הזמן הלבן

צילום: אתר צמח השדה, אתר רשמי

שבועות הוא החג הלבן, חג מתן תורה והחג שבו אוכלים מוצרי חלב. גם הטבע מתקשט בלבן בימים אלה של תחילת הקיץ. אז הנה כמה מהפרחים היפהפיים שפורחים עכשיו ותוכלו לראות בטיולים שלכם

שרה גולד

חג שבועות מתקשר אסוציאטיבית לצבע לבן. לבן הוא צבע מאיר, חגיגי, נקי וטהור. כידוע, לצבעים יש השפעה רבה על חיינו - הצבע משקף את מצבנו הנפשי ואת מצב רוחנו. לצבע משמעויות רבות: דתיות, סמליות, מיסטיות ופסיכולוגיות.

מה ללבן זה ולחג השבועות? חג השבועות הינו חג מתן תורה, בתאריך זה קיבל עם ישראל את התורה. האירוע נחשב לברית בין אלוהים ובין עם ישראל, כמו חתונה שבה לובשת הכלה בגדים לבנים. גם בני ישראל, שחיכו ליד הר סיני, התלבשו בבגדים חגיגיים (בדמיוני אני רואה אותם לבנים כדוגמת בגדי האתיופים של היום).

בבתי כנסת נוהגים בחג השבועות ללמוד תורה במשך רוב או כל הלילה (כל איש ואישה כפי יכלתם), וזהו החג היחיד שבו נוהגים לקשט את בתי הכנסת בהרבה ירק וענפים פורחים וגם את הבתים, מעבר לזר פרחים שנח לו בוואזה.

כשאנו מתקשטים ולובשים בגד לבן - הרגשתינו מיוחדת. גם הטבע מתקשט בעונה זו של הקיץ, בפרחי בר לבנים. בואו נכיר אותם ואת מה שתוכלו לראות עכשיו בטבע.

גם הטבע לובש לבן בעונה זו של הקיץ. פרפר סיטרית משויישת על גזר קיפח (צילום: שרה גולד)

שושן צחור (המלך)

בחג השבועות הוא אומנם לקראת סיום פריחה, אבל שווה להכיר את הפרח הגדול, הריחני והמלכותי. היו שחשבו שהוא נכחד מהארץ על ידי הצלבנים שהבריחו אותו לאירופה, עד שמצא אותו בצוקים נחבאים הבוטנאי המבטיח טוביה קושניר שהי בין נופלי שיירת הל"ה. הפרח משמש בנצרות וציורי הקדושים כסמלה של מריה הטהורה והבתולה, ולפי המסורת המלאך גבריאל בישר על על הריונה כשהגיש לה שושן צחור.

היכן פורח: בכרמל ובנחל כזיב.

שושן צחור (צילום: שרה גולד)

גזר קיפח

הצמח בולט מאוד בנוף של ראשית הקיץ, במיוחד בצִדי דרכים. גזר קיפח, כשמו כן הוא זקוף וגבוה מאוד. הוא מדיף ריח אופייני של גזר וממנו תורבת הגזר התרבותי הנאכל. בראש הגבעול מתנשא סוכך ענק בודד, קוטרו עשוי להגיע עד 30 ס"מ. במרכז הסוכך מתנוססת קבוצת פרחים שחומים או סגולים, הנראים לזבובים ולחרקים כחיפושית או זבוב, הללו לא יהיו פראיירים וינחתו גם הם על הסוכך, יתרוצצו וכך יאביקו אותו.

היכן פורח: גדל ברוב חלקי הארץ (עד באר שבע) חוץ מאשר באזור עין גדי ובמדבר והערבה, לצידי דרכים ושדות בור.

גזר קיפח (צילום: שרה גולד)

אמיתה קיצית

שיח חד שנתי בגובה בינוני, שופע סוככי פריחה לבנים וגדולים המזכירים מטרייה או שמשייה. הפריחה של אמיתה קיצית דומה לזו של גזר קיפח, אך ללא הפרחים הכהים במרכז.

היכן פורח: ברוב חלקי הארץ לצידי דרכים ושדות בור, חוץ מאשר בערבה ובמדבר שומרון.

אמיתה קיצית (צילום: שרה גולד)

שלמון יפואי

על שיח של שלמון יפואי גבוה ודליל, פורחות המוני קרקפות קטנות לבנבנות עם גוון סגלגל בהיר ועדין. בכל קרקפת מספר פרחים. הן תמיד מוקפות בדבורי דבש, הבאות ללגום את הצוף הרב שהשלמון היפואי מספק. זהו צמח דבש חשוב מאוד לתעשיית הדבש.

היכן פורח: כמעט בכל חלקי הארץ, מהחרמון עד לאילת.

שלמון יפואי (צילום: שרה גולד)

ורד הכלב

שיח גדול קוצני וסבוך שפרחיו יפהפיים, לבנים עם סומק ורוד בלחיים. ורד הכלב בעל 5 עלי כותרת בלבד, כך נראה הפרח הבסיסי בסוג ורד.

היכן פורח: בחורש ים-תיכוני לח ולצידי נחלים בגולן, חרמון, גליל, הרי שומרון, הרי יהודה ובכרמל.

ורד הכלב (צילום: שרה גולד)

אזוב מצוי

תבלין נפוץ וריחני הגדל בבתה. מהאזוב ממנו מכינים את הזעתר (בתוספת חומרים אחרים). אזוב מצוי הוא תבלין המהווה מרכיב עיקרי בתערובת ה "זעתר". הוא ניכר בנקל במראהו ובריחו. הצמח ממשפחת השפתניים , ערוכים בצפיפות בתפרחות מעין שיבולים. אין הם מפוארים, אך הם שופעים צוף והומים מאביקים, פרפרים אוהבים להגיע ולמצוץ מהצוף העשיר שלו.

היכן פורח: האזוב גדל בבתה ובשדות בור, ברוב חלקי הארץ בעיקר בגליל בהרי יהודה ובשומרון.

אזוב מצוי (צילום: שרה גולד)

גד השדה

גד השדה הוא תבלין הכוסברה הידוע ממשפחת הסוככיים. לא רבים יודעים שהוא גדל בבר בארצנו. למרות שאיני מחובבי תבלין זה, כשפגשתי אותו פורח באחד ממסלולי הטיולים בגני הנדיב, התרגשתי מאוד.

היכן פורח: ברחבי הארץ אך בעיקר בכרמל ובגני הנדיב.

גד השדה (צילום: שרה גולד)

חבלבל שעיר

אחד מכ-20 מיני חבלבלים הגדלים בר בארץ שמשתרע נמוך. פרחיו גדולים ונראים כמו משפך לבן, המרכז ורדרד.

היכן פורח: נפוץ ופורח במסלולי הטיולים בצידי שדות וכרמים, מהצפון (ללא החרמון), ועד באר שבע.

חבלבל שעיר (צילום: שרה גולד)

ואין מתאים יותר לסיים את הפריחה הלבנה עם השיר הבא

פרחים לבנים
שפיות זמנית
מילים: מקס גת מור ואפי גת מור

אני מחפשת איים של שלווה
קוראת אל האור כמו לפיד שכבה

אני מלקטת ביער פלדה
פרחים לבנים שגדלים כמו חידה


אני מחכה לרוחות השגרה
לתקוות שיביאו צפירות הרגעה

אני מחזקת רשתות הסוואה
להראות לכולם אני כן יכולה


אני מאמינה שתבוא רגיעה
שהשקט יצעק בין קירות של עוצמה

אני מתחזקת משעה לשעה
ולוחשת לך תפילה ישנה

פרפר כחליל השברק על אזוב מצוי (צילום: שרה גולד)
  • שבועות
  • פרחים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully