שביל טל: המשפחה שהנציחה את אהבת הטבע של הבן שנפל

לא מעט שבילי טיול ציוריים מתפתלים באזור בתרונות בארי שבמערב הנגב, אולי ה-מקום לראות בו מרבדי כלניות בחודש פברואר. אבל מבין כל השבילים הללו, מתבלט שביל טיול חדש, המנציח את זכרו של סרן טל נחמן, שנפל בפעילות מבצעית ברצועת עזה ב-4 בפברואר 2014.

"במשך כל חייו, טל היה ידוע באהבתו הגדולה לטיולים ברחבי הארץ", מספר אביו, נסי נחמן. "גם בעת שירותו הצבאי, הוא הקפיד בכל סופשבוע שבו חזר הביתה, לטייל עם חבריו ברחבי ישראל. הוא טען שהדרך הטובה ביותר להכיר את הארץ ואת העם הזה, היא דרך הרגליים. ואת הערכים הללו הוא גם הנחיל לחייליו".

טל, יליד ראשון לציון (1992), התגייס לחיל האיסוף הקרבי ובתום מסלול ארוך הוכשר כלוחם ובהמשך נבחר לצאת לקורסים פיקודיים. זמן קצר לפני נפילתו, המליצו עליו מפקדיו לקבלת תעודת הצטיינות מאלוף פיקוד הדרום. אך טל מעולם לא הספיק לשמוע על כך.

לאחר נפילתו, משפחתו הוזמנה לקבל בשמו את התעודה.
כחודש לאחר נפילתו, החליטו בני משפחתו להקים את "הקרן להנצחת זכרו של סרן טל נחמן ז"ל". זוהי עמותה רשומה המרכזת את פעילויות ההנצחה לזכרו, הפועלת ללא כוונת רווח וכל העוסקים בה עושים זאת בהתנדבות.

מדוע בחרתם להנציח את זכרו באמצעות שביל טיול?
"הקמת השביל לזכרו היתה מאוד מתבקשת", אומר אחיו, דור. "הבחירה בהנצחה מסוג זה היא כה טבעית, מאחר שהיא משלבת את אהבת הארץ של טל וגם את האזור שבו כה אהב לטייל. וכאן, באזור זה, הוא גם נפל. למעשה, טיול האופניים האחרון שהוא עשה היה כאן, בשבילי בארי, כשבועיים לפני נפילתו. עבורנו, הכשרת 'שביל טל' משמרת את אנרגיית החיים שלו".

לדבריו, מיד עם הקמת העמותה, החלו בני המשפחה וחבריו של טל לתור את השטח ולבחור תוואי מתאים שבו יוכשר שביל המתאים הן לרוכבי אופנים והן למטיילים ברגל. וכך, מדי שנה, הוכשר קטע נוסף של השביל. בנוסף, אחת לשנה מבצעים בו חברי העמותה עבודות תחזוקה תקופתיות. כיום, השביל מסומן באמצעות לוגו ייחודי, ומצטרף לרשת שבילי האופניים באזור.

"זהו שביל חי שמתפתח כל העת", אומר נסי בהתרגשות, "וכבר בשנה הבאה אנו מתכננים להאריך אותו וליצוק בו תוכן. כך למשל, נספק ערך מוסף למטיילים באמצעות שילוט שייתלה על קירותיהם של מבנים נטושים לצד הדרך. השילוט המתוכנן יתאר את הצומח האופייני לאזור, את אופי הקרקעות, מורשת הקרב המקומית ועוד".

לפני כשנה בדיוק, נוסף לתוואי השביל גם "חניון טל", שהוקם על ידי קק"ל וממוקם בלב חורשה ירוקה ומטופחת. החניון מונגש לנכים, וניתן גם להגיע אליו ברכב. לצד שולחנות פיקניק ממוקם בחניון יד זיכרון לטל.

מדי שנה, סמוך למועד נפילתו של טל, נערכת בשביל רכיבת אופניים מאורגנת ואירוע הנצחה בחורשה. השנה נערכה הרכיבה ב-2 בפברואר, ולמעלה מ-300 איש השתתפו בה.

"'שביל טל' מטויל כמובן כל השנה ולא רק באירוע ההנצחה השנתי", אומר דור, ומספר כי מטיילים רבים שולחים להם תמונות שצילמו בחלקי השביל השונים. עבור האב, נסי, התמונות הללו טומנות בחובן ריגוש כפול. "מצד אחד, הן מוכיחות לי עד כמה חיה ההנצחה שעשינו. בנוסף, אני נרגש לראות כיצד בני נוער, במקום לשבת בבית מול מסכי המחשב, יוצאים אל הטבע ורואים מקרוב את הצמחים, את פריחת הפרחים. זה עושה לי טוב".

באשר לאופיו של השביל, משמח לגלות כי בשונה משבילי האופניים האופייניים לאזור, מדובר בשביל קצר וקל יחסית, ולא בסינגלים המיועדים לרוכבים מיומנים. ככזה, הוא מתאים מאוד למשפחות עם ילדים. אורכו שמונה ק"מ והוא מעגלי. תחילת השביל בכניסה לקיבוץ בארי (ניתן לחפש בווייז "לה מדווש" בבארי).

למרות אורכו הצנוע יחסית, מספק השביל נקודות עניין רבות. הוא חולף בשדות ירוקים, שבימים אלו מתהדרים במרבדים עשירים של כלניות, חולף לצד שרידי מבנים מימי המנדט ששימשו את הבריטים לאחסנת תחמושת, עובר ליד מכרות גופרית נטושים שפעלו זמן קצר בשנות ה-30 של המאה שעברה, חוצה את חניון טל, ממשיך ל"נחאביר" (אתר ההתיישבות הראשון של בארי), שבו שרידי מגדל מים וחוזר לנקודת ההתחלה.

אז בשבת החורפית הבאה שבה השמש מאירה פנים, מומלץ לחוות גיבוש משפחתי (דו-גלגלי או דו-רגלי), לקבל מנה גדושה של כלניות לנשמה וגם להתוודע להנצחה חיה.