לרכוב את האביב באירופה

אפילו הגשם שירד בשבועות האחרונים על העיר מלק (Melk), השוכנת על גדת נהר הדנובה האוסטרית, לא הפריע לאוטו, גרמני בן 82 מקלן שבגרמניה, להמשיך במסעו על אופניים ממקורות הדנובה באזור היער לשחור אל וינה. טיול הדיווש שלו ימשך 12 ימים, ומד הקילומטראז' שלו מראה שכבר עבר דרך לא קצרה. "בסוף המסע בווינה, תחכה לי אשתי - שם נחגוג את יום הולדתי", הוא מספר בהתרגשות.

אבל אוטו הוא רק אחד מתוך אלפים שרוכבים באביב לאורך הדנובה, במקטע בן 330 הק"מ שבין פסאו (Passau) שבגרמניה לווינה האוסטרית, ובעיקר בחלק היפה ביותר שלו - עמק ואכאו (Wachau) - העובר בין שתי הנקודות. העמק, שנמתח לאורך 40 ק"מ ממלק לעיר קרמס (Krems), הוא אזור שטובל כולו בשטחים ושטיחים בלתי נגמרים של צבעים, שדות וכרמים, שבתקופה זו מקבלים עלווה ירוקה ופריחת עצים עזה שמלווה את הרוכב ועיניו שאינן יודעות שובע מהנוף.

לאורך 2,860 ק"מ זורם הדנובה (הנהר השני באורכו באירופה אחרי הוולגה), כשבדרך הוא "עובר" בשטחן של עשר מדינות אירופיות - גרמניה, אוסטריה, סלובקיה, הונגריה, קרואטיה, סרביה, בולגריה, מולדובה, אוקראינה ונשפך לים השחור ברומניה. לצד הנהר, שזורם בכיוון דרום-מזרח, הוקמו ערי-בירה וערים מרכזיות אחרות לאורך ההיסטוריה - מווינה, דרך בודפשט ועד בלגרד ואחרות. הארכיטקטורה הימי-ביניימית, האביב שנמשך גם בחודשי הקיץ לצד הכרמים המוריקים, הכנסיות הקטנות בראש כפר מנוקד בבתים עתיקים והתחנות להפסקה בדמות קונדטוריה או מסבאה שבה מגישים בירה מהחבית - כל אלו ועוד הפכו את המסלול לאטרקטיבי עבור אלפי תיירי האופניים, חובבנים כמקצוענים, שמגיעים בכל שנה לאחד מאזורי הדיווש לאורך הנהר.

וחופשת רכיבה עדיין אינה בטופ ליסט של התייר הישראלי, אבל הטרנד שכבר הפך מוכר בעולם, ובמיוחד באירופה, מתחיל לחלחל אט-אט גם אלינו. ובתוך כך, תמצאו יותר ויותר סוכנויות נסיעות בארץ שמשווקות טיולי רכיבה של שבוע ימים, שלאו דווקא פונות לקהל המקצועי. הרכיבה על אופניים בארץ הפכה לבילוי משפחתי שעושים ביחד, בסופי שבוע, במירוצים שהפכו לאירוע חברתי - ומכאן, הדרך להפוך את האטרקציה הפעילה לחופשה - היתה קלה.

עונת הרכיבה מתחילה באפריל ונמשכת עד סוף אוקטובר. כחצי שנה של רכיבה בתוואי הפופולרי, כשבשיא העונה (סביב הקיץ) תוכלו למצוא בין פסאו לווינה גם 300 רוכבים ביום ובסך הכל כ-40 אלף בשנה, לפי הערכות.

הקונספט די פשוט ונוח: אתם טסים לאירופה לאחד ממסלולי הרכיבה המוכרים, כשהמסלול הקלאסי והמוכר ביותר הוא זה שלאורך הדנובה, שם אתם מקבלים את זוג האופניים שהזמנתם מראש (כן, אפשר גם חשמליים), ערכת של מפות הערים שתעברו בהן, מספרי חירום, דף עם מקומות הלינה והמלונות שיחכו לכם בסוף כל יום ו... פשוט תתחילו לדווש. המזוודות נאספות בכל בוקר על ידי נהג מהחברה, שגם משכירה לכם את האופניים, והן ייחכו לכם בכל יום במלון בעיר שאליה אתם אמורים להגיע. פשוט לוקחים מה שצריך ליום הרכיבה שלפניכם, שמים קצת צידה לדרך, נשנושים ואיזה מעיל רוח במקרה שמתקרר - ואורזים את המזוודה ומניחים בלובי. עכשיו תרכבו לפי השילוט בנתיב הייעודי לרכיבה. הנוף כבר מחכה לכם מסביב.

אז את כל הלוגיסטיקה הזו, כולל טיסות, 6 לילות במלונות לפי המסלול, השכרת אופניים וציוד, כולל ערכת מפות, יעשו עבורכם חברות הנסיעות, כשאחת מהן היא אשת טורס במחיר של החל מ-1,099 אירו לרוכב. "תיירות האופניים היא מהתחומים הצומחים ביותר בתיירות הישראלית לחו"ל בשנתיים האחרונות, ואנו צופים התחזקות נוספת בשנים הקרובות", אומרת סמנכ"לית השיווק באשת טורס, שירלי כהן עורקבי, שמסבירה שהסיבה המרכזית לביקוש היא שטיולי האופניים הפכו לנגישים מאוד במגוון היעדים, במחיר, ובהתאמה לכל רוכב.

אחת החברות שמתמחות בהשכרת אופניים וכל הציוד לרכיבה שכזו לאורך הדנובה, היא "אוסטריה רדריסן" (Austria Radreisen) שהיתה הראשונה שהחלה להוציא טיולי אופניים באזור לפני כ-35 שנים. ולפי המסורת הגרמנית-אוסטרית, הכל מתוקתק וחלק כשזה מגיע גם לקבלת האופניים, שהם אופני עיר אומנם, אבל עם יכולת דיווש של אופני שטח. האופניים מגיעים עם הילוכים שעוברים מקשה לקל כמו חמאה, עם צמיגים שמותאמים בדיוק לאספלט האוסטרי, שכמו שאמר אחד הרוכבים "טוב יותר מאיילון שלנו". בנוסף, יציידו אתכם בערכת פנצ'ר, משאבה קטנה ורשימה של חנויות תיקון לאורך הדרך. לאופניים גם מנעול בילט-אין, למרות שתרגישו הכי בטוח שיש.

וכשאתם מוכנים, זה הזמן לפתוח מפה ולהתחיל לדווש. אז עמק ואכאו הוא באמת הפנינה היפה ביותר במסלול, שהוא כולו מישורי ונוח לרכיבה. בעיר מלק (Melk) שבה מתחיל העמק (או נגמר, תלוי מאיפה מתחילים), חובה לבקר במנזר מלק המרהיב של הזרם הבנדיקטיני, שניבט מכל עבר (בתשלום של 12 אירו). מדובר בקומפלקס ענק וצהוב שהחל את דרכו במאה ה-11, אולם הבנייה בסגנון הבארוק כיום היא מתחילת המאה ה-18. חובת ביקור בספרייה המדהימה במתחם, הכוללת אוסף מדהים של ספרים מימי הביניים, כמו גם בכנסייה המעוטרת בציורי קיר של מלאכים ושאר פרטים מוזהבים.

עיירה מתוקה נוספת שתעברו בה במסלול הרכיבה שלכם (מס' 6) וכדאי לעצור בה, היא דורנשטיין (Dürnstein), שקיבלה את שמה הודות למבצר הבנוי כולו מאבן שבהר מעל הדנובה, שבו לפי האגדה נכלא המלך ריצ'רד לב הארי לאחר שובו ממסע הצלב השלישי בארץ ישראל. בתים קטנים בצבעי פסטל מעטרים את הרחוב הראשי הקטן שבה, כמו גם נוף נהדר המשקיף על הדנובה מהגובה שבו נמצאת העייירה - כ-200 מטרים מעל פני הים.

בדורנשטיין תוכלו להתענג על מבחר ממתקים, ריבות, ליקרים וגלידות שכולם מיוצרים מהפרי המקומי של עמק ואכאו - המשמש. בכל אביב זוכרים המטיילים באזור ליהנות מפריחתם הלבנה-ורודה של כ-100 אלף עצי משמש בעמק. כה פופולרי המשמש, עד שבכל שנה מתקיים בקיץ (עונת הקטיף) פסטיבל המשמש (Spitzer Marillenkirtag, השנה ב21-19 ביולי 2019).

עוד דיווש של כמה ק"מ מזרחה על הנתיב הקל של דרך מספר 6, יפגיש אתכם עם קרמס (Krems) - עיר של כ-25 אלף תושבים - שבה כיכר חביבה עם שוק של רוכלים המציעים ירקות ופירות טריים, חנויות קטנות ומדרחוב שבו כמה בתי קפה עם מתוקים רבים, ביניהם האפל שטרודל המפורסם עם גלידה בצד - קלוריות שתוכלו בהחלט להוריד בדיווש שלאחר מכן.

מקרמס יש כ-70 ק"מ של רכיבה לווינה. אבל עוד לפני תגיעו לעיר טולן (Tulln) - עיירה נחמדה שבה מרכז מסחרי קטן, אם תקף אתכם חשק לקנות משהו רציני אחרי ימים שבהם לא עשיתם שופינג משמעותי. המסלול לוקח את הרוכב דרך אנדרטה בצורת מזרקה שנמצאת ממש על גדת הדנובה, ובה נראית דמותו של אטילה ההוני פוגש את קרימהילדה (הידועה גם בשם גודרון במיתולוגיה הגרמנית), ומציע לה נישואים. לפי שירת הניבלונגים, הפגישה התקיימה בטולן, והאנדרטה לציון הסיפור המיתולוגי הוקמה ב-2005 לציון המאורע.

מכאן תוכלו להחליט אם לדווש יום נוסף לווינה או לעלות עם האופניים על רכבת ולנסוע כחצי שעה לעיר עצמה. וינה נהדרת, בכל עונה, וכדאי לשמור לפחות יום אחד לתיור בה, לפקוד איזה ספא טוב לשחרור הגוף וליהנות משופינג ברחוב מריה הילפר (Mariahilfer), או כל רחוב אחר שמעוטר באדריכלות המרהיבה שיש לבירת אוסטריה להציע.

לא קל לרכוב כל יום עשרות קילומטרים, בטח למי שלא מורגל בזה. מתישהו הישבן כבר מתחיל לכאוב פה ושם (ולכן מומלץ להימתח כל יום לפני ואחרי הרכיבה), אבל היופי בחופשת רכיבה היא ששום דבר (כמעט) לא רודף אחריכם: לא קבוצה שדוחקת בכם, לא מדריך שחייבים לעמוד בלו"ז שלו - רק אתם והקצב שלכם. ואולי רק המלון שצריך להגיע אליו כל לילה. מעבר לכך, העובדה שאתם מטיילים, עוצרים, נחים, אוכלים, רואים ואפילו שורפים כמה קלוריות על הדרך - גורמת לחופשה שלכם להיות אחרת. דרך בהחלט מיוחדת לטיול. אז יאללה, למסלול!

*הכותב היה אורח חברת בוץ ואשת טורס.