נחשף כבשן לצריפת נרות שמן מהתקופה הרומית בגליל

הכפר היהודי הקדום שיחין, הנזכר מספר פעמים במשנה ובתלמוד ככפר של קדרים יהודים, שכן מצפון לציפורי, כיום במתחם הגן הלאומי ציפורי. במהלך חפירות בשרידי הכפר, המנוהלות זו העונה השישית על ידי ד"ר ג'יימס ריילי סטריינג' מאוניברסיטת סמפורד באלאבמה וד"ר מרדכי אביעם ממכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת, חשפו החופרים כבשן לצריפת נרות שמן, בבית מלאכה שבו התגורר יצרן נרות.

לדברי הארכיאולוג ד"ר אביעם, "גולת הכותרת של החפירה השנה היתה גילויו של הכבשן לצריפת נרות שמן וכלים קטנים. ברחבי הארץ התגלו כבשנים רבים מהתקופות הרומית והביזנטית שבהם נצרפו כלי חרס גדולים, קנקני אגירה, קערות וסירי בישול. בדרך כלל המדובר בכבשנים בקוטר של 5 מטרים ויותר. לעומת זאת, בחצר של יצרן הנרות התגלה כבשן שקוטרו 90 ס"מ בלבד. במרכזו נבנה עמוד עגול העשוי אבן ולבני בוץ, אשר החזיק מעליו את הרצפה התלויה, בעלת הנקבים, שעליה הונחו הכלים לצריפה. בקומה מתחת הונחו העצים והוצתה האש שצרפה את הכלים. הכבשן, מטבע הדברים, לא השתמר בשלמותו, אך בתוך המילוי שבו התגלו שני נרות מעוטרים, שכפי הנראה נותרו בו לאחר שהמקום ננטש, ובאופן מפתיע גם קערית קטנה".

ד"ר אביעם מציין, כי "זהו הכבשן הראשון שמתגלה בארץ ישראל, אשר נבנה בוודאות לצריפת נרות שמן וכנראה גם לכלים קטנים דקי דופן אחרים. גילויו של מטמון מטבעות בתוך כלי קטן בסמוך לבית יצרן הנרות, מסייע בידי החוקרים לחזק את ההשערה כי חלק זה של הכפר, אם לא כולו, כולל ביתו של יצרן הנרות, נעזבו בשלהי המאה ה-2 לספירה".

כמו כן, התגלתה גם קבוצה של נרות שמן שנעשו מחומר גס, שעיטוריהם לא צלחו ביציקה וששני החלקים שלהם לא תאמו זה את זה. הנחת החופרים היא כי כלים אלו נעשו בידי מתלמדים בביתו של היצרן.

נר השמן הוא חפץ קטן עשוי חרס המכיל בתוכו שמן למאור, יש לו פתח למילוי השמן ונקב לפתיל. זהו חפץ יומיומי שהיה קיים בכל בית בעת העתיקה ושימש למאור בשעות החשיכה. בתקופה הרומית היו מרבית הנרות מעוטרים בעיטורים יפים והנרות נעשו על ידי לחיצת חומר רך אל תבניות מגולפות עשויות אבן כאשר לאחר חיבור החלק התחתון אל החלק העליון, נצרף הנר בתנור.

ד"ר אביעם מוסיף, כי "ביתו של יצרן הנרות, בדומה לבתי הכפר האחרים שנתגלו סביב, בנוי בפשטות רבה: הקירות היו מטויחים בטיח בוץ והרצפה הייתה עשויה מעפר מהודק. אך למרות הפשטות, היו תבניות האבן מגולפות ביד אומן והנרות שיוצרו מהן היו מעוטרים במוטיבים צמחיים וגיאומטרים מרהיבים. בולטים ביופיים היו הנרות שעוטרו בשרשראות של רימונים ושבר נר אחד שהתגלה, אשר היה מעוטר באתרוגים. עיטורים אלו אפיינו מאד את יצרני הנרות היהודיים בשפלת יהודה בתקופה שבין חורבן הבית השני למרד בר כוכבא, ועתה מתברר כי הם יוצרו גם בגליל. בחפירות קודמות התגלה גם נר מעוטר במנורה בעלת שבעה קנים ולולבים משני צדדיה".