כולם נרדמו בשמירה, והטבע משלם: כך הרסו לנו את מכתש רמון

הוא נחשב לאחד מפלאי הטבע בישראל ובעולם, הוכרז כ"שמורת אור כוכבים בינלאומית" היחידה במזרח התיכון, שביל ישראל עובר בו והמדינה נהנת לפמפם אותו כתופעה ייחודית לתיירים בעולם: מכתש רמון הוא הפלא המדברי של ישראל. אבל בפעם הבאה שתרדו אליו ממצפה רמון, ותגלו שורה ארוכה ומכוערת של עמודי חשמל אימתניים לאורכו - תבינו שהמופע הכי מרהיב בנגב חטף את אחד ממפגעי הנוף הכי קשים שיש. אבל אפשר עוד להציל אותו.

14 עמודי קו המתח הענקיים שהוצבו בצפון המכתש, הם חלק מקו מתח עליון "רמת חובב-אילת", שתוכנן ב-2010 ומטרתו לשפר את רשת החשמל של אילת ויישובי הערבה ולקלוט את החשמל מהשדות הסולאריים, שהוקמו בערבה. בעקבות מאבק התושבים והגופים הירוקים בזמנו, קבע שר התשתיות דאז, ד"ר עוזי לנדאו, שיש להטמין את קו החשמל באדמה. ב-2016 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) את התכנית להקמת קו החשמל באורך 7.5 ק"מ והוסכם שרובו יהיה מוטמן, כאמור, עקב פגיעה בתוואי הטבעי של השטח, אולם 2.5 ק"מ של עמודים נותרו מעל השטח.

בשנת 2019 חברת החשמל בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, להלן רט"ג, החלה להטמין את קו המתח התת קרקעי בדרום המכתש, אולם לפני מספר שבועות הוקמו עמודי החשמל הגדולים שגורמים לפגיעה נופית באתר המדברי האהוב כל כך על מטיילים, ותהליך החישמול שלהם קורם כבלים וברזל בימים אלה ואמור להסתיים עד סוף השנה.

למחדל הזה הרבה אבות ונראה שגופי שמירת הטבע, בהם רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, אבל בעיקר ראש המועצה האזורית רמת נגב דאז שמוליק ריפמן ז"ל וראשת המועצה המקומית מצפה רמון דאז פלורה שושן, נרדמו בשמירה בזמן הגשת התוכנית והדיון בות"ל, ולא הביעו התנגדות לקו המתח אי שם ב-2010. ייתכן והם סברו שכולו אכן יהיה מתחת לאדמה. אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד.

חברת החשמל מצידה, שהתחייבה לפי החלטת ממשלה 465 שייצור החשמל עד שנת 2025 יהיה מאנרגיה מתחדשת, מעוניינת לקלוט את החשמל הסולארי של אנשי הנגב והערבה, והעבירה את קו החשמל, אולם תולה את התוואי, כולל קו המתח העילי בפיקוח של רט"ג. במכתב שהגיע לידי וואלה! תיירות, ומוען למרום ולראש המועצה האזורית רמת הנגב ערן דורון בשבוע שעבר, מצביע מנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך, על רט"ג כאחראית הנופית לאישור מתווה קו החשמל. "הליך התכנון שקבע את מיקומי העמודים נעשה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, כאשר התוואי שאושר במסגרת התכנית, לרבות מיקומי עמודי הטרמינל, היה מקובל על רט"ג, האחראית על שמורת הטבע 'מכתש רמון'" כותב בלוך. עוד הוא מוסיף, ש"תכנית העבודה להקמת עמודי הטרמינלים, נשלחה להתייחסות מהנדסת המועצה המקומית מצפה רמון, אשר אישרה כי למועצה המקומית אין כל התנגדות לתוואי המוצע בתכנית העבודה".

במכתב ששלח לאחרונה ראש המועצה המקומית הנוכחי של מצפה רמון רוני מרום לתושביו והגיע לידי וואלה! תיירות, הוא מודה ש"המועצה המקומית מצפה רמון אינה פוטרת עצמה מאחריות לתקלה התכנונית החמורה. ללא ספק היינו צריכים להבין את המשמעויות הרבה קודם לכן".

בחברה להגנת הטבע אומרים ש"תוואי העמודים לווה בזמנו במאבק שהובילו תושבי האזור, ביחד עם החברה להגנת הטבע ורט"ג, מאבק שהוביל להחלטה היסטורית של שר התשתיות בזמנו, ד"ר עוזי לנדאו, להטמנת הקו במכתש רמון. כעת, לאחר שנאסף מספיק מידע אודות הטמנת הקווים וההשפעה על תוואי השטח, אנו מאמינים כי ניתן להטמין גם את יתר הקו".

ברשות הטבע והגנים, שכאמור אמונה על שמירת הטבע, בטח במכתש שבו היא הכריזה על גן לאומי (ציר צבעי הרמון) והקימה חניוני לילה (כמו חניון בארות המשודרג), אומרים שהתוכנית נערכה בות"ל ופורסמה להתנגדויות הציבור, אולם "לא הייתה אף התנגדות וכך התוכנית אושרה". לדברי הרשות, עם התקדמות הביצוע הסתבר, כי "תודות לעבודה מקצועית ורגישה של חברת חשמל בליווי פקחי רט"ג, ההטמנה מבוצעת באופן שפוגע בשטח באופן מצומצם מהצפוי והשיקום של הנוף בוצע בהצלחה רבה". עוד נמסר מרט"ג, ש"מכיוון שהחשש מפגיעה אקולוגית ונופית מהטמנה בקטעים רגישים היה שיקול משמעותי בקבלת ההחלטה בעבר, הרי שראוי ומותר לבחון את הנושא כעת מחדש". לא ברור מדוע רט"ג חושבת שראוי ומותר לבחון את הנושא מחדש, ולא דורשת זאת כגוף שאמון על שמירת סביבה במכתש רמון, אבל נראה שהרט"ג כבר ויתרה על הטמנת העמודים, כשמסרה בתגובתה ש"את העלייה במצוק כנראה, נכון לידוע היום, נאלץ לקבל בקו עילי".

אבל במקום הגופים שהיו אמורים למנוע את המכה הקשה למכתש וקולם די נדם, הגיעו תושבי מצפה רמון ואוהבי טבע והקימו קול צעקה - צעקתם של אבני החול והגיר שיצרו את המכתש לפני כ-100 מיליון שנים, ופתאום "גילו" נוף שונה. לפני מספר שבועות הקימו אנשי מצפה מאהל מחאה בתוך המכתש, ליד העמודים עצמם, ותלו שלטים וקיימו אירועים שמטרתם להביא למודעות המחאה. אליהם הצטרפה עמותת "מחזירים את הטבע לציבור", שב-30 בינואר ארגנה הפגנת המחאה במכתש בהשתתפות כ-1,200 איש מרחבי הארץ. בנוסף, יש גם עצומה עם יותר מ-6,000 חתימות, והיד עוד נטויה. "במשך שנה שלמה לא קלטנו שיהיו פה עמודים, כי האמנו לחברת החשמל ורשות הטבע והגנים, לפי ההצהרה של שר התיירות לשעבר עוזי לנדאו, שכל העמודים יוטמנו באדמה", אומר לוואלה! תיירות אפי פרי, מדריך טיולי ג'יפים וממובילי המחאה.

לדבריו של פרי, חברת החשמל מנסה "להרדים" את כולם והצהירה שהיא תמצא פתרון להטמנת שאר העמודים, אבל בשקט-שבשקט ממשיכה את פעולות חישמול קו המתח מבלי שאף אחד ישים לב. בחברת החשמל טוענים, שאם הם יקבלו אישור סטטוטורי ויימצא תקציב (של 60 מיליון שקלים) - אזי הם יטמינו את העמודים באדמה, כמו שאר חמשת הקילומטרים שכבר הוטמנו. אבל כפי שחוששים מארגני המחאה, תקציב כזה לא יימצא ברגע שהעמודים יחושמלו, והם יהיו כאן להישאר. לעד.

"ברגע שיחשמלו את העמודים נקודת הכוח שלנו תיעלם", מסביר נדב סילברט, גם הוא ממובילי המחאה ומדריך טיולי ג'יפים ממצפה. "כולנו יודעים שלא יימצא תקציב להטמין את העמודים, וזה יהיה חישמול זמני-קבוע לחלוטין". סילברט מתפלא מדוע הטמינו באדמה רק 5 ק"מ מתוך 7.5 הק"מ של הקו. "הרי כל הפרויקט מתוקצב בתקציב ענק, אז מה הבעיה להטמין עוד 2.5 ק"מ?" הוא אומר, "זה מאוד מינורי מבחינת היקף הפרויקט, ומאידך בעל משמעות דרמטית של הנוף".

מה שבעיקר לא מובן, זה איך ממשלת ישראל ובתוכה משרד התיירות ורט"ג, גופים ממשלתיים שהשקיעו מיליוני שקלים בפיתוח התיירותי של המכתש, כמו סלילת שביל ישראל באופניים ושיווקו בעולם, הקמת חניוני לילה, הכרזה על גן לאומי ציר צבעי הרמון, חניכת מצפור איטקיס שנחנך ביוני אשתקד בעלות של 5 מיליון שקלים - מוכנים לפגיעה הנופית הקשה בפלא המדברי הישראלי שמפומפם לעולם כאטרקציה בינלאומית ייחודית. מה יחשבו אותם תיירים שאולי יגיעו למכתש אחרי הקורונה, ויראו את העמודים בטור אחד ארוך? הם כנראה יהיו מבולבלים ולא יבינו, איך אומת הסטארט-אפ המתקדמת שלנו מתנהגת כמו מדינת עולם שלישי ולא יודעת לשמור על אוצרות הטבע שלה.

ממשרד התיירות נמסר: "המשרד סבור שישנה חשיבות עליונה לשמור על ערכי הטבע ובמיוחד במכתש רמון, שהוא חלק מרכזי מהתכנית האסטרטגית של משרד התיירות לפיתוח מותג הנגב כמותג תיירותי. אנו מאמינים שיש למכתש ולנגב כולו פוטנציאל אדיר לתיירות אירופית בעיקרה, והנוף המדברי הטבעי הוא מנוע המשיכה המרכזי של הנגב. המשרד השקיע בשנים האחרונות תקציבים גדולים בפיתוח תשתיות תיירותיות תוך הקפדה ככל האפשר על שמירה על הטבע לצד הפיתוח, על מנת להפוך את הנגב לאטרקטיבי לתיירים ויש לשמור עליו ולמנוע פגיעה כל כך מהותית בנוף".

והאבסורד הוא עצום, כיוון שכבר ב-1994 התקבלה אחת ההחלטות החשובות של ממשלת ישראל בנושא שמירת טבע בארץ. יוסי שריד, השר לאיכות הסביבה דאז שכנע את הממשלה, בעידוד רט"ג והחברה להגנת הטבע, לשמור על "ארץ המכתשים" ולהפסיק כריית מחצבים שיש להם תחליף במקום אחר, כמו גם לשקם "פצעים" שנגרמו כתוצאה מכרייה ארוכת שנים. על כך אחראית הקרן לשיקום מחצבות בישראל - גוף שנמצא תחת פיקוחו של משרד האנרגיה. אותו גוף, שיקם את הנזק שיצרו מחצבות הקאוולין במכתש רמון, והפך אותן לאתרי טיול יפים, שבהם גם כמה אתרי שכשוך כה הכרחיים למטיילים למדבר, שנוצרו עקב אגירה של מי גשמים ומי תהום גבוהים. לכן תמוה איפוא, כיצד מאפשר משרד האנרגיה, האמון על חברת החשמל ושיקום מכתש רמון בעזרת הקרן לשיקום מחצבות - לגרום באותה נשימה נזק סביבתי בלתי הפיך למכתש, שהרי ברגע שיחושמל קו המתח העילי, לא ימצאו 60 מיליוני שקלים להטמין את שאר העמודים, כפי שמבטיחים בחברת החשמל. בטח לא בתקופה כלכלית קשה של קורונה.

בחברת החשמל אומרים, שכמה ימים לאחר שהחלה המחאה, פנתה אליה רט"ג וסוכם ש"כולם פועלים לתכנן מחדש ולאתר מקור תקציבי כדי לקבל היתר", אומרת דוברת חברת החשמל דליה בודינגר.

כמה זמן זה יקח?
"אלוהים יודע. הערכה של כשנתיים. בשנתיים האלה הקו יחושמל בסוף השנה הנוכחית, וברגע שיקבלו היתרים, ישתמשו בתשתית העוקפת ויטמינו את העמודים ויחשמלו מחדש". בודינגר מסבירה, שאי חשמול קו המתח העילי, משמעותו מאות יזמים פרטיים שהתקינו פנאלים סולריים ולא ימכרו את החשמל שנאגר אצלם. "בנוסף, אתה תוקע את תושבי בערבה והנגב שהחשמל שלהם לא באיכות גבוהה", היא אומרת.

בחברת החשמל לא מתכוונים לעצור את הפרויקט. לדברי מנכ"ל החברה, "לאחר חישמול הקו, ככל שיימצא פתרון טכנולוגי ומימוני ויתקבלו החלטות מתאימות על ידי גורמי המדינה המוסמכים, חברת החשמל תיאות לבחון פתרונות נוספים שיטיבו עם ערכי הנוף והסביבה ובה בעת לא יפגעו בצרכיו החיוניים של משק החשמל". כלומר, אנחנו נמשיך בשלנו, ובעתיד אם, אולי, נראה ואם מישהו (לא אנחנו, כמובן) יישלם 60 מיליון שקלים - נבדוק אם יש מצב להטמין.

אתמול (רביעי) הגיעה משאית עם עובדי החברה כדי לקדם את החישמול, אולם אלה הגיעו ללא פקח של רט"ג, כפי שמתבקש בהנחיות, ואנשי המחאה לא נתנו להם לעבוד, והעובדים עשו אחורה פנה. "חברת החשמל לא יכולה לנהוג בטבע כרצונה", אומר סילברט שעצר את המשאית עם חבריו למחאה. "אנחנו מצפים שרט"ג תיתן קנס למשאיות העבודה, כמו כל בן אדם אחר שהיה נכנס לשטח ללא אישור מפקח".

מהצד השני, גם אנשי מאהל המחאה לא מתכוונים רק להניף דגלים, ובטח שלא דגל לבן. "לא נקבל את חישמול הקו ונעשה הכל כדי להכשיל את המשך העבודה", אומר סילברט. לדבריו, מכתש רמון הוא השער לארץ המכתשים והוא "מפרנס" 30 אחוזים מהתושבים (תיירות, עסקים, מלונאות ועוד). "אין טיול שאתה לא יורד עם הג'יפ ממעלה העצמאות (איפה שהוקם קו המתח - ז.ר) לצלם את כל היופי הזה, וכשרואים את כל העמודים הגדולים האלה זה פשוט נורא", הוא אומר. "מדובר על בסך הכל 2.5 ק"מ. אפשר מחר להחליט שמטמינים את זה, ולמנוע את ההרס הנופי".

אתה מרגיש שאתה נלחם על המכתש בשביל עם ישראל?
"בטח, מצפה רמון נבנתה סביב המכתש, זה השער ל'ארץ בראשית' שהממשלה כל כך דואגת למתג. ברגע שהקו יחושמל - הכל יירד לטימיון. פגיעה בנכס הזה, זו לא עוד פגיעה בעיירת פיתוח (מצפה - ז.ר), זו פגיעה בנופים ייחודיים בעולם. אנחנו לא ניתן לקווים האלה לעמוד - כפי שעמדנו מתחת למשאיות אתמול, כך נעשה את זה בעתיד. לא יקחו לנו את המכתש. מעבר לכך שהמכתש הוא הבית שלנו, זה הנכס היחיד שיש לתושבי מצפה, ואנו לא ניתן לזה לקרות".

עוד לא מאוחר להציל את המכתש. היום (חמישי) התכוון שר האנרגיה יובל שטייניץ להגיע עם אנשי חברת החשמל למכתש לסיור, אבל במאהל המחאה טוענים שלא ראו אותם, חוץ מהסיירת הירוקה שנשלחה להרחיק אותם מהמקום. נקווה ששטייניץ ואנשי חברת החשמל הכפופים לו, ישכילו להבין את הנזק הנורא שיוצרים העמודים הגדולים בנוף, ויפשפשו עמוק בכיס וימצאו את הסכום להטמין גם את שאר 2.5 הק"מ הנותרים, במקום לטמון את הראש בחול.

ממשרד האנרגיה נמסר: "משרד האנרגיה בוחן את הנושא, על כל ההיבטים הכרוכים בכך, כמו תכנון, לוחות זמנים, תוכניות הפיתוח, עלויות הקמה, נושאי סביבה ונראות פיסית, ויגבש את עמדתו לאחר השלמת בדיקה זו".

מלשכת שר האנרגיה יובל שטייניץ נמסר: "למרות שהתוכנית שאושרה, גובשה בתיאום, בהסכמה ועל דעת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע ולשביעות רצונן, השר יובל שטייניץ מתכוון לבחון את הנושא ולגבש את עמדתו לאחר השלמת בדיקתם של כלל ההיבטים הרלוונטיים, לרבות, תכניות הפיתוח, העלויות הכספיות, תכנון ולוחות הזמנים. השר מתכוון לבקר בעצמו במקום במהלך הימים הקרובים".

למידע נוסף על מחאת העמודים במכתש רמון