כאשר הפורטוגלים הגיעו במאה ה-16 הם כינו אותו אילה פורמוזה (האי היפה). זה השם שמו הרשמי של האי עד מלחמת העולם השנייה וכיום פורמוזה הוא עדיין כינוי נפוץ לטאיוואן. הפורטוגלים ידעו כבר אז למה.
טאיוואן גדולה רק במעט מבלגיה, אך היא מונה יותר מ-23 מיליון תושבים, לעומת כ-11 מיליון בבלגיה. נתון זה הופך אותה לאחת המדינות הצפופות בעולם, אולם רק חלקה המערבי הוא כזה. מרכז האי וחלקו המזרחי מאוכלסים בדלילות יחסית והטבע הנשגב מולך בהם.
בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים מגלים את האי וקסמיו. יש בה מקומות שבהם תרגישו כאילו אנחנו כבר במאה ה-22 ויש בה מקומות שהזמן קפא בהם והמסורת השתמרה היטב. עיר הבירה טאיפיי היא קטר הקדמה. זו עיר בינלאומית מרשימה, מערבית מאוד, שהטכנולוגיה והדיגיטליות מכתיבים בה את הקצב. לדוגמה: אין מרחב ציבורי שלא תמצאו בו Wi-Fi חופשי ובחינם. זו עיר שמודעת גם לקיימות ומנהלת המחוז מעודדת שימוש באופניים על ידי סלילת שבילים. בכלל, העיר היא גן עדן לרוכבי דו-גלגלי ויש בה קרוב למיליון קטנועים ואופנועים.
לצד הקדמה, אפשר לראות את המסורת נוכחת בחיי היומיום של הטאיוואנים בכל שהם עדיין משתמשים בתווים סיניים מסורתיים בצורה הכתובה של השפה. בימינו, כמעט בכל מדינה בה אנשים מדברים סינית, משתמשים בתווים סיניים פשוטים. עם זאת, טאיוואן ושני חלקים אוטונומיים של סין (הונג קונג ומקאו) מעולם לא אימצו את אלה ועדיין ממשיכים להשתמש בתווים מסורתיים.
טאיוואן החליפה כמה ידיים במאות השנים האחרונות. אחרי הפורטוגלים הגיעו ההולנדים, הספרדים ניסו לתקוע דגל בהריה, היפנים שלטו בה ולבסוף סין הגדולה, השכנה מצפון, כבשה את האי. ב-1911 פרצה מהפכה עממית בסין, שושלת צ'ינג ארוכת הימים הודחה וסין הוכרזה כרפובליקה. מלחמת האזרחים הסינית שהסתיימה ב-1949 בניצחונו של מאו דזה דונג, שרטטה מחדש את מעמד האי. דזה דונג הקים את "הרפובליקה העממית של סין" ברוב שטחה של סין ודרכיהן נפרדו סופית, כשטאיוואן נותרת עצמאית ואילו סין רואה בה מחוז סורר ששייך לה.
כיום טאיוואן היא דמוקרטיה בעלת כלכלה קפיטליסטית וקצב צמיחה מרשים בזכות התעשייה המפותחת בה והיותה אחת ממדינות ההייטק המובילות בעולם.
גורדי שחקים מסחררים וגן עדן לפודיז
טאיפיי נמצאת בקצה הצפוני של טאיוואן, ונהר טמסואי שמתפתל בה נשפך אל הים ים סין. במרכז העיר ישנו פארק ענק ובו אגמים, מתקני ספורט והופעות של אמנים מקומיים. מכל מקום בעיר תוכלו תמיד לראות שני דברים: ההרים הכבירים שנישאים מעל העיר ומלטפים את העננים ואת מגדל טאיפיי 1010, שבעבר היה הגבוה בעולם וכיום הוא המגדל העשירים בגובהו, הנישא לגובה 509 מטרים. עלייה לתצפית שבראשון תחשוף מראה עוצר נשימה.
יש לא מעט מה לראות בעיר, לדוגמה את טקס חילופי המשמרות במקדש קדושי האומה, המוזיאון הלאומי שבו אוסף עצום של אמנות סינית והעיר המיניאטורית Windows on China. המקדש היפה והפופולרי ביותר לביקור הוא מקדש לונגשאן המעוטר, שהוקם במאה ה-18.
טאיפיי היא חלום קולינרי לפודיז וגן עדן עבור אוהבי האוכל הסיני. אתם תיהנו משווקי הלילה של טאיפיי כשהמפורסם ביותר הוא שילין (Shilin), עם יותר מ-500 חנויות וספקים, שבו מתערבבים ניחוחות של עוף, חצילים, חביתות, צדפות, לחמניות מטוגנות וטופו.
לא משנה היכן תטיילו בעיר, אוכל הרחוב ילווה אתכם. שווקי הלילה הם חוויה קולינרית והאוכל המקומי מושפע גם מהמטבח היפני. המטבח הטאיוואני מציע מגוון רחב של מרקים וכיסונים, ואל תרימו גבה אם תראו אותם אוכלים בארוחת הבוקר מרק בשר.
מפלי הניאגרה של טאיוואן ופריחת הדובדבן
מחוץ לטאיפיי נמצאת אטרקציה טבעית שחובה לראות אותה - פארק ייליו. מדובר בלשון יבשה שאורכה הכולל כ-1,700 מטרים ובה יצרו הרוח והגלים צורות סלע יפהפיות. המקומיים העניקו לכמה מהסלעים שם שמות של דוגמת סלע הפיל או ראש המלכה. סמוך לשמורה נמצאת העיר קילונג אשר הוקמה על ידי ילידים אבוריג'ינים - כן, ישנם אבוריג'ינים טאיוואנים ולא רק אוסטרלים, והם מלוכסנים ונבדלים אלה מאלה בלבוש ובמנהגים ואפשר לראותם בעיירה זו.
צפונית-מזרחית לטאיפיי נמצא אחד הפארקים הלאומיים המרשימים בטאיוואן - פארק יאנגמינשגאן, שמפורסם בזכות פריחת הדובדבן, המעיינות החמים והר הגעש הלא פעיל ביותר - הר שבעת הכוכבים. חובבי הטיולים ייהנו ממספר מסלולי הליכה בין רכסים, עמקים, מפלים ואגמים.
אחד האתרים המעניינים ביאנגמינגשינגן הוא אגם לנגשיוקנג (Lengshuikeng), הידוע גם בשם אגם החלב. זהו אגם של גופרית אשר האדים העולים ממנו מעניקים למים מראה בהיר.
מזרחית לאטיפיי ולא רחוק מהעיר ג'ילונג נמצאים המפלים שקיבלו את הכינוי "הנאיגרה של טאיוואן" - מפלי שיפן (Shifen Waterfalls). גובה המפל המרכזי הוא 20 מטר ורוחבו כ-40 מטרים והוא נמצא בלב אזור כפרי וירוק.
דרומית למפל, נמצאת שמורת הטבע טארוקו, אחת משמורות הטבע היפות באסיה. מדובר בקניון שקירותיו תלולים, אורכו כ-19 קילומטרים ובתוך הערוץ זורם נהר טורקיז יפהפה. בערוץ טארוקו (Taroko Gorge) ישנם גם מעיינות חמים מפנקים שכיף לרחוץ בהם. ניתן להגיע אליהם באמצעות רכיבה על אופניים או נסיעה ברכב, לחצות את הנהר בגשר תלוי ולרדת במדרגות אל תחתית הערוץ. המים חמים ואם אתם רוצים להצטנן קצת אפשר לקפוץ למי הנהר הסמוך. בקניון נמצא גם מקדש "האביב הנצחי" שכדאי לבקר בו. הוא תוכנן ב-1958 והתצפית ממנו ומהמפל שלרגליו היא מחזה מרהיב.
"מים בוערים" ופסל הבודהה העצום
רכס ההרים המרכזי באי, ששיאו מגיע לגובה 3,886 מטרים, הוא אחד מחמשת רכסי ההרים בטאיוואן, ונופיו מרהיבים. בזריחה ובשקיעה המראה של הפסגות המציצות כאיים מתוך ים העננים הוא עוצר נשימה. הר יושאן - הפסגה הגבוהה ביותר בטאיוואן - מוקף ביערות עתיקים. אחד המקומות היפים ביותר ברכס הוא הר שוויאנג (Shuiyang) שיערות העצים המחטניים בו הם מפעימים ביופיים.
האטרקציה שהיא אולי היפה ביותר במרכז טאיוואן נמצאת מחוז ננטו - אגם השמש והירח. האגם בעל מימי הטורקיז הוא אחד מאתרי התיירות הפופולריים במדינה ומגיעים אליו כ-6 מיליון תיירים בשנה. מדובר באגם מלאכותי שנוצר בימים שבהם שלטו היפנים באי לאחר שהציבו סכר באזור. כיום יש סביב האגם ריזורטים יוקרתיים, פארק שעשועים ענק ומרכזי ספא ומרפא.
מהאגם הנפלא כדאי להמשיך לכיוון מזרח אל נקודת התצפית באצ'י שעל החוף ובה מצוין גבול "חוג הסרטן" המציין את הגבול בין האזור הטרופי שדרומית לו לבין האזור הסוב-טרופי שצפונית לו. בסמוך לתצפית נמצא האתר הגיאולוגי שיטיפינג שכולל טראסות סלעיות יפהפיות שגילף האוקיאנוס.
במעיינות החמים של גואנזילינג אשר באזור, תוכלו לראות את "המים הבוערים". מדובר במעיינות חמים שעקב השתחררות גז טבעי מהאדמה ישנן להבות בקירות המקיפים את המים. המקומיים אומרים שהמים בוערים יותר מ-300 שנים, ואם בוער בכם לראות ולרחוץ - אל תפספסו.
בקצה הדרומי של טאיוואן תרגישו שאתם באזור טרופי בזכות החופים הזהובים. בנקודה הדרומית ביותר באי ניצב מגדלור המכונה "המגדלור של דרום מזרח אסיה" ועצמת ההארה שלו היא מרשימה ביותר ונחשבת לגבוהה ביותר במדינה. פארק קנטינג שנמצא מעט צפונית למגדלור הוא פארק טרופי בעל צמחייה מגוונת והוא הפארק הראשון שנפתח במדינה.
מהפארק כדאי להצפין לכיוון החוף המערבי של האי, הצפוף יותר מבחינת אוכלוסייה ועתיר החופים הזהובים. כדאי לבקר בעיר טאינאן, בירתה ההיסטורית של טאיוואן ולבקר במבצר אנפינג המרשים שהוקם על ידי ההולנדים בשנת 1653.
אטרקציה נוספת בדרום האי הוא מנזר פו גואנג שן (Fo Guang Shan). זהו המנזר הבודהיסטי הגדול במדינה והמבנה שלו מרשים ומיוחד. במקום בית ספר לנזירים ויש גם מוזיאון ומרכז מבקרים. המנזר הוא אייקוני בזכות פסל בודהה העצום, שמבנהו הכולל נישא לגובה 108 מטרים והוא נחשב לאחד הגבוהים בעולם.
טיול בטאיוואן יחשוף אתכם לתרבות מרתקת, ושילוב מהנה של טבע ועיר. מגורדי השחקים של טאיפיי ועד למעיינות החמים בהרים, מהחופים הזהובים בדרום ועד ליערות העצומים במרכז ובצפון האי, מהעיירות הציוריות ועד לשווקי הלילה - טאיוואן היא יעד חדש ומפתיע שיספק לכם שילוב אדיר של מזרח ומערב.