מאוקיאנוס לאוקיאנוס: סיבוב החלומות במקסיקו

בלי מקסיקו העולם היה נשאר שחור-לבן במשך זמן רב. בגיל 17 בלבד גיירמו גונזלס קמארנה שינה את העולם, כששינה את הטלוויזיה. קמארנה יצר את המתאם הטכנולוגי שאפשר לצפות בתמונות צבעוניות וב-1946 צפו לראשונה בשידורי צבע במקסיקו סיטי על המסך הקטן. הסיפור הקטן הזה הוא מטאפורה למקסיקו כולה. המקסיקנים תורמים הרבה צבע לעולם. האוכל הפנטסטי שלהם, הנופים המרהיבים של מדינתם, האמנות המקומית המיוחדת, הכדורגל שובה העין, המוזיקה החושנית והמקפיצה וכמובן - האנרגיות, התרבות והתשוקה המתפרצת שלהם, כשהם לא בסייסטה כמובן. מקסיקו היא אחת המדינות הצבעוניות, התוססות והכיפיות בעולם.

מדינת הענק, שלה יותר מ-126 מיליון תושבים מורכבת מ-31 מדינות שונות. למקסיקו 34 אתרי אונסק"ו בגבולותיה וכלכלתה מדורגת במקום ה-15 בגודלה בעולם. ממזרח לה האוקיאנוס האטלנטי, ממערב לה האוקיאנוס השקט ובאמצע ארץ פלאות עם חופים יפהפיים, אתרים היסטוריים מרשימים ומנעד הרפתקני שנע בין חופשה מפנקת לטיול אקסטרים.

הלב הפועם של מקסיקו היא בירתה מקסיקו סיטי. היא נחשבת לאחת הערים העתיקות באמריקה ובנויה באגן של אגם קדום שייבש בין הרי געש מושלגים. מיקום זה מעניק לכרך הסואן תפאורה טבעית יפה, אך כתוצאה מכך העיר שוקעת בקצב של 6 עד 8 סנטימטרים בשנה. ברחבי העיר ישנן חפירות ארכיאולוגיות החושפות את התרבות האצטקית ואם אתם רוצים להבין מדוע הם הקימו במקום זה את עירם, עליכם לעלות למגדל הלטינו-אמריקאי ולהתרשם מהעיר מהתצפית שבראשו.

טיול מאורגן למקסיקו - פגסוס טיולים מאורגנים

מאידך, היא פורחת ומתעצמת. מקסיקו סיטי מלאה במקדשים אצטקים, כנסיות, רחובות סואנים וכיכרות יפות. אחת היפות והמרכזיות היא כיכר גריבלדי שאליה מגיעות להקות של נגני רחוב. טמפלו מיור הוא המקדש המפורסם בעיר וסביבו מוזיאונים, מסעדות וחנויות.

הארמון הלאומי בעיר הוא מבנה רב עוצמה ועתיר קשתות הבנוי בסגנון קולוניאליסטי והוא נבנה על חורבות ארמונו של מוקטסומה, מלך האצטקים. לפניו כיכר סוקאלו רחבת הידיים, שבה נערכות הפגנות וחגיגות ואם יזדמן לכם אי פעם להגיע בתחילת נובמבר לעיר, אז תוכלו להתפעם מחגיגות "יום המתים" שבהם מיליונים לבושים ומאופרים כשלדים לזכר אבות משפחתם שהלכו לעולמם. מי שראה את פתיחתו המסחררת של הסרט "ספקטר" מסדרת סרטי ג'יימס בונד, יבין את עוצמת האירוע.

ייחודו האמנותי של הארמון הלאומי הוא בציורי קיר מרהיבים של האמן דייגו ריברה, שהיה אחד מבני זוגה של אמנית מקסיקנית מפורסמת אחרת - פרידה קאלו. אמנות ציורי הקיר נפוצה מאוד במקסיקו ושורשיה הולכים מאות שנים אחורה. היא נפוצה מאוד בארמונות, כנסיות ובתי מידות ומקסיקו הוציאה תחת ידה אמנים רבים המתמחים בסוג זה של אמנות.

בחלקה הדרומי של העיר נמצא סוצ'ימילקו, אזור המרושת בתעלות מים שבהן שטות סירות עץ וזרי פרחים מפוזרים סביב. המקום שמכונה "ונציה של מקסיקו" נחשב לאחד הרומנטיים בעיר והאזור הוא אחת הריאות הירוקות הבודדות ששרדו במטרופולין.

בערי עצמה כנסיות רבות, המשקפות את אמונתם הקתולים החזקה של המקסיקנים, ואחת המרשימות והיפות שבהן היא בזיליקה גוודלופה שנבנתה לפני כ-240 שנה ובה נמצאת תמונה של הבתולה מגוודלופה - הקדושה הכי נערצת באמריקה הלטינית. דת אחרת המאפיינת את המקסיקנים היא "דת הספורט". ביקור באצטדיון "האצטקה" הענק וסיור באצטדיון האולימפי שבו נערכו המשחקים האולימפיים בשנת 1968 ישקף בפניכם את האהבה העזה של המקסיקנים לספורט.

אחת החוויות המסעירות בעיר היא טעימה מאוכל הרחוב שלה. תופתעו לגלות שמה שמוכר לכם כ"אוכל מקסיקני" הוא שונה מהאוכל המקסיקני המקורי, שהוא הרבה יותר מגוון, עשיר וטעים מזה המוכר לנו במערב. הטאקוס מגיעים במגוון אדיר של סוגים ותוספות, ישנם שפע תבשילי בשר וטורטיות. בשוק לה מרסד העצום תוכלו ליהנות מכל הטוב שיש לארץ זו להציע מבחינה קולינרית ובדוכני שוק סן חואן תגלו שהמקסיקנים יודעים לעשות מטעמים גם מחרקים וזוחלים.

מחוץ למקסיקו סיטי, באזור טיאוטיווקן, בנויים מקדשי האצטקים. פירמידות השמש והירח במקום הם האייקונים הבולטים בין העתיקות שבעבר הרחוק היו עיר גדולה שאכלסה אלפי תושבים. בטיאוטיווקן תראו גם מקדשים מרהיבים דוגמת מקדש הפרפרים ומקדש טלאלוקן על שם אל המים.

אם תמשיכו אל הקצה הדרום-מזרחי של המדינה אל העיר פלנקה תיכנסו בשערי ממלכת המאיה. בעיר נמצאים כמה מהאתרים החשובים ביותר של תרבות המאיה בזכות מגוון המבנים והתחריטים שנראים במקדשיה. דרך נוספת להתוודע למסורות המקסיקניות הרחוקות היא לטייל בעיירת השוק סאן קריסטובל דה לאס-קאסאס, שכוללת מוזיאון לתרופות עממיות.

מומלץ להרחיק באזור זה עד לגבול עם גווטמאלה, אל שמורת הטבע מונטהבלו, שבה אגמים בשלל צבעים. קניון הסומידרו האדיר בו זורם נהר הגריחאלווה מאפשר שיט בין קירות סלע הנישאים בשיאם לגובה של אלף מטרים.

משם טבעי להמשיך צפונה אל חצי האי יוקטן. האגדה מספרת על כך שכשהגיעו הכובשים הספרדיים אל חופי חצי האי, בני המאיה במקום אמרו להם בשפת "איננו מבינים אתכם", ומכאן מקור השם. ייתכן. מה שבטוח הוא שמדובר שבאי יש ישני דברים חשובים: אתרים היסטוריים של תרבות המאיה דוגמת טיקאל, אושמאל וטולום וכן חופים נפלאים ועיר נופש אחת ממכרת - קנקון.

קנקון הפכה בתוך כמה עשורים מעיירת דייגים נידחת לעיר החופש והנופש האולטימטיבית, אשר אליה מגיעים תיירים מכל עולם. שדה התעופה של העיר הוא השני הכי עמוס באמריקה הלטינית, אחרי מקסיקו סיטי. החופים הלבנים של קנקון עשויים למעשה מאלמוגים שכתש הזמן, ומול חופי חצי האי יוקטן נמצאת שונית המאיה - שונית האלמוגים השנייה בגודלה בעולם, אחרי זו של שונית המחסום הגדולה שבאוסטרליה. צוללים? שוחים? אוהבים לשוט, לגלוש או סתם לשכב על החוף? זאת העיר עבורכם. בעיר יש גם כמה מוזיאונים מעניינים כגון מוזיאון תולדות המאיה, מוזיאון שעווה שבו תוכלו לעשות סלפי עם הביטלס, מסי, רונאלדו ועוד מפורסמים רבים, ואפילו פלנטריום.

קנקון יכולה להיות בסיס נוח ומפנק ליציאה אל טיולים בארץ בני המאיה. האתר המתויר ביותר שהוא בבחינת חובה לכל מי שמבקר בחצי האי הוא צ'יצ'ן איצה - אחת הערים החשובות של בני המאיה, שנבחרה לאחרונה לאחד משבעת פלאי העולם ונמצאת מערבית לקנקון.

הפירמידה הגדולה אל קסטיליו היא אולי אחד האייקונים הכי מצולמים במרכז אמריקה. היא נבנתה בין המאות 11 ל-13 כמקדש שבסיסה ריבועי וצלעותיו יוצרים משולש, אשר בכל אחד מהם גרם מדרגות. גודלה של הפירמידה - כ-30 מטרים גובהה וכ-55 מטרים אורך כל אחת מצלעותיה - ושלמותה למרות השנים הרבות, הופכות אותה למרשימה ובולטת מכל כיוון שבו תבחרו לעלות ולרדת.

לא רחוק מהפירמידה נמצא Juego de Pelota הוא מושג המתאר את האצטדיונים שהם בנו לצורך משחקים אכזריים בקורבנות אדם. כיום הזירה המדממת היא מגרש שבו אבן ודשא יוצרים מראה פסטורלי. עוד בעיר העתיקה מקדש הלוחמים, מרחצאות ובאר מים גדולה ששימשה להעלאת קורבנות.
באזור נמצאת עיר מסקרנת נוספת בעלת בנייה קולוניאלית מרשימה - מרידה, שנמצאת מערבית לוויאדוליד ומכונה "העיר הלבנה" בזכות בתיה הבהירים. יש בה מוזיאונים כגון מוזיאון המוזיקה ומוזיאון הרכבת, שווקים שבהם מוכרים אמנות מקסיקנים ומסעדות.

הצד המערבי של מקסיקו הוא הצד של האוקיאנוס השקט. אבל למערב מקסיקו יש מערב נוסף - חצי האי באחה קליפורניה. קליפורניה נחצתה בשנת 1846 בעקבות המלחמה בין ארצות הברית למקסיקו, כשהחלק הצפוני נכבש ועבר לידי האמריקאים ואילו החלק הדרומי, חצי האי באחה קליפורניה, נותר בידי מקסיקו. במשך מאות שנים היה חבל הארץ נידח, עד שבשנות החמישים של המאה העשרים "התגלה" מחדש. האדמה הפורייה והתיעוש המואץ במקסיקו גרמו למאות אלפי מקסיקנים להגר אליו.

יופיו של חבל הארץ ונתוניו הטבעיים הפכו אותו בשנים האחרונות ליעד חדש ומרתק עבור המבקרים במקסיקו. כמות היקבים מעידה על פריחת האזור: אם עד לפני כעשרים שנה היו בו יקבים ספורים, כיום עולה מספרם על מאה, ולא מעט תיירים אניני טעם נהנים ממסעות קולינריים.

האקלים המדברי של חצי האי - גם בחורף הטמפרטורות עולות על עשרים מעלות - מאפשר לטייל בו במשך כל השנה ואחת השמורות הפופולריות היא סיירה דה לה לגונה (Sierra de la Laguna), שבה נופים מגוונים של יערות יבשים, מצוקים, מעיינות חמים, בריכות טבעיות ומינים רבים של צמחים ובעלי חיים. בחלק הצפוני של חצי האי יש את שמורת סיירה דה סן פדרו, שיערות עצי האורן וסלעי הגרניט שבה יוצרים נוף דרמטי וביניהם אפשר למצוא עדרי כבשים גדולים קרניים.

השמורה הידועה ביותר באזור היא שמורת אל ויזקיינו (El Vizcaíno), ששטחה כגודל מדינת ישראל והיא הגדולה ביותר במקסיקו. השמורה נמתחת בין מפרץ קליפורניה לאוקיינוס השקט ובשל גודלה העצום אפשר למצוא בה אזורי אקלים שונים, מפרצים מרהיבים, מערות עם ציורי סלע בני אלפי שנים ומיסיונים עתיקים שהקימו הכובשים הספרדיים. בחופי השמורה אפשר להפנות את המבט גם למטה, אל עבר הים, ולמצוא בו צבי ים, אריות ים ולווייתנים.

קסמו הגדול של חצי האי טמון בחופיו. בבאחה קליפורניה יש את כל סוגי החופים שאפשר להעלות בדמיון - מחופים שקטים ומבודדים עם חול לבן ומים צלולים, ועד חופים סלעיים וסוערים האידיאליים לגלישה. כ-3,000 קילומטרים של חופים הופכים את הפנינסולה לגן עדן של נופש, ומציעים את כל סוגי הבילוי - מרביצה על החול החם, דרך פעילויות שונות כמו ספורט ימי ועד הפלגה שבה ניתן לצפות, כאמור, בנדידת הלווייתנים השנתית.

כך, מאוקיאנוס לאוקיאנוס, מקסיקו מספקת למבקריה תענוג צרוף. ים, שמש, אוכל טוב, היסטוריה מרתקת, תרבות עשירה וכמו שכבר הבנתם - הכול מוגש בצבעים עזים ומלאי חיים, שמסמלים את הארץ המיוחדת הזו.

הכתבה בחסות פגסוס טיולים מאורגנים לחו"ל