בין דגניה לבננה: 24 שעות בעמק הירדן

בדפי ההיסטוריה צרוב לעד קיבוץ דגניה א', כקבוצה הראשונה בעולם שנוסדה בשנת 1910, ושימשה מודל להקמת הקיבוצים ולכן זכתה בהמשך בתואר 'אם הקבוצות והקיבוצים'. דגניה א' היתה חלוץ אידיאולוגי מרכזי, וכעשור אחר כך הוקמה בסמוך קבוצת דגניה ב' שנועדה להיות מעין שכפול של המקור.

רעיון הקבוצה היה הבסיס לקיבוץ ולאורך השנים הוקמו בארץ כ-270 קיבוצים. שתי הקבוצות, שהיו לקיבוצים, חלקו שם משותף המנציח את חמשת מיני הדגנים שצמחו באזור ולצד ההיסטוריה יש בהן היום כמה אטרקציות תיירותיות שכדאי לגלות.

קיבוץ דגניה א' כבר לא צעיר, ובגילו המופלג שכבר חצה את שנת ה-100 הוא עדיין משמר את ההיסטוריה דרך סיפורים ומבנים יפהפיים, אז הצטרפנו לסיור מודרך קצר שנותן טעימה מן העבר אל ההווה. הדס שושני, מנהלת התיירות בקיבוץ, מתחילה את הסיור בכניסה לחנות "תוצרת דגניה א'" משם צעדנו אל בית הראשונים. המבנה שהשתמר בצורה כל כך יפה, היה בית המגורים הראשון, וגדולי הדור דאז ובהם א.ד. גורדון, רחל המשוררת וארתור רופין התגוררו בו. כיום הוא משמש את המזכירות של הקיבוץ כך שהוא עדיין חי ופעיל. לצדו ניצב חדר האוכל הישן אשר הפך למוזיאון ומספר את סיפורו של הקיבוץ וחלוציו באמצעות צילומים, מסמכים, פריטים ישנים ועוד.

מכאן המשכנו אל חצר הראשונים מהיפות שיש בארץ, ועדיין לא נס ליחה. החצר שהוקמה ב-1912 שימשה כחצר חקלאית עם רפת וגורן וגם המבנים הללו נמצאים בשימוש עד היום ויש בהם ספרייה, מועדון, אולם ועוד. סיימנו בחנות שבה אפשר לראות סרטון שמסכם את הסיפור של דגניה, והיא מציעה מרכולת מגוונת כמו שמן זית מתוצרת מקומית, תמרים ושקדים וכלים נאים. מדי פעם מתקיים סמוך לחנות יריד עם דוכנים, אמנים, מוסיקה ועוד. כדאי להתעדכן: http://www.deganiatours.co.il

מעטים מכירים את בית גורדון, מוזיאון לטבע יוצא דופן, שמנציח את א.ד. גורדון בזכות החיבור שבין האדם לאדמה. המבנה שהוקם ב-1935 נותר מאז בדיוק כפי שהיה, כולל הריהוט האותנטי, הספריות, ארונות המגירות ועוד, וגם האוספים במוזיאון נותרו כשהיו, מרתקים ומרגשים. מצד אחד, מדובר במוזיאון טבע ארץ ישראלי מהדור הישן, אבל נמצא בו אוסף הפוחלצים הגדול בארץ, לצד אוספים נוספים כמו ביצים של בעלי חיים, צדפים, מינרלים שונים, קיני ציפורים וצנצנות פורמלין עם זוחלים ובעלי חיים שמזכירות לי שיעורי מעבדה בביולוגיה מהתיכון.

התצוגה אמנם מסורתית, אבל מרתקת להפליא. סיגל שושני, מנהלת המקום, יצרה משחקי חשיבה לילדים, ויש מקום לשבת ולצייר, וגם חידות ועוד אתגרים שמכניסים עניין לביקור. אבל אם תשאלו אותי, הכי טוב כפי שהוא, לעבור בין התצוגות, לראות את העופות בגודל טבעי, את הארנבות, הנמר ועוד. מתעניינים במיוחד, יזכו להצצה באוסף העשבוניים הנדיר שנמצא ספון במגירות בנות למעלה מ-70 שנה, ואל תפספסו את הציורים המופלאים של אהרון לוי, צייר טבע שאיוריו מוצגים על הקירות - עונג גדול. יש לכם זמן? תנו קפיצה לגן החיות של הקיבוץ, שהתחיל כפינת חי והפך לחגיגה משלימה של בעלי חיים באווירה כפרית פתוחה. http://www.beitgordon.co.il/he

חדר האוכל של קיבוץ דגניה ב', עדיין נושם, בועט וגם מארח. מסתבר שלאוכל הקיבוצי יש ביקוש, והמקום פתוח לקהל הרחב. בקיבוץ שחווה הפרטה, יש עמדת קופה שאליה מגיעים עם המגש ומשלמים לפי הצריכה. המחירים ידידותיים להפליא וזה בעיקר מתאים למשפחות עם ילדים בעלי מגוון טעמים. ומה בתפריט? כל מיני. יש מנות חמות בשריות או צמחוניות כולל דגים, שלל תוספות, מרק, הרבה ירקות וסלטים ובעיקר אווירה של פעם. שווה לנסות ולו לשם החוויה. חדר האוכל פתוח גם בימי שישי בערב והוא כשר.

כשהוקמה חנות השוקולד של גליתא בדגניה ב', היא הייתה פורצת דרך. כיום, סדנאות שוקולד הן מצרך נפוץ, ועדיין המקום הזה ממשיך לחדש ולהעניק חוויה מתוקה. הביקור בחווה מתחיל בסרט שמספר על הקקאו ועל תהליך הפקת השוקולד. אחר כך עוברים לחדר הסדנאות להתנסות. אפשר לבחור אחת משלוש סדנאות שונות (ילדים, נוער ומבוגרים) ויש והן מותאמות לעונה או לחג רלוונטי. סדנת שוקולד זה כיף גדול ומתוק, וההתעסקות עם הנוזל הממכר מחזירה לילדות ועושה טוב בנשמה. האמת היא, שבסופו של דבר ממש לא חשוב מה מכינים, העיקר שאפשר ללקק את האצבעות כשהן מתלכלכות, לטעום מחומרי הגלם ובעיקר לקחת את התוצרת הביתה או לחסל אותה כבר בדרך.

בזמן שהתוצרים מתמצקים ומתקררים, זה הזמן לנצל את רמת הסוכר הגבוהה במוח ולהפעיל אותו במשחק חידות. גם להרפתקה הזו יש שלוש אפשרויות, לילדים נוער ומבוגרים, והיא מאתגרת מאוד ומי שיפצח את החידה יזכה באוצר. לסיום אפשר ליהנות מבית הקפה שמציע גם גלידה מקומית ופרלינים שנעשים כאן מדי יום. חלון זכוכית גדול משקיף אל חלל העבודה, ואפשר להציץ בקנאה לראות איך עושים שוקולד טעים. https://www.galita.co.il

קבוצת דגניה ב' הוקמה בשנת 1920, וכדי להכיר את עברה רווי החלוציות, מוזמנים הלנים באירוח הכפרי לסיור ללא תשלום עם החבר עידן בן שלום. לעידן אישיות משעשעת ומלאת חן, וכיף לשוטט איתו בין המבנים, לשמוע סיפורים על ילדותו בקיבוץ, רכילויות מחדרי הילדים ואנקדוטות מצחיקות. את כל אלה הוא מתבל בשנינות ובהומור, ואם יש ילדים בקהל, הוא מתאים את ההדרכה, חד חידות מפעיל אותם ומעורר המון עניין.

התחלנו בשני המבנים הראשונים שנבנו ב-1922 בסגנון באוהאוס ונועדו לשימור, ומשמשים לאירוח הכפרי. עידן מספר שבקיץ ישנו החברים על הגג הפתוח, מפאת החום הרב. מסתבר שבדגניה ב' לא הייתה לינה משותפת בתחילת הדרך, היא הגיע בשלב מתקדם יותר, אך לפרק זמן קצר שכן מכיתה ט' עברו הילדים לגור בזוגות ב'שיכון'. התוצאה היא שנוצר קשר אמיץ מאוד בין החברים, שנמשך עד היום.

אחר כך הגענו לארכיון ששוכן בביתו של ראש הממשלה השלישי של ישראל, לוי אשכול, ממקימי הקיבוץ. בארכיון צילומים, מסמכים, גביעים ויומן יחיד מסוגו בארץ, בממדי ענק, שמתעד את קורות הקיבוץ חודש בחודשו מאז 1946. יש בו גם חדר תצוגה עם חפצים של פעם וסיפורים על דמויות מיתולוגיות. כשהגענו ליד חדר האוכל, סיפר עידן שכאן מתקיימים אירועים והפקות איכותיות מקומיות, ואם אתם מתארחים בה בעת בקיבוץ - אתם מוזמנים בחפץ לב. אם הזמן מאפשר זאת והסקרנות של הילדים גדולה, מוסיף עידן ביקור ברפת וסיפורי חקלאות. בכל מקרה, מדובר בסיור מצחיק ומהנה, שמצליח להעביר את המסר באופן ידידותי ונעים.

מתחם האירוח בקיבוץ דגניה ב' פועם עם DNA קיבוצי, כחלק מהאג'נדה של החוויה הקיבוצית האותנטית. יחידות האירוח פזורות בין כמה מבנים, כמה מהם כאמור היסטוריים וותיקים, ויש בהן יחידות זוגיות ומשפחתיות שגודלן נע בין 24-40 מ"ר. החדרים פשוטים וכוללים מטבחון בסיסי ולחלק גם מרפסות קטנות שפורצות אל השטח המטופח שמסביב, כיאה לקיבוץ.

סמוך לקבלה יש לובי קטן עם מיני בית קפה וחלל לכנסים. זהו מבנה ששימש בעבר כמחסן בגדים, אבל יותר מזה, כאן נפגשה להקת התרנגולים המיתולוגית לחזרות, כך שיש למקום גם ערך נוסטלגי. הדגש באירוח הוא על תוכן ושיתופי פעולה עם התיירנים השונים, כדי להעניק לאורחים ערך מוסף. http://dganit.co.il

בצד השני של גליתא, ובאותו מבנה ששימש בעבר כרפת ולול, הוקמו באמצע שנת 2018 שני חדרי בריחה שהפכו לשם דבר, לא רק באזור, בזכות רמת המתח והתחכום. אולם כדי להתאים אותם גם לקהל של משפחות וילדים, לכל חדר יש גם גרסה 'רכה' יותר, מוצלחת לא פחות. החדרים גדולים וכוללים מעבר בין כמה חללים כך שהאתגרים מורכבים והם מתאימים לזוג ועד עשר נפשות. אנחנו ניסינו את 'הפסיכי לגמרי' וזה היה פסיכי לגמרי, אבל נהדר. הפעילות בהזמנה מראש, והחבר'ה יזרמו אתכם גם עם השעה - בואו יצירתיים.

צמוד לקיבוץ, נמצא מתחם מסחרי שמציע שירותי הסעדה מסוגים שונים, והבחירה היא פונקציה של מספר האורחים ובעיקר הגילים. כשמגיעים עם ילדים יש כמה אופציות, אבל אפשר גם לקפוץ למרכולית בקיבוץ ולייצר בחדר ארוחת ערב קלה.

אם יתמזל מזלכם, ותגיעו בימים שהפאב פתוח, תנו קפיצה למקום שונה ממה שהכרתם. הפאב שוכן בלול הראשון של הקיבוץ וגם שייך למשק. בימי שלישי יש כאן ערב רגוע. בימי רביעי ההיפך הגמור ובפאב יש ליין של 'מדיה נוצ'ה, ערבי סלסה מהטובים בארץ. חברי האגודה מגיעים ומלמדים ללא תשלום סלסה, המוסיקה הלטינית סוחפת וזו חוויה מופלאה. בימי שישי הוא פתוח לפרקים ומדי פעם מתקיימות בו גם הופעות משובחות. הגעתם עם הילדים? אל דאגה יש ארסנל של שמרטפיות שיוכלו לשדך לכם באמצעות הקבלה.

אחרי קפה קצר של בוקר, יצאנו לטיול רגלי בשולי הקיבוץ שהוביל לאחת הנקודות היפות באזור - אום ג'וני שעל שפת הירדן. אום ג'וני היה כפר ערבי שאדמותיו נרכשו בתחילת המאה ה-20 לצורכי התיישבות והיה נקודת העלייה הראשונה לקרקע באזור ובו גם הוקם קיבוץ דגניה א'. היום מדובר באתר מורשת שניצב במיקום מרהיב אל מול נוף נהר הירדן המתפתל והגבעות המקיפות את שטחי החקלאות.

במלאת מאה לדגניה א', שוחזר הצריף הראשון במקום, אבל עוד קודם הוקמה בו אנדרטת זיכרון ולוח שיש שמנציחים את שמות כל הקיבוצים בארץ לפי מועד הקמתם, וזה מרתק. כדי להגיע אל האתר, חוצים כמה מטעי תמרים שחמורים עושים בהם את פעולת העישוב, ואפשר להמשיך אחר כך בטיול ולהקיף את הקיבוץ ולחזור מצדו השני. יופי של פתיחה לבוקר.

בחזרה לחדר האוכל הקיבוצי ולארוחת הבוקר, שהייתה כנראה ההשראה לארוחת הבוקר הישראלית שהתפתחה כאן בעשורים האחרונים. מצד אחד, מדובר בארוחה מגוונת ושופעת. מצד שני, אין בה את היצירתיות הקולינרית שמאפיינת בתי מלון וצימרים כי מדובר במטבח קיבוצי. אבל, וזה אבל חשוב, בזה טמון כל היופי - כי הפשטות, המפות הפרחוניות, האנשים בבגדי עבודה, המבוגרים המשופמים והצעירים במגפיים או בסנדלים, הם אותו DNA קיבוצי שעושה את ההבדל ומעניק את החוויה הכי אותנטית שאפשר. בסופו של דבר, האוכל נועד לשרת את הגוף, אבל החוויה והאווירה משרתות את הנפש ונצרבות לתמיד. בתיאבון!

ב-17-19.1 יתקיים בעמק הירדן "פסטיבל הבננה" ה-4 שמשלב אירועים קולינריים מבוססי בננות אבל גם שווקים, תחרויות היתוליות, מרוץ בין מטעים, מופעים, הפנינג חקלאות, סיורים ועוד. בואו לאכול, לבלות, לטייל וליהנות. http://www.kinneret.info