עם סיום עונת החפירות השנייה באתר בית הבק (אל עראג') שנמצא ליד גשר אריק, שפך הירדן לכנרת, בשמורת הטבע "בטיחה", התגלו מספר רמזים חשובים המחזקים את זיהויו של האתר כמקומה של העיר הרומית האבודה יוליאס, עירם של שלושת שליחי ישוע הנוצרי.
בעונת החפירות הנוכחית התגלתה שכבה מהתקופה הרומית, ובה חרסים ומטבעות מהמאות הראשונה עד השלישית לספירה. החפירה נעשתה על ידי מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית, בניהולו של ד"ר מרדכי אביעם, ופרופ' סטיב נוטלי, המנהל האקדמי של החפירה מהקולג' הנוצרי "נאיאק" בניו יורק.
השכבה מהתקופה הרומית נמצאה בעומק של שני מטרים מתחת לשכבה מהתקופה הביזנטית. לדברי ד"ר אביעם, "לא רק ששכבה כזו לא הייתה מוכרת באתר, אלא שחוקרים טענו כי האתר התקיים רק בתקופה הביזנטית ולכן הוא לא יכול להיות מועמד לזיהוייה של בקעת בית ציידא/יוליאס ההיסטורית. ההפתעה העיקרית שלנו הייתה, שבתחתית החפירה - בשטח מצומצם בשלב זה, התגלה קיר מבנה ולידו רצפת פסיפס וממצאים המאפיינים בית מרחץ.
"בית מרחץ בתקופה הרומית איננו מבנה נפוץ בכפרים, ועל כן יש בכך רמז חשוב לאפשרות, כי מתחת לפני השטח משתרעים שרידיה של העיר האבודה יוליאס, עירם של שלושת שליחי ישוע אשר לא זוהתה עד היום. מדובר בגילוי שיעורר עניין רב בקרב חוקרי הנצרות הקדומה, ההיסטוריונים של הברית החדשה וחוקרי ארץ ישראל בכלל והגליל היהודי בימי הבית השני בפרט".
ד"ר אביעם מוסיף, כי "עדות נוספת בעלת חשיבות רבה שהתגלתה בחפירה, היא שהשכבה הרומית נמצאת בעומק של כ-212 מטרים מתחת לפני הים. בעבר טענו חוקרים, כי מפלס הכנרת היה בתקופה זו כ-209 מטרים מתחת לפני הים ועל כן בית ציידא תימצא באתר שבפארק הירדן, כאשר בית הבק היה 3 מטרים מתחת לפני הכנרת. הממצא בחפירה מעיד על כך שפני הכנרת היו כנראה נמוכים יותר ממה שנטען עד כה.
במאה השלישית לספירה פסק להתקיים היישוב במקום, אולי עקב הצפה גדולה של נהר הירדן שהיישוב מצוי בסמיכות לו, כפי שמציין גם יוסף בן מתתיהו, שמונה להיות מושל הגליל על ידי ממשלת המרד (המרד הגדול) בסוף שנת 66 לספירה. השכבות שמעל הקיר הרומי ובית המרחץ, נותחו על ידי הגיאולוגים פרופ' נעם גרינבאום מאוניברסיטת חיפה וד"ר נתי ברגמן מהמעבדה לחקר הכנרת, והם אלו שהצביעו על כך שהמקום כוסה בסחף. עבודת המחקר שלהם על השכבות באתר תמשך גם בעונת החפירות הבאה".
לאחר שפני השטח באזור בית הבק התרוממו בשני מטרים לערך, נבנה בשטח זה מכלול בניינים בתקופה הביזנטית. כ-30 מטבעות התגלו תחת ריצוף הבתים, כמעט כולם מהמאה החמישית לספירה. מציאתן של עשרות קוביות פסיפס זכוכית מוזהבת בעונה שעברה ובעונה הנוכחית, מעידה על כך שבמקום עמדה כנסייה חשובה ומפוארת. נוסע נוצרי מהמאה השמינית לספירה מציין, כי בבית ציידא נמצאת הכנסייה לכבודם של פטרוס ואנדראס - שניים משליחיו של ישוע. מכיוון שבאתר שבפארק הירדן אין כלל שרידים מהתקופה הביזנטית, נראה כי הממצא שהתגלה בחפירה בבית הבק, מחזק את זיהוייה של בית ציידא/יוליאס.
ד"ר אביעם מציין, כי "אחד הממצאים היפים מהשכבה הזו הוא מטבע כסף (דינר) מימי הקיסר נירון, מהשנה 66-65 לספירה. ממש באותם ימים, בסוף שנת 66 לספירה, הגיע לגליל יוסף בן מתתיהו שניהל קרב כנגד חיילים רומיים מצבאו של המלך אגריפס השני בסמוך לבית ציידא. בביצות שסביב העיר מעד סוסו והוא נפצע. לדבריו הוא הובל לכפר נחום הסמוכה אל הרופא לטיפול".
אודות בית ציידא/יוליאס
בראשית המאה הראשונה לספירה, מספר ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו, ייסד המלך היהודי הורדוס פיליפוס, בנו של הורדוס הגדול, עיר חדשה במקום (או ליד) הכפר היהודי בית ציידא, וכך הוא אומר: "ופיליפוס... העניק לבית ציידא, כפר על יד ים גינוסר, מעמד של עיר בגלל המון תושביה ושאר חילה, וקרא לה יוליאס בשם יוליה בת הקיסר" (קדמוניות היהודים ספר 18:2).
היישוב בית ציידא נזכר בכמה מספרי הברית החדשה כמקום מושבם של לפחות שלושה משליחיו החשובים של ישוע: פטרוס - בכיר השליחים, אנדראס ופיליפוס. מתוך חשיבות המקום לעולם הנוצרי, עסקו חוקרים רבים בזיהוי מקומו של היישוב. ב-40 השנים שעברו בעקבות חפירות ארכיאולוגיות נרחבות וממושכות, הוצע לזהות את בית ציידא בתל שנמצא בפארק הירדן. בתל נחשפו שני בתים מהמאות השנייה לפנה"ס ומהמאה הראשונה לספירה, אך לא היו כלל עדויות ליישוב גדול שיתאים ליוליאס וחידת זיהויו של האתר נותרה בעינה. זאת, למרות שהשלט על הכביש מפנה לאתר התיירות "בית ציידא", ובמקום הוכשרו שבילים ושלטים לצליינים.
הזיהוי של האתר בימי המקרא הוא של העיר "צר" שבתחום ממלכת גשור שבאזור דרום הגולן. הקשר לממלכת ישראל היא נישואיו של דוד המלך למעכה, בת תלמי מלך גשור, ומנישואים אלו נולד אבשלום.