מזל טוב. השנה מלאו 20 שנה לפרסום מסקנות הוועדה הציבורית לבחינת הסדרת נושא הקזינו בישראל, וקזינו חוקי בישראל עדיין אין.
סוגיית הקזינו היא תפוח אדמה לוהט שמועבר מידי שרי התיירות זה לזה כבר משנות התשעים של המאה הקודמת - הקימו ועדות, חבריהן נסעו להתרשמות בלאס וגאס והגישו חוות דעת ומסקנות, אולם עד כה לא קמה הממשלה שתיתן גושפנקא חוקית להקמת קזינו.
האם המפנה יחול בממשלה בראשות יצחק (בוז'י) הרצוג? הרצוג כיהן כשר תיירות תקופה קצרה של פחות משנה מאמצע 2006 ועד תחילת 2007. בתקופתו הוזמן דו"ח ארנסט ויאנג לפיתוח התיירות בישראל, שמשמש עד היום כמסמך הרציני ביותר של תעשיית התיירות, אולם אישור קזינו חוקי אינו רשום גם על שמו.
הוועדה הציבורית לבחינת הסדרת נושא הקזינו בישראל, שנקראה "ועדת גביש" על שם היו"ר שלה, משה גביש, מונתה בידי שר התיירות אז עוזי ברעם, ופרסמה את הדו"ח בשנת 1995. הוועדה לא המליצה על הקמת קזינו, אולם העלתה את הבעיות העלולות להתעורר וקבעה את התנאים הראויים להפעלת קזינו, אם יוחלט להקימו. 13 שנים חלפו מאז הגשת מסקנות ועדת גביש, ובשנת 2008 פורסם עלי ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת דו"ח מצב לסיכום הנושא.
הדו"ח קבע, בין היתר, כי קזינו באילת עתיד לתרום לענף התיירות בעיר, להכניס כסף לקופה הציבורית ולהעלות את שיעור התעסוקה. "גם אם הימורים הם מעשה מגונה ושלילי, הם קיימים בחברה הישראלית. הקמת קזינו חוקי לא תצליח להכחיד את ממדי התופעות השליליות המתלוות לבתי הימורים למיניהם, וגם לא את תעשיית ההימורים הלא-חוקיים, אולם ייתכן שפיקוח ובקרה על הגופים המנהלים ומפעילים את הקזינו, עשויים לצמצם את הנזקים המשמעותיים שייווצרו מהיתר להקמתו", נכתב בדו"ח.
"בעולם לא עושים מזה עניין, כמו שעושים בישראל"
באותה השנה סיכם משרד התיירות בראשות השר דאז, יצחק אהרונוביץ, עם מנהל מקרקעי ישראל על הקצאת 40 דונם בחופה הצפוני של העיר אילת (מול מה שכיום הוא ה"אייסמול") להקמת בית ההימורים החוקי הראשון בישראל, בנוסף למרכז קונגרסים, שטחי מסחר ובתי מלון.
והנה אנחנו בשנת 2015, שבע שנים אחרי ההקצאה ודו"ח מרכז המידע של הכנסת, וקזינו אינו נראה באופק. עתה אומר ל-Monitour אלי לנקרי, סגן ומ"מ ראש העיר והממונה על התיירות בעיריית אילת: "אנחנו פועלים להעביר חוק להקמת קזינו בעיר במסגרת חוק הסחר החופשי, כדי לבודד אותו מיתר חלקי הארץ ולהקטין את ההתנגדות להקמת קזינו חוקי בישראל".
לדבריו, אין זה סוד שיש מתנגדים רבים לקזינו. "מנגד, כולם יודעים שקזינו לא חוקי קיים בארץ ועדיף כבר למסד אותו ולהפוך אותו לחוקי. אנחנו חושבים שקזינו יכול להיות קטליזטור חדש לאילת. זה יכול להניע את התיירות לאילת גם בארץ וגם בחו"ל ולכן חידשנו את המאמצים, בשקט, מאחורי הקלעים. אנחנו פועלים מול מספר גורמים בכנסת ובממשלה ועושים זאת במשותף עם התאחדות המלונות. בחודשים האחרונים התכנסנו מספר פעמים ואנחנו מכינים את התשתית לעניין זה".
לנקרי: "בדיקות שעשינו הראו, שקזינו באילת יגרור התנגדות קטנה יותר אפילו אצל גורמים המתנגדים לו מטעמים דתיים ומוסריים. קזינו קיים בכל העולם וברוב המדינות המערביות המתקדמות. בעולם לא עושים מזה עניין, כמו שעושים בישראל מהרבה דברים, לצערנו. אצלנו מקצינים הכל. הבירוקרטיה וגם קבלת ההחלטות איטית הרבה יותר מאשר בכל מקום, ודי אם נסתכל על השכנים בעקבה, איך פתרו לפני עשר שנים את הבעיות שאנחנו עוד מתמודדים אתן: בודדו את אזור עקבה מיתר חלקי הממלכה, חוקקו חוקים שאפשרו לתת קרקע למשקיעים כמעט בחינם, והכי חשוב זה לחסל את הבירוקרטיה".
עם זאת, עמדת מועצת העיר ועמדת כל גורמי התיירות היא שקזינו לא יקום בעיר בפני עצמו, אלא כחלק מקומפלקס של מרכז כנסים. צמידות זו וקשיים נוספים גרמו לכך שעד היום אין בעיר אילת מרכז כנסים גדול. עוד בשנת 2012 החליטה הממשלה לפעול למען הקמת מרכז כנסים בעיר אילת, באמצעות מכרז להקמה והפעלה של מרכז כנסים המיועד לתערוכות ואירועים בהיקף של עד 5,000 איש. הוקמה ועדת מכרזים בראשות החשבת הכללית במשרד האוצר, שאמורה לפעול לבחירת יזם במכרז בינלאומי להקמת מרכז הכנסים ולהפעלתו.
לנקרי אומר, שמרכז הכנסים מתעכב, בין השאר, בגלל בעיות תקציביות. "לא יכולנו להקים מתקציבי העיר מרכז כנסים שיענה על הצרכים של תערוכות וירידים מבחינת הפוטנציאל הכלכלי של העירייה. במשך כל התקופה ניהלנו משא ומתן, בעיקר עם האוצר, אבל גם עם משרד התיירות, באשר לגודלו הרצוי של מרכז הכנסים והיקף ההשקעה בו".
תזמורת שמנגנת לקהל במרתף
לפי נתוני התאחדות המלונות באילת, שנת 2014 הסתיימה במלונות אילת עם קרוב לשבעה מיליון לינות, מהן רק 807 אלף לינות של תיירים, לאחר ירידה של 16% לעומת 2013. עם זאת, התפוסה הממוצעת במלונות אילת עמדה בשנת 2014 על 69.7% לעומת התפוסה הארצית הממוצעת שהיתה 62.6%.
מנכ"ל התאחדות המלונות באילת, שבתאי שי, אומר כי אילת משוועת למרכז כנסים, תערוכות וירידים. "ריכוז של 12 אלף חדרי מלון לא יכול להתקיים בלי מרכז כזה. כנס של 3,000 אחיות נפרולוגיות וכנס רואי החשבון שנערכו באילת, נעשו בשתי משמרות במקום באולם מליאה אחד, כי אין אולם מספיק גדול כיום. בכנסים הבינלאומיים מרכז הרווח הוא בתערוכות הצמודות, שהן נותנות החסות של הכנסים. כיום אין שטחים כאלה", אומר שי ומוסיף שגם בחו"ל האולמות הגדולים משמשים, בין כנס ותערוכה, לאולמות הופעות מרכזיים.
"השבוע מתקיים באילת פסטיבל המוסיקה הקאמרית, שהוא ברמה מוזיקאלית גבוהה גם בסטנדרטים בינלאומיים, ובכל שנה מחפשים מקום לערוך אותו. ב-17 בפברואר יש פסטיבל ג'אז חורף. זה מזעזע שאין באילת מקום לקיים אותו ובעבר המנצח הנודע, ולרי גרגייב, נאלץ לנצח על התזמורת באולם הקולנוע של אילת, במרתף".
השטח שהוקצה למרכז הכנסים, כאמור, כ-40 דונם, מאפשר למרכז הכנסים עוד להתרחב. "השלב הראשון הוא בעלות של כ-45 מיליון שקל ויש לנו הבנות עקרוניות עם האוצר ומשרד התיירות. אין לנו אישור סופי בגלל הבחירות, אבל אנחנו מקווים שלא יעכבו את היציאה לדרך. אם נקבל בחודש-חודשיים הקרובים את האישורים, נוכל להיות מוכנים עם מכרז עד סוף יוני. אם יהיו עיכובים לאישור - זה ידחה אותנו לאחר הבחירות".
ממשרד התיירות נמסר בתגובה כי הנושא בבדיקה.