נושאים חמים

6 נשים שעזבו את העבודה ועוסקות במה שהן באמת אוהבות

6 נשים, ביניהן קלינאית תקשורת, מדריכת משאיות ואשת הייטק החליטו לעזוב את הקריירה ולעסוק בתיירות. אחת הפכה לייננית, שנייה לגבנית ואחרת ליערנית. ביחד, וכל אחת לחוד, הן נשים מוכשרות שלא פחדו ללכת עם הלב ולקוות שזה יצליח. והן אכן הצליחו

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

מה קורה כשזמרת, אחות, פסיכודרמטיסתית, קלינאית תקשורת, מדריכת משאיות ואשת הייטק מחליטות לעזוב קריירה מפוארת ולהמציא את עצמן מחדש? התשובה היא יזמות תיירותית כשהאחת הפכה לייננית, שנייה לגבנית, שלישית לצוללנית, רביעית למקימת יער והשתיים הנוספות משמרות מסורת, משנות תודעה ומעצימות את סביבתן.

ביחד, וכל אחת לחוד, הן נשים אמיצות, מוכשרות ומעוררות הערצה שלא פחדו ללכת עם הלב ולקוות שזה יצליח. והן אכן הצליחו ואתן (וגם אתם) יותר ממוזמנות לקפוץ, לראות, לחוות, ליהנות ולקבל השראה.

יום אישה שמח, אחותי.

שירת רועים: מיכל מור-מלמד, קיבוץ לוטם

מיכל מור-מלמד היא קלינאית תקשורת, שבזמנה הפנוי מרחפת במצנחי רחיפה. בהיותה באחד ממסעות הרחיפה באלפים השוויצרים, הגשם שיבש תוכניות ויום הרחיפה בוטל. התוצאה, חבר לקח אותה לסיור במחלבה בהר בשם Hintisberg, ומשם הכל היסטוריה. ההתלהבות וההתאהבות היו מידיות - "ריח הגבינות הקשות, שהתערבב בנוף האלפיני המדהים, היה תפנית משמעותית בחיי. שם הבנתי שאני רוצה ללמוד את התחום ולעסוק בו", היא אומרת.

בשובה ארצה נרשמה ללימודי גבנות במדרשת רופין ובהמשך למדה גם בשוויץ, צרפת ואיטליה. בחורף עבדה במחלבות מקומיות, בקיץ טסה לשוויץ והתמחתה בייצור גבינות קשות במחלבות מסורתיות. משראתה כי טוב, פתחה מחלבה בקיבוץ רשפים בעמק בית שאן וב-2014 הוזמנה להיות חברת כבוד בגילדת הגבנים העולמית. היום היא מייצרת 17 סוגי גבינות במחלבה בקיבוץ לוטם שבגליל התחתון, שזוכות להצלחה וקוטפות פרסים בארץ ובעולם. ב-2015 הוזמנה לייצג את ישראל במונדיאל הגבינות העולמי בעמק הלואר וגבינותיה זכו במדליות זהב, כסף ושתי ארד.

השבוע היא חוגגת הישג נוסף ומשיקה מחלבת בוטיק ומרכז מבקרים ייחודי, שבו היא תערוך גם טעימות וסדנאות גבנות.

לפרטים: 052-2548052, shiratroim.co.il

מיכל מור מלמד שירת רועים (מערכת וואלה! NEWS , מתן שגיא)
הוזמנה להיות חברת כבוד בגילדת הגבנים העולמית. מיכל מור-מלמד (צילום: מתן שגיא)

מברהטיי ("האור שלי"): יוניי סקיבה, קיבוץ עברון

יוניי סקיבה מקיבוץ עברון שבגליל המערבי, מקדמת את פנינו בחיבוק חם, מחייכת חיוך גדול ועיניה מוארות. כמיטב המסורת, היא מגישה מטבלים ולחם דבו גדול ושמנמן, ומספרת שבתרבות האירוח האתיופית פותחים באכילה כדי להרגיע את הגוף והנשמה ורק אחרי מתחילים לדבר. או אז היא מספרת בכריזמטיות מהפנטת על מסע חייה המאתגר, מכשל ומעצב חיים, על תלאות עלייתה לארץ בגיל 9, על האחות שנפטרה בדרך, על הנחישות של אמה האמיצה ועל קשיי הקליטה בארץ, ולא משאירה אף עין יבשה. הלב יוצא אליה והחיבוק בתום ההרצאה הוא גדול ומלא בהערצה והשראה.

בחצר מחכה הפתעה, הגוג'ו - בית בוץ שבנתה כהעתק מדויק לביתה האתיופי בכפר הולדתה. בגוג'ו היא עורכת את הבונה - טקס הקפה, מלמדת את תנועות הכתפיים האופייניות ולצלילי המוזיקה האתיופית סוחפת אותנו בשירה וריקוד.

יוניי, שהיא פסיכודרמטיסטית שעוסקת בחינוך, מספרת שהרעיון התיירותי הוא לשמר את המנהגים והתרבות ולקרב אל העדה דרך החוויה הייחודית. בנוסף, היא עורכת מעגלי נשים, סדנאות העצמה ומנהיגות, סדנאות בנות מצווה והפעלות משפחתיות.

לפרטים: 052-2360959, mavrhatey.co.il

מברהטיי יוניי סקיבה בקיבוץ עברון (מערכת וואלה! NEWS , אריאלה אפללו)
בתרבות האירוח האתיופית פותחים באכילה כדי להרגיע את הגוף והנשמה. יוניי סקיבה (צילום: אריאלה אפללו)

יער אהרון: אפרת דרכי אדר, ביתן אהרון

אפרת היא מוזיקאית, זמרת ואמא, שעזבה את תל אביב לטובת מגורים במושב בת חן שליד נתניה. במושב גילתה את חשיבות החיבור לטבע והחליטה לנסות ולקרב כמה שיותר אנשים לטבע ולחשיבה מקיימת וטבעית. כצעד ראשון הלכה ללמוד פארמקלצ'ר - תכנון גינות, אז גם הבינה שהמוזיקה שלה והטבע משלימים זה את זה. הצעד השני היה זיהוי הפוטנציאל הטמון בשטח הפרדס המשפחתי ובחורשת האיקליפטוסים הצמודה אליו. היא רתמה את המשפחה והחברים, וביחד הם מקימים יער מאכל אקולוגי בביתן אהרון, שבמרכזו כיפה גיאודזית ובריכה עם נופרים וקרפדות מקרקרות.

עד שהעצים יצמחו ויניבו פרי הכשירה לצידם גינות מאכל ו"מה שנפלא, ומיד נראה לעין", היא מספרת בהתלהבות, "היא האדמה, הצבע והאוויריות שלה. האדמה מתעוררת לחיים ואפשר לראות את הלפני ואחרי ואת שילוב צמחי הבר עם צמחי המאכל".

אפרת מזמינה להצטרף אליה לפעילות המרגיעה והכיפית ומציעה בחירה בין טקס חיבור לאדמה לבין סיור בספיראלה ובעץ המשאלות, סדנת קולות של הטבע, סדנת תבלינים ושימושם (הכנת זרי קטורת ושקיות תה), אפיית פיתות בסאג' ועוד.

לפרטים: 050-9100525. ואם אתם רוצים להיות שותפים בפרויקט הצטרפו לגיוס ההמונים באתר הייעודי.

יער אהרון אפרת דרכי (מערכת וואלה! NEWS , עדי אדר)
גילתה את חשיבות החיבור לטבע והחליטה לקרב כמה שיותר אנשים. אפרת דרכי ביער אהרון (צילום: עדי אדר)

יקב קדמא - לינה סלוצקין, כפר אוריה

עד לפני 7 שנים מסלול חייה של לינה סלוצקין היה מאוד ברור, כשציינה 20 שנות עבודה כאשת הייטק בחברת אינטל. שני אירועים בלתי צפויים הורידו אותה מהמסלול הבטוח ושינו את חייה - הראשון מעבר לבית בכפר, השני ביקור בגאורגיה מולדתה, שם ראתה שיצרני היין משמרים אותו בכדי חרס מסורתיים.

האירועים האלה, לצד אהבתה ליין, הובילו לשתיל כרמים בצמוד לביתה, לנטישת עבודתה ולהפוך לייננית. צעד נוסף היה אימוץ שיטת ההכנה הגיאורגית הקדומה ולשם כך יבאה כדי חרס ענקיים ודיפנה אותם בדונג דבורים שהעניקו ליין מתיקות דבשית. קרוביה, שחשבו שמדובר בשגעון חולף, הופתעו לראות את ההתמדה והרצינות שהובילו להקמת היקב בצמוד לכרמים ומול נוף שפלת יהודה. עם הזמן גילתה גת עתיקה בסמוך ליקב והרגישה שסגרה עוד מעגל.

היום היא משלבת בייצור היין את המסורת העתיקה לצד יצור בטכנולוגיה מודרנית, עורכת סיורים ביקב, מספרת את סיפורה ואת מסעה בעקבות הכדים, מרצה על "היין בעת העתיקה והיום" ומגישה טעימות מיינותיה.

לפרטים: 02-9927894, kadma-wine.co.il

לינה סלוצקין יקב קדמא (מערכת וואלה! NEWS , עודד אורן)
משלבת בייצור היין את המסורת העתיקה. לינה סלוצקין (צילום: עודד אורן)

ארמון חוריה: אמאל אבו-קרן, לקייה

שרידי הארמון של אמאל אבו-קרן מובילים לתקופת העותמאנית. אמאל, שהיא האחות הבדואית הראשונה בארץ, החליטה לשקמו ולהפכו למרכז מבקרים, ולמקום כלכלי-חברתי אותו הקדישה להעצמת הנשים הבדואיות. במרכז היא מספרת על הארמון שבנה סבה, על עצמה, על המאבק ליציאה ללימודי הסיעוד וההשראה שנתנה לחברותיה, על מבנה המשפחה ומעמד האישה הבדואית ועל נושאים נוספים שחשוב לה לקדם.

לדבריה "יותר ממחצית הנשים בלקייה לא עובדות ולכן חשוב להטמיע בהן את תודעת העבודה והיציאה מביתן. השינוי כבר קורה", היא מציינת בשמחה, "וחלק מעסקי התיירות הבדואית בנגב הוקמו ומנוהלים על ידי נשים, סמן קטן של התקדמות ומהפך חברתי-תודעתי".

אמאל מעסיקה במרכז נשים מקומיות וביחד הן מעניקות לאורחים חווית אירוח אותנטית. הן מארחות על מרבצי המזרנים באוהל המסורתי, מגישות קפה ועוגיות, מציגות את התכשיטים והבגדים הרקומים שהן יוצרות, עורכות סדנאות בישול, תכשיטנות וציור בחינה, ומגישות ארוחות מסורתיות של קבסה, אווזי ומקלובה.

לפרטים: 052-2936401

ארמון החוריה אמאל אבו־קרן לקיה (מערכת וואלה! NEWS , סאלי פטל)
"חשוב להטמיע את תודעת העבודה והיציאה מהבית". אמאל אבו־קרן בארמון החוריה, לקיה (צילום: סאלי פטל)

צלילה חופשית: סיגלה שוהם, אילת

"נולדתי וגדלתי בפתח תקוה ואת שנותיי כנערה מתבגרת העברתי בפנימייה לבנות בכפר חב"ד", מספרת סיגלה ומוסיפה, "תמיד אהבתי את הים ובכל הזדמנות הייתי הולכת אליו. ביום הולדתי ה-20 נרשמתי לקורס צלילה, כי רצתי להתחבר לים שמתחת לפני המים, ולא יכולתי לנחש לרגע שהקורס והחיים יובילו אותי למי שאני היום, בעיקר נוכח הדרך שהייתה עמוסה בשינויים, גילויים והרבה אומץ וסיפוק אישי".

אחרי גירושיה התפטרה מעבודתה במחלקת הדרכה של מכוניות ומשאיות, חזרה לאהבת הצלילה, עשתה קורס דייב-מאסטר, סיימה בהצטיינות והפכה למדריכת צלילה חופשית. בהמשך ירדה לאילת וב-2008 הקימה מועדון ובית ספר לצלילה, תוך שהיא מטמיעה בתלמידיה את הפילוסופיה והאידיאולוגיה שבהן היא מאמינה. היום היא כבר בוחנת ומסמיכה מדריכי צלילה, יושבת הראש של ארגון הצלילה ssi בארץ, והאשה הראשונה שמחזיקה בתפקיד הזה. בנוסף גם מארגנת חופשות צלילה בארץ ובעולם.

לפרטים: 054-3030857

מדריכת צלילה סיגלה שוהם (מערכת וואלה! NEWS , דב כרמלי)
"תמיד אהבתי את הים ובכל הזדמנות הייתי הולכת אליו". סיגלה שוהם (צילום: פול בוט)