פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ארגנטינה למתקדמים: מסע עוצר נשימה בארץ שקל להתאהב בה

      צילום: ShutterStock

      משכונותיה הצבעוניות של בואנוס איירס ועד לארץ הקרחונים בפטגוניה, ממפלי האיגואסו האדירים שבגבול עם ברזיל ועד לאגמים הכחולים למרגלות הרי האנדים, ארגנטינה תיקח אתכם למסע בלתי נשכח בין יופי נשגב ותרבות אחרת

      לארגנטינאים יש המון משפטי סלנג שהם אומרים ואחד הפופולריים שבהם הוא Tomátelo con soda, שבתרגום לעברית הוא "קח את זה עם סודה", והמשמעות הוא "קח את זה בקלות". נכון, אולי המשפט הזה היה פופולרי יותר בשנים עברו אבל הוא מתאר יפה את המהות הארגנטינאית - יש משהו רגוע, נעים, נחמד, לבבי ומקסים בעם הזה. גם בערים הגדולות וגם בכפרים הקטנים, הארגנטינאים הם הטאצ' הסופי שהופך ארץ מדהימה ביופייה לכזאת שגם קל להתאהב בה.

      תרבות האינקה והשבטים האינדיאנים שלטה בארגנטינה עד שבשנת 1516 הגיע הנווט הספרדי חואן דיאס דה סוליס אל שפך נהר דה לה פלטה, ובמשך כמה שנים ביססו הספרדים התיישבות קטנה במקום בו נמצאת כיום הבירה בואנוס איירס. מגלה הארצות ואנשיו, אשר חיפשו מתכות יקרות - מכאן שמו של ריו דה פלאטה, שמתורגם ל"נהר הכסף" - נאבקו במקומיים ולמרות שההתיישבות שלהם נחרבה, הצליחו להקימה מחדש ולעצב לנצח את פניה של הפדרציה, שקיבלה את עצמאותה ב-1816.



      ארגנטינה, המדינה השמינית בגודלה בעולם מבחינת שטח, עם 2.78 מיליון קמ"ר, מחולקת מבחינה טופוגרפית לשלושה חלקים: רכס הרי האנדים הכביר במערב, פטגוניה בדרום והמישורים האדירים של הפמפס במרכז ובצפון המדינה.



      טיולים מאורגנים לארגנטינה

      זוג רוקד טנגו ברחובות מונטבידאו, אורוגוואי (ShutterStock)
      הארגנטינאים הם הטאצ' הסופי שהופך ארץ מדהימה ביופייה לכזאת שגם קל להתאהב בה. זוג רוקד טנגו בשכונת לה בוקה (צילום: ShutterStock)

      העוצמה וההדר של בואנוס איירס

      שער הכניסה הראשי למדינת הענק היא הבירה בואנוס איירס - עיר עצומה וסואנת שבה כשלושה מיליון תושבים אשר משמשת לב לכרך ענק של כ-14 מיליון תושבים. הנמל הענק שלה משמש עורק חיים לארגנטינה. כדרכן של ערים גדולות בעולם, בואנוס איירס אינה מאפיינת את ארגנטינה, אבל היא מרתקת ועוצמתית כדי להפנט כל מי שמבקר בה. יש בה מונומנטים רבים, פארקים, גנים ומקומות בילוי אשר בקלות יכולים למלא בה כמה ימי ביקור.

      הכיכר המרכזית והמפורסמת ביותר שלה הוא כיכר מאיו שמנציחה את מהפכת מאי 1810, אז עשתה ארגנטינה צעד ראשון בדרך לעצמאותה מספרד. הכיכר מוקפת במבנים היסטוריים בעלי חשיבות דוגמת ארמון הנשיאות, הקתדראלה ובניין העירייה הישן - הקבילדו. בכיכר מונומנט לזכר עצמאות העיר והכיכר מסמלת שלום ואחווה. שדרות מאיו אשר מוליכות לכיכר חוצות את שדרות דון חוליון - הרחבות בעולם - ומהאזור קל להגיע לאטרקציות רבות בעיר מכיוון שיש בקרבתה רכבת תחתית ותחנות אוטובוס רבות.

      נחמד גם לטייל ברגל באזור מרכז העיר, ולעצור בבית הקפה טורטוני - הוותיק ביותר בעיר - וליהנות בו ממופע טנגו, ומשם להמשיך למדרחובים ברחובות לווז'ה ופלורידה שבהם חנויות רבות, מסעדות ואווירה של סוהו. כדאי לבקר בגנים הבוטניים של בואנוס איירס, אשר עוצבו בשנת 1902 על ידי והפכו למונומנט לאומי ב-1996 בזכות יותר מ-5,500 מיני צמחים והקסם שמשרה המקום היפה והרגוע, שבו פסלים, אנדרטאות וגנים מיוחדים כמו הגן הרומי או הגן הצרפתי. אם אתם נקלעים לשכונת פאלרמו, כדאי לבקר בגן החיות הגדול שבו ולצפות בשלל טורפים, בעלי כנף וזוחלים מכל רחבי העולם.

      הגן היפני בגן הבוטני של בואנוס איירס (ShutterStock)
      הגן היפני בגן הבוטני של בואנוס איירס (צילום: ShutterStock)

      בית הקברות של המפורסמים והשכונה הצבעונית במדינה

      בחלק הצפוני של העיר, בצמוד לנמל, יש כמה מוזיאונים מרתקים שכדאי לבקר בהם דוגמת המוזיאון לאמנות לטינית ומוזיאון האמנות הלאומי וגנים יפים כמו הגן היפני או גן הוורדים. סמוך אליהם נמצא בית הקברות ריקולטה, שהוא מונומנט ארכיטקטוני בפני עצמו ובו קבורים כל עשירי ומפורסמי העיר. ברשתות התקשורת BBC ו-CNN הכתירו אותו כאחד מבתי העלמין היפים בעולם ובין מבני הקברים המרשימים והמוזוליאומים הקטנים הבנויים בשלל סגנונות - ארט דקו, בארוק, ניאו גותי וארט נובו - תמצאו את קברה של אווה פרון, רעייתו הכריסמטית והנערצת של מי שהיה נשיא ארגנטינה חואן פרון.

      בית הקברות ריקולטה, בואנוס איירס (ShutterStock)
      הוכתר כאחד מבתי העלמין היפים בעולם. בית הקברות ריקולטה (צילום: ShutterStock)

      כדי לחוות מקרוב את הצבעוניות הארגנטינאית, את מהותה של בואנוס איירס, וכן, גם קצת את הפנים התיירותיות והקלישאתיות של העיר, חובה לעבור בשכונת "לה בוקה". נכון, היא מתוירת, וביקר בה הוא בבחינת תחנת חובה, אבל למרות היותה מתוירת, יש בה קסם והליכה ברחובותיה וסמטאותיה תמיד תחשוף אתכם לפניה הרבות. צמחו בה תנועות פוליטיות, פרחו בה סצנות אמנותיות והיא שכונה בעלת היסטוריה ארוכה והווה תוסס.

      במשך שנים היא הייתה המרכז תעשייתי והמקום שמכתיב את הטרנדים ולאחר שזוהרה עומעם עם הקמת הנמל בצפון העיר, האמן הארגנטינאי הנודע בניטו חואן מרטין החזיר לה את הצבע ללחיים כששכנע את תושבי השכונה לצבוע את בתיהם בצבעים בהירים, בדגש על המבנים ההיסטוריים של השכונה. השכונה הצבעונית המפורסמת הפכה בית לאמנים מקומיים וחזרה להיות שם נרדף לאורבניות תוססת.

      מומלץ לסייר בביתו לשעבר של בניטו קינקלה מרטין, שהוסב בינתיים למוזיאון, לתפוס הצגה בתיאטרון דה לה ריברה, להתרשם מהאמנות המודרנית במוזיאון "פונדסיון פרואה" שעל גדת הנהר ואם יתמזל המזל - גם להיכנס לקודש הקודשים של תושבי "לה בוקה" - אצטדיון הבומבונרה ולצפות יחד עם רבבות ארגנטינאים משולהבים במשחקה של הקבוצה.

      שכונה לה בוקה, בואנוס איירס (ShutterStock)
      צבעונית, תוססת ומיוחדת. שכונת לה בוקה בבואנוס איירס (צילום: ShutterStock)

      המפלים שמשאירים מאחור את מפלי ניאגרה

      אחרי ביקור בבואנוס איירס ההתלבטות היא לאן להמשיך - צפונה אל מפלי האיגואסו, דרומה אל פטגוניה או מערבה אל הרי האנדים. כל החלטה תהיה טובה שכן ארגנטינה תפנק אתכם בשפע של טבע מרהיב ואטרקציות. מפלי האיגואסו שנמצאים צפונית לבירה, בגבול עם ברזיל ופרגוואי הם לבו של פארק איגואסו. כ-20 אחוז מהשטח הפארק הוא בברזיל ו-80 אחוז בארגנטינה. במפלים, שכמעט התייבשו בבצורת הקשה של 1978, זורמים כשישה מיליון קוב מים בשעה, שהם פי שלושה בערך ממה שזורם במפלי הניאגרה.

      מפלי איגואסו נבחרו ב-2011 לאחד משבעת פלאי עולם בטבע. כשעומדים על מרפסות התצפית שומעים את רעש המים האדיר ורואים את מאות המפלים מסביב, מבינים למה. מפל פרסה ברוחב של כ-150 מטרים ובאורך של כ-700 מטרים, שבתחתיתו מתנקזים מים משלושת עבריו, עד כדי תוך יצירת ענן של רסיסים הנראה ממרחק רב. אם אתם רוצים לחוות את המפלים מזווית אחרת, אתם חייבים לשוט אליהם בסירות מנוע, שיביאו אתכם קרוב-קרוב אל מקום נפילת המים, ותקבלו בתמורה מהטבע זיכרון רטוב ובלתי נשכח מעוצמתו.

      מפלי האיגואסו שבין ברזיל לארגנטינה (ShutterStock)
      סירות מנוע יביאו אתכם קרוב אל המים הניתכים מלמעלה. מפלי האיגואסו (צילום: ShutterStock)

      פטגוניה וארץ הקרחונים

      אם תדרימו מבואנוס איירס תגלו את אחד המקומות היפים בעולם: פטגוניה. מדובר באזור עצום בגודלו המאוכלס בדלילות וממוקם בקצה הדרומי של דרום אמריקה, ששטחו מחולק בין ארגנטינה לצ'ילה. פטגוניה אינה ארץ האש שבשפיץ היבשת, אלא חבל המשתרע על פני כמיליון קמ"ר, כגודל מצרים בערך, וכולל את החלק הדרומי של הרי האנדים, מדבריות שונים, מישורים נרחבים וחופים הפונים לאוקיאנוס השקט ולאוקיאנוס האטלנטי. הנהרות קולורדו וברנקס, שזורמים מן האנדים לאוקיינוס האטלנטי, נחשבים לגבול הצפוני של פטגוניה בתחומה של ארגנטינה, ונהר רלונקבי נחשב לגבולה הצפוני בשטחה של צ'ילה.

      בפטגוניה נמצאות שמורות טבע עוצרות נשימה ביופיין, וזהו מקום "לתפור" גם גיחות קצרות לצד הצ'יליאני של הגבול. בשמורת לוס גלייסרס נמצא אגם ארחנטינו והעיירה אל קלפטה שלחופיו היא שער הכניסה לארץ קרחונים עצומה ומרהיבה. בשמורה, שהוכרזה בשנת 1981 כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, יש כ-47 קרחונים באורכים שונים, ביניהם קרחון פרינטו מורנו וקרחון אופסלה שנמצאים בדרום הפארק ומהווים יעד תיירותי פופולרי.

      קרחון מורנו , ארגנטינה (ShutterStock)
      אחד הקרחונים המצולמים והמתוירים בעולם משום שהוא מכיל שבילים רבים המאפשרים זוויות ראייה וצילום לחלקיו המתנפצים (צילום: ShutterStock)

      הקרחון הכי גדול בדרום אמריקה וקפיצה קטנה לצ'ילה

      אגם ארחנטינו הוא אטרקציה בפני עצמה. מהעיר פונטה בנדירה אפשר לצאת לשיט באגם אל עבר האנדים, דרך מצר השטן ולהתקרב לקרחון אופסלה, הנחשב לקרחון השני בגודלו ביותר בדרום אמריקה. בימי הקיץ השמש צובעת את הקרחון בכחול עז, ומי האגם שבקרבתו משובצים בגושי קרח שנותקו מהקרחון המרכזי.

      קרחון מורנו קרוי על שם החוקר פרנסיסקו מורנו. הקרחון עצום - אורכו כ-30 קילומטרים, חמישה קילומטרים רוחבו ו-60 מטרים גובהו. קרחון מורנו נע כחמישה סנטימטרים ביום והוא אחד הקרחונים המעטים בעולם שנמצא בתהליך גדילה ולא בתהליך התכווצות. זהו אחד הקרחונים המצולמים והמתוירים בעולם משום שהוא מכיל שבילים רבים המאפשרים זוויות ראייה וצילום לחלקיו המתנפצים אל מי אגם ארחנטינו ברעש עצום.

      קרבתה של שמורת טורס דל פאיינה שבצד הצ'יליאני של הגבול היא בהחלט הזדמנות פז לבקר באחת משמורות הטבע היפות באמריקה הדרומית, שכוללת צוקי גרניט מרשימים, קרחונים ואגמים. הפארק הלאומי משתרע על כ-1,600 קמ"ר ומשלב גם נוף מדברי ופסגות המגיעות לגובה של 3,000 מטר ומהוות חלק מכיפת הקרח האנדית.

      מקור שמו של הפארק בשלושה מגדלי גרניט מרשימים (Torres) ובצבעם הכחול (Paine) של האגמים המקיפים אותם, שהילידים, בני שבטי הטוולצ'ה (Tehuelche), העניקו להם את שמם. בשנת 1978 אונסק"ו הכריז עליו כעל שמורה ביוספרית. בפארק יש יונקים נדירים דוגמת הפומה ואיילים צ'יליאנים וכן כ-15 מינים של עופות דורסים, ביניהם קונדור האנדים. במזרח השמורה נהר פאיינה מתנקז לערוץ צר יחסית, ותבליטי הסלע ופערי הגבהים יוצרים סדרת מפלים יפים להם קוראים המקומיים CASCADA PAINE.

      שמורת טורס דל פאיינה, פטגוניה, צ'ילה (ShutterStock)
      כדאי לעבור לכמה שעות את הגבול. שמורת טורס דל פאיינה בצ'ילה (צילום: ShutterStock)

      אסאדו, ריבת חלב וחיבוק אוהב

      המטבח הארגנטינאי יוצר שילוב מסעיר בין טעמים שהגיעו מאיטליה ומספרד לבין תאוות הבשרים המקומית. אל ארגנטינה היגרו המוני איטלקים בראשית המאה ה-20 כך שמנות שונות של פסטה וגילדות מעולות נפוצות במסעדות רבות והמקומיים מגישים גם לא מעט קינוחים עם ריבת חלב, מצ'ורוס ספרדי ועד עוגיות אלפחורס נהדרות. הארגנטינאים עצמם אוכלים הרבה בשר בשיטות הכנה שונות וכדאי ליהנות ממנות אסאדו, אמפנדה, מילנסה (שהוא למעשה שניצל בקר) ומבחר בשרים המוגשים תחת השם פאריז'אדה. בדרום ארגנטינה, באזור פטגוניה, נהוג יותר לאכול בשר כבש. אם אתם קצת הרפתקנים, נסו לשתות מאטה, שהוא משקה שנפוץ במדינות נוספות באמריקה הדרומית והוא למעשה חליטה של עלי ז'רבה.



      ארגנטינה יפה ומיוחדת 365 ימים בשנה, אבל מכיוון שהיא בחצי הכדור הדרומי התקופה המתאימה לטייל בה היא בחודשים נובמבר עד מאי. היא יכולה לשמש בסיס לטיול ארוך במקיף באמריקה הדרומית ולצאת ולהיכנס ממנה אל חלק משכנותיה כמו ברזיל וצ'ילה, אך היא מספיק עצומה ויפה כדי להקדיש לה את עצמכם ואת זמנכם. היא תחזיר לכם בטעמים, צבעים וחוויות שלא תוכלו לשכוח.

      הכתבה בחסות פגסוס - טיול מאורגן לחו"ל