתי/מערכת וואלה! NEWS, צילום: נעה גלוסקינוס
התנדבות פרויקט תלמים במדבר קניה. צילום: נעה גלוסקינוס, מערכת וואלה! NEWS
אורח החיים, התרבות והשפה של האנשים פה שונים בתכלית מכל מה שראיתי והכרתי עד כה/מערכת וואלה! NEWS, צילום: נעה גלוסקינוס

מרץ 2016. מתחילה להסתגל

אחרי חודש וחצי בלאבור ההרגשה שלי שאני פה כבר שנה, כשכל יום אני פוגשת את אותם אנשים, ואין פה רבים מהם, אז הקשרים נוצרים מהר ולא עובר הרבה זמן וכולם מכירים את כולם, מי הילדים של מי ומה הם עושים, מה מצחיק אותם ואת מי הם לא אוהבים.

שגרת הקורס בעיצומה. בסוף החודש הזה הגיע הקורס למחצית הזמן של אורכו, והמתלמדים יקבלו חופשה של שבוע כדי לבקר את המשפחות, וגם כדי להכין את השמבות (חוות) העתידיות שלהם. נראה שהמתלמדים אחרי חודשיים וחצי כבר יודעים את הדברים החשובים, כמו להכין קומפוסט, לעשות ערוגה, להכין מנבטה, להעביר שתילים מהמנבטה לערוגה ועוד.

החודש התחלנו ללמד שיעורים עיוניים, והמתלמדים הפתיעו אותנו בריכוז ובהקשבה שלהם. בגלל שרובם הגדול לא הלך לבית הספר ולא יודע קרוא וכתוב, צריך למצוא דרכים יצירתיות לעניין אותם ולהעביר להם את החומר העיוני. תיקי נתנה למתלמדים לצייר צמח כפי שהם רואים אותו בשיעור "האנטומיה של הצמח", ורוי תלה ציורים שמספרים את סיפור התפתחות החקלאות על ציר זמן בשיעור ההיסטוריה של החקלאות. איילת לימדה אותם לבשל את הירקות שהם מגדלים והכינה איתם ריבת דלעת וממולאים מעלי שעועית הלבלב, ואני לימדתי אותם לקרוא שעון כדי שיגיעו בזמן לשיעורים ולהכין דיאודורנט טבעי משורשי עשב הסיידא, שהוא עשב רע לגידולים אבל שורשיו טובים לאנשים.

ג'וזף אקוטן (עקרב בטורקנה) הוא המתרגם של הקורס ובעצם גם הרכז של המתלמדים. הוא גר בחווה והוא הכתובת הראשונה לכל בעיה של המתלמדים. לג'וזף יש חוש טבעי לחינוך והוא הציע שאחרי כל שיעור עיוני המתלמדים יעבירו בעצמם את אותו שיעור יום אחרי, כדי לבחון מה הם זוכרים ולתרגל את החומר. הרעיון הזה התגלה כמוצלח ביותר. המתלמדים התלהבו מאוד מהמעמד שלהם כמורים והסבירו בצורה רצינית את מה שלמדו בשיעורים.

התנדבות פרויקט תלמים במדבר קניה. נעה גלוסקינוס, מערכת וואלה! NEWS
המתלמדים הפתיעו אותנו בריכוז ובהקשבה שלהם. שיעור חקלאות/מערכת וואלה! NEWS, נעה גלוסקינוס
התנדבות פרויקט תלמים במדבר קניה. צילום: נעה גלוסקינוס, מערכת וואלה! NEWS
כולם מכירים את כולם, מי הילדים של מי ומה הם עושים/מערכת וואלה! NEWS, צילום: נעה גלוסקינוס

לצד ההצלחות יש גם הרבה אתגרים. מזג האוויר במרץ היה קשה במיוחד לצמחים וגם לאנשים. החום הגבוה, הרוחות החזקות וסופות חול ששוטפות את החווה בחול מדי יום בשעות הצהריים, גרמו נזק רב לצמחים. טורקנה היא מקום לא פשוט בכלל לעשות חקלאות גם בגלל מזג האוויר, אבל גם בגלל המזיקים הרבים והמים המועטים. אפילו בשמבת ההדגמה שלנו, שיש בה משאבות רוח ומשאבות סולריות, יש כל כמה ימים תקלה אחרת במים.

התלות הטבעית שיש בגורמים חיצוניים, כמו רוח, שמש, מים, חרקים ועוד יכולה להיות מתסכלת מאוד במקומות כמו טורקנה, שבהם התנאים הטבעיים אינם לטובת החקלאי.
אנחנו מנסים להדגיש למתלמדים את ההצלחות והערך של העבודה הקשה שלהם, כמו גם את הסיפוק שבקטיפת הפירות שגידלת במו ידיך כדי שלא יתייאשו מהדרך שיכולה להיות מאוד קשה ומייאשת.

אני חושבת שהמתלמדים מתחילים להבין את הערך של להיות חקלאי, על הסיפוקים והקשיים גם יחד, וגם שהם פשוט נהנים מהשירים, הריקודים והצחוקים שאנחנו והם עושים ביחד בכל שנייה פנויה שיש. הם כבר יודעים לשיר ולרקוד את "שלום עליכם", "אל המעיין" ו"מים מים בששון" כמו ישראלים אמיתים.

וכשמישהו יושב בצד ומתעצל בטבעיות, הם צועקים לו "יאללה".
דבר נחמד שלמדתי החודש הוא על פרי שנקרא גורד. הפרי הזה גדל אצלנו בשמבה וגם בשמבות של הבוגרים. מדובר בפרי עצום ממשפחת הדלועים, שנחשב קדוש בתרבות הטורקנית ולכן רק לאדם אחד מותר לגדל אותו ולטפל בו. כשהגורד בשל מייבשים אותו בצל או מתחת לכיסוי של עשבים, וכשהוא ייבש מרוקנים את תכולתו ומשתמשים בו ככלי לחלב. בגלל הקדושה והערך השימושי שלו, כל גורד נמכר במחיר של עז נקבה צעירה ופורייה, שבטורקנה זה מאוד יקר!

עכשיו יש לנו בשמבה המון גורדים מוכנים למכירה שייתנו הכנסה יפה לחווה. אז ככה עבר החודש האחרון בטורקנה. אני כבר התאקלמתי, אבל בכל זאת מתגעגעת לארץ ומחכה לראות מה יקרה בחודש הבא.

התנדבות פרויקט תלמים במדבר קניה. צילום: נעה גלוסקינוס, מערכת וואלה! NEWS
עובדים בחווה/מערכת וואלה! NEWS, צילום: נעה גלוסקינוס
התנדבות פרויקט תלמים במדבר קניה. נעה גלוסקינוס, מערכת וואלה! NEWS
כל קבוצה מקבלת שמבה קטנה ובה היא מגדלת שני סוגי גידולים/מערכת וואלה! NEWS, נעה גלוסקינוס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully