איסלנד הפכה להיות מאוד טרנדית ולא בכדי. אם אתם מחפשים מקום עם מגוון נופים בלתי אפשרי, שיגרום לכם להשתאות מול נפלאות הטבע, זה המקום בשבילכם. מחופים געשיים וגייזרים מתפרצים, ועד מפלים גועשים ולגונת קרחונים, לאי הצפוני המאכלס את הקרחון הגדול באירופה יש מה להציע לכל חובב טבע.
איתי מוניקנדם הוא צלם נופים זוכה פרסים שצילומיו הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם. הוא מדריך סדנאות, קורסים ומסעות צילום בחו"ל יחד עם חברת Wild travel ובמסגרת פרטית.
רוצים לראות עוד? היכנסו לעמוד האינסטגרם של איתי מוניקנדם
"הר הכנסיה" (Kirkjufell) הוא כנראה האתר הידוע ביותר באיסלנד ונחשב כנקודת חובה לכל צלם. למרות שאינו מרשים בגובהו (463 מ') צורתו החרוטית מקנה לו מראה יוצא דופן. למרות ההגעה בעונה המתאימה, אין כל ערובה לראות את הזוהר הצפוני ובקלות ניתן לסיים טיול שלם על האי בלעדיו. לשמחתי זכינו לחזות במופע שמימי נהדר כבר בלילה הראשון.
עולם התיירות בכלל וחובבי הצילום בפרט גילו את איסלנד בשנים האחרונות והפכו אותה ליעד מבוקש. ההיצע המרשים אף משך אליו הפקות הוליוודיות כגון "מלחמת הכוכבים" ו"מהיר ועצבני", ובטח לא תופתעו לגלות (אם עדיין לא ידעתם) שמרבית סצנות החורף של "משחקי הכס" צולמו על האי.
סמוך לעיירה ארנסטפי (Arnastapi) שוכן חוף מצוקי עם קשת אבן ושברי סלעים. דווקא ממול לאתר המצולם ההוא, מצאתי שלולית עונתית קפואה ברובה, ובהליכה זהירה הצלחתי להתקדם עד הופעת ההשתקפות.
מזג האוויר באיסלנד מסוגל להיות קיצוני ברוב ימות השנה. לכן, עונת התיירות מתנקזת בעיקר אל חודשי הקיץ הנעימים (באופן יחסי), ומעט לאחר מכן עם חילופי העונות בסתיו. אחד מהדברים הנפלאים באיסלנד הוא לא רק היצע הנופים הבלתי נתפס, אלא העובדה שכל עונה מביאה עמה מראות ייחודיים וכמעט כל אתר נראה לא פחות יפה ממראהו בעונה שעברה.
ליד העיירה הוף (Hof) עצרנו לארוחת ערב לאחר יום גדוש בצילומים. אלו היו רגעים אחרונים של אור ומצאתי את עצמי מוותר על הכניסה למסעדה לטובת השתטחות בשדה לצידי הדרך ע"מ להנות מהרגע המפתיע הזה. "אצבע" של יבשה ושארית מקו החוף הקדום של איסלנד שהיה כולו מצוקי, פראי ובלתי נגיש.
כנראה שגולת הכותרת של איסלנד (ושאר המדינות בצפון האוקיינוס האטלנטי) היא מיקומה באזור הטבעת המגנטית של כדור הארץ. באזור זה עוצמתו של השדה המגנטי פחותה ורוח סולרית יכולה לפגוע ביתר קלות בחלקיקים מהאטמוספירה, ולשחרר אנרגיה הבאה לידי ביטוי בצורת אור בשלל גוונים. במילים אחרות: הזוהר הצפוני מעולם לא היה יפה יותר.
בתמונה: הכנסייה בעיירת החוף ויק (Vik) ממוקמת בנקודה הגבוהה באזור ע"מ שלתושבים יהיה מקום מחסה במקרה של התפרצות הר הגעש הסמוך שיוביל להמסת קרחונים והצפת קו החוף. באופן קבוע מתרגלים התושבים את נוהל החירום בטיפוס רגלי לכנסייה.
לאחרונה חזרתי מהדרכת סדנת צילום ביעד המרגש הזה דווקא בחודשי החורף, ולמרות הסיכון למזג אויר קיצוני החוויה הוויזואלית הן על הקרקע, הן בגרמי השמיים, הייתה בלתי נשכחת. אני כבר לא יכול לחכות לפעם הבאה.
בדיוק ממול אותה כנסייה שוכן אחד החופים היפים והפראיים באי. כמעט בכל מזג אויר ישנם גלים גבוהים אשר מתנפצים על הסלעים או על החול הגעשי השחור. הפולקלור האיסלנדי מספק הסברים יצירתיים במיוחד לקיום צריחי הבזלת הללו כאשר הידוע מכולם מתאר אותם כטרולים ענקיים.
בתמונה: קרחון סוינפל (Svinafell) מספק תצפית קרובה אל אחד הקרחונים הבודדים באירופה שאינם נסוגים מידי שנה. ניתן למצוא בו שלל צורות מדהימות מפוסלות בקרח, ועם תקריב על חלק מסוים, כמעט ומאבדים תחושה של גודל.
לגונת הקרחונים הקטנה Fjallsarlon היא אחותה הקטנה והפחות ידועה של לגונת הקרחונים - יוקולסורלון (Jokulsarlon). בזכות גודלה, מרבית הלגונה קופאת בחורף ויוצרות מראה ייחודי אל מול הר הגעש Oraefajokull ברקע.
תזוזת הקרחונים הניתקים מקרחון ואטנאיוקול דרך לגונת הקרחונים הגדולה ונשטפים לאוקיינוס, מציפים את החוף הסמוך בגושי קרח בגדלים ובצורות שונות.
אחד משיאי הטיול היה ביקור במערת קרח קריסטלית שנוצרה מנהרות מים שזרמו בתוך הקרחון במשך מאות שנים. קשה לתאר את היופי והייחוד של המקום הזה.
מפל סקוגפוס (Skogafoss) העצום מספק עוד חוויה שקשה לשכוח. כמות מים אדירה שצונחת מטה מגובה 60 מטרים ויוצרת סופה קטנה שסוחטת כהוגן ואף מעיפה כל מי שמעז להתקרב לבסיסה.