נושאים חמים

נשות השומרון: התיירניות שנאבקות בסטיגמות מעבר להרי החושך

רק 25 דקות נסיעה מהמרכז נמצא אזור שאתם לא מגיעים אליו. ואם כבר התגברתם על הפחד והסטיגמות, מחכה לכם השבת שבה הכל סגור. אבל בתוך כל הקושי, ישנן כמה נשים שמסרבות להרים ידיים ועושות מה שהן אוהבות, כדי להשאיר סיכוי שתכירו את הפנים האחרות של השומרון

זיו ריינשטיין עריכה: נועה לוי

הרבה אנשים שעוסקים בתיירות בארץ, כלומר תיירנים, נאלצים להתמודד עם בעיה מרכזית - הישראלים כמעט ולא מטיילים באמצע השבוע, כך שמיום ראשון עד חמישי קיימת תנועה דלילה של תיירות מכניסה (כסף).

אבל בשומרון, שהוא חבל ארץ מטריף (לא משנה באיזה צד אתם של הקו הירוק), הבעיה היא כפולה ומכופלת: לא רק שבאמצע השבוע אין כמעט מטיילים, האזור שבו חיים כ-400 אלף ישראלים נמצא מעבר ל"הרי החושך" עבור לא מעט מהישראלים. אז נכון שהמרחק מתל אביב הוא רק 25 דקות נסיעה, אבל התודעה היא שמשפיעה על ההוויה, וכנראה שתסכימו לנסוע חמש שעות לאילת או שלוש שעות לגולן, הרבה לפני שתסכימו לעבור את מחסום חוצה שומרון שליד ראש העין במרכז הארץ.

וגם אם כבר בלעתם את הסטיגמות על ביקור בשומרון, ביניהן "מי שנכנס לא בטוח יוצא", "מה כבר יש לעשות שם?", "כף רגלי לא תדרוך לעולם בשטח כבוש" וכדומה - אתם עתידים להיתקל בבעיה נוספת - השבת. המשפחות שמטיילות בדרך כלל בשבת, לא יפגשו את תיירני השומרון שנחים ביום השביעי, או מקסימום יורדים למעיין הקרוב לתחום שבת שלהם, וכל האטרקציות סגורות. אז איפה תאכלו? איפה תקנו ארטיק? ומה כבר פתוח חוץ מהנוף הבלתי נגמר?

אבל תיירות בשומרון קיימת גם קיימת. לפי יהודה ישראל, מנהל מחלקת התיירות של המועצה אזורית שומרון, בשנה שעברה הגיעו לאזור כ-150 אלף מטיילים בסיורים מאורגנים, אוטובוסים ממוגנים, ולא דווקא חניכי מדרשות או מתנחלים אחרים שגרים בגוש עציון. ובתוך כך, דווקא עולה וגובר מספרן של התיירניות, רוצה אומר - נשים שהחליטו לקחת יוזמה ולעסוק במה שהן אוהבות, לפתוח את זה לקהל ועל הדרך גם להתפרנס מזה.

מצפה מתן התנחלות איתמר (מערכת וואלה! NEWS , זיו ריינשטיין)
דווקא לא כל כך חשוך בהרי החושך. מבט על עמק דגן בשומרון מ"מצפה מתן" באיתמר (צילום: זיו ריינשטיין)

צעד תימני

רעיה בלוך, למשל, תושבת כפר תפוח ובמקור מכפר זיתים בגליל, היא מגדלת 14 ילדים, שישה מהם של אחות ובעלה שנהרגו בפיגוע טרור. לפני שמונה שנים פתחה את "אמהות" -
מקום להעצמת אימהות ונשים שבו סדנאות למלאכות מסורתיות ולימוד לנשים, כשברקע חנות יד שנייה עם בגדים שקיבלה כתרומה מארה"ב. לפני כעשרה חודשים היא פתחה המקום את "קפה טוב", שבו היא מציעה את מאכליה הטעימים. "הסביבה לחצה שאפתח מקום משלי, שאולי גם יחזיק את המקום", היא אומרת כשאני יושב איתה, ומנסה לדובב את צניעותה הביישנית, "וגם תעסוקה לבנות שגדלו ורצו קצת לעבוד", היא מוסיפה.

את המקום עיצבה לפי ריהוט שאספה, או בנתה עם חברים ובני משפחה, ביניהם פריטי וינטג' כמו פסנתר ישן, והתפריט בנוי על מאכלים שהיא מכינה, כמו קישים, סלטים, שקשוקה, מרקים, פיצה, לחם מקמח מלא ובעיקר פיתה תימנית מלאה בכל טוב. את הזיקה התימנית, כמו גם את ההגייה של ח' וע' שבעברית היפה שבפיה, ירשה מאביה - אמריקני שעלה ארצה וגדל אצל משפחה תימנית בכפר זיתים.

קפה טוב, כפר תפוח. פתוח: ג'-ה' בבוקר, ג', ה' בערב. טלפון: 050-7728489.

קפה טוב התנחלות כפר תפוח (מערכת וואלה! NEWS , זיו ריינשטיין)
"הסביבה לחצה שאפתח מקום משלי". רעיה בלוך בקפה שלה (צילום: זיו ריינשטיין)
קפה טוב התנחלות כפר תפוח (מערכת וואלה! NEWS , זיו ריינשטיין)
פריטי וינטג' והרבה נגרות. הריהוט ב"קפה טוב" (צילום: זיו ריינשטיין)

"השם נתן לי את היכולת ליצור"

משם לאיתמר. התנחלות הקרויה על-שם איתמר בן אהרון הכהן. בכל פעם שאני מגיע לישוב, אני לא יכול שלא לחשוב על רצח משפחת פוגל ב-2011. כמה אירוני לחשוב ששני הרוצחים המתועבים הגיעו מהכפר עוורתא שלמרגלות איתמר, שהוא גם המקום שבו, לפי המסורת, קבור אותו איתמר.

אבל איתמר הוא מקום שכבר ספוג בתיירות. בין אם תצפיות, יקב, חוות חקלאיות ועוד - התיירות באיתמר משגשגת יחסית לשומרון. בתיה ארדשטיין היא צעירה שעלתה ארצה מקליפורניה בגיל 18. תחילה לצפת, ואחרי שנים בעיר הקודש הגיעה לפני שנתיים לאיתמר. מעבר להיותה אמא לשישה ילדים ואחות מוסמכת במקצועה, היא קדרית ואמנית שפתחה לפני שנה את "בוץ בגבעה" - סטודיו לקרמיקה שבו היא מציגה את עבודותיה ומקיימת סדנאות יצירה לקבוצות. את עבודה כאחות נטשה לטובת מה שהיא באמת אוהבת לעשות, ולמדה את מלאכת היצירה מסרטוני יוטיוב.

"אני מקבלת השראה מהטבע וממה שאני רואה מחוץ לחלון", היא אומרת כשאנחנו בסטודיו שלה הנטוע בתוך ביתן שמשקיף לנוף הגבעות. כך, למשל, היא יוצרת כלים, ספלים, קערות פסח, בקבוקונים ושאר קרמיקה המעוטרת בעלים או שיבולים מתקופת הקציר. "אני מרגישה שהשם נתן לי את היכולת ליצור, ואני שמחה במה שאני עושה ואוהבת את מה שאני עושה", היא מוסיפה בעיניים מוארות.

בוץ בגבעה, איתמר. פתוח א'-ו', בתיאום מראש. טלפון: 052-3445019.

בתיה ארדשטיין קדרית קרמיקה התנחלות איתמר (מערכת וואלה! NEWS , זיו ריינשטיין)
עזבה את עבודתה כאחות ועושה מה שבאמת אוהבת. בתיה ארדשטיין בסטודיו שלה (צילום: זיו ריינשטיין)
סטודיו לקרמיקה בהתנחלות איתמר (מערכת וואלה! NEWS , זיו ריינשטיין)
ההשראה ליצירה באה ממה שהיא רואה בחוץ. בוץ בגבעה, איתמר (צילום: זיו ריינשטיין)

ייבנה המקדש, או לפחות הפרוכת

דקותיים נסיעה משם, עדיין באיתמר המשקיפה על בקעת הירדן, שכם, הר עיבל והר גריזים, אני פוגש את אורנה הירשברג בלשכת הפרוכת. בעבר למדה במכון המקדש (מכון מחקר העוסק בנושא בית המקדש וכליו) וכיום היא חוקרת את נושא הפרוכת שהיתה בבית המקדש, ואף רקמה פרוכת לדגם של המשכן.

בצריף קטן שרוחות נוקשות על חלונותיו, היא מקיימת סדנאות של טוויה בשתי וערב, מסבירה על מלאכת יצירת חוטים מצמר וגם על צבע השני הכתמתם שמגיע מתולעת השני שחיה מעלים של עצי אלון. לפני שנתיים פתחה את לשכת הפרוכת, שבה היא טווה חוטים ומייצרת מצמר חוטים. "פעם גזזתי כבשה, ומהצמר שלה יצרתי חוטים לטוויה", היא מספרת כשהיא יושבת והופכת, ממש כמו בת הטוחן, צמר לחוט לבן ודק.

לשכת הפרוכת, איתמר. בתיאום מראש. מחיר סדנה: 25 שקלים לאדם ל2-1.5 שעות. טלפון: 050-3337385.

אורנה לשכת הפרוכת התנחלות איתמר (מערכת וואלה! , זיו ריינשטיין)
ככה אורגים שתי וערב. אורנה הירשברג בלשכת הפרוכת (צילום: זיו ריינשטיין)
אורנה לשכת הפרוכת התנחלות איתמר (מערכת וואלה! , זיו ריינשטיין)
"בת הטוחן" מאיתמר. מכניסים צמר - יוצא חוט (צילום: זיו ריינשטיין)

הגויה לשעבר שמייצרת תכשיטים של מקומות קדושים

אני חוזר לכביש 60, החוצה את השומרון לאורכו מצפון לדרום, והפעם מבקר בהתנחלות מהצד המערבי של הכביש, שנסלל על דרך האבות הקדומה שבה עברו אברהם ויעקב, שנתנו לה את שמה. הגעתי ליצהר, ישוב חרדי שנוסד ב-1983 ומשמר, פחות או יותר, את שם הכפר הערבי הסמוך אליו עסירה אל-קבלייה, כלומר שמן שיוצא מבית בד, ובעברית עצירה.

הסיפור של מעיין עייש, שחיה ביצהר כ-30 שנה, הוא באמת מיוחד. כבת למשפחת אנוסים מברזיל שעברה גיור (לשעבר מריה), היא נדדה לא מעט בעולם, חיפשה את עצמה, התעסקה באסטרולוגיה, למדה במנזרים ואת השפה הערבית, וכשהגיעה לצרפת פגשה את בעלה והשתקעו שם. אחרי שנים חזרו לברזיל ובתשובה, וכיום, לאחר שהתגרשה, היא אמא לשמונה ילדים וסבתא ל-17 נכדים, ישתבח שמו.

כמי שבאה ממשפחת ציירים, היא יודעת דבר או שניים על אמנות שזורמת בדמה, ובעבר היא ובעלה הקימו בית מלאכה לצורפות בירושלים, צפת ולימים ביצהר. כיום, בחדר קטנטן בביתה, היא יוצרת תכשיטים ברוח ארץ ישראל והמקומות הקדושים. זוגות שנישאים מזמינים אצלה תליונים של ארץ ישראל השלמה, או טבעת עם הדביר בבית המקדש. ויש גם צמידים עם מערת המכפלה, קבר יוסף וחזית בית המקדש, שעשויים מזהב, כסף, יהלומים ואבני חן. מעת לעת היא מקיימת סדנאות לפי דרישה, אבל כדאי להציץ בחלון הראווה שלה אם אתם כבר באזור.

עייש, מעשה ידי אמן, יצהר. בתיאום מראש. טלפון: 052-5795255.

מעיין עייש תכשיטנית יודאיקה ביצהר (מערכת וואלה! , זיו ריינשטיין)
בת למשפחת ציירים ואנוסים מברזיל, שחזרה ליהדות. מעיין עייש (צילום: זיו ריינשטיין)
מעיין עייש תכשיטנית יודאיקה ביצהר (מערכת וואלה! , זיו ריינשטיין)
כך נראית ארץ ישראל השלמה. תכשיט זהב שהזמין זוג לחתונתו (צילום: זיו ריינשטיין)

הצימר בשומרון, המחיר כמו בצפון

אבל לא רק דתיים גרים בשומרון. מירי לוי, חילונית מרמת אביב ג', הגיעה לישוב נופים, ישוב מעורב שבו 166 משפחות, עם תחילת האינתיפדה הראשונה ב-87, כשהיתה בת 28. ב-2014, לאחר שהיא ובעלה נפרדו, נתפנה הרבה מקום בווילה שלה, והיא הפכה חלק ממנה לצימר מפנק לזוגות, עם ג'קוזי, בריכה גדולה ואפילו מגרש טניס. ככה זה כשאתה מגיע מוקדם לאזור שהיום נמכר בו בית צנוע ביותר ממיליון שקלים. והדרישה רק גוברת.

כמעצבת פנים היא דאגה לכל פרט ופרט בעיצוב הצימר, שכאמור הוא חלק מביתה אך עם כניסה נפרדת ופרטיות. בעצם, הפעם היחידה שאולי תראו אותה תהיה כשהיא תגיש לכם את ארוחת הבוקר שהיא מכינה במו ידיה. ואכן, העוגיות והסיידר החם שהגישה לי עשו לי חשק להעביר שם לילה ולחכות לבוקר. אולי בפעם אחרת. עם הזמן הקימה לוי צימר נוסף למשפחות בחלקה נפרדת, שיכול להלין עד 18 איש.

והמחיר? לא יבייש צימר יוקרתי בצפון. על לילה באמצע השבוע תשלמו אלף שקלים, בסופ"ש תוסיפו עוד 200.

בראש ההר, נופים. טלפון: 053-7349542.

צימר בראש ההר מירי לוי התנחלות נופים (מערכת וואלה! , זיו ריינשטיין)
לאחר הפרידה מהבעל, התפנה מקום בווילה. מירי לוי בצימר שלה בנופים (צילום: זיו ריינשטיין)
צימר בראש ההר מירי לוי התנחלות נופים (מערכת וואלה! , זיו ריינשטיין)
המחירים לא יביישו צימר יוקרתי בצפון. בראש ההר (צילום: זיו ריינשטיין)

כאן דנית סממה, ברקן

ערב יורד על השומרון, שבו ניתן לראות את השקיעות היפות ביותר שנפרסות על כל מישור החוף. לשם כך אני קופץ לפדואל, אל המקום הידוע גם כ"מרפסת של המדינה". שני צעירים שבאו גם הם להתרפק על השמיים האדומים מציעים לי להצטרף לקפה, אבל אני חייב להספיק לקפוץ לשרידי המנזר הביזנטי, דיר קלעה, לפני שהשמש נעלמת.

אבל עוד קודם, ביקור אצל דנית בקפה "אמה" שבישוב ברקן. כולם בשומרון יודעים שיש הבדל גדול בין ישובי מערב השומרון לאלו המזרחיים יותר. לא רק מבחינת הנוף, הגבהים ואפילו הבתים, אלא מבחינת החומר האנושי. אם תרצו, "הצפונים" גרים במערב הנמוך יחסית, וההארד קור במזרח, על הגבעות.

דנית סממה, במקור מקיסריה, חיה כבר כ-20 שנה במערב בישוב ברקן. לפני מספר שנים פתחה בביתה את "אֵמָה" - בית קפה על-שם סבתה, שממנה ספגה את רזי הבישול התוניסאי. למרות שהיא בוגרת בית ספר לתיירות, היא לא התכוונה לפתוח בית קפה וקייטרינג לאירועים. "רצינו לצאת לשתות קפה איפה שהוא באזור ולא היה איפה, אז החלטנו לפתוח מקום משלנו", היא מספרת על היוזמה שלה ושל בעלה, ארז, שף ומעשן בשרים. בתפריט שלה, לעומת זאת, קישים, סלטים, פשטידות ושאר מאכלים שהיא משלבת מהמטבח הביתי של שתי הסבתות שלה - הצ'כית והתוניסאית.

למרות הוותק שלה באזור, היא עדיין נשענת על מטיילים בודדים ונאבקת להביא אליה קהל שפחות מכיר את השומרון. "מי מגיע לפה? כמה חבר'ה חילונים מעזים לשים פה את רגלם?" היא אומרת בחצי חיוך, אבל לא אומרת נואש. "זה הבית שלנו וזה בסדר, גם הם יגיעו".

קפה אמה, ברקן. א'-ו', בתיאום מראש. טלפון: 054-3168869.

קפה אמה התנחלות ברקן (מערכת וואלה! NEWS , זיו ריינשטיין)
כבר 20 שנה בשומרון, ולא אומרת נואש. דנית בביתה, קפה "אמה" (צילום: זיו ריינשטיין)

אז שטחים, התנחלות או התיישבות, כיבוש או ציונות - בסוף מדובר באנשים, ובמקרה הזה בנשים, שלא מוותרות ובוחרות לעשות את הדבר שהן הכי אוהבות כדי להראות את הצד האחר של השומרון.