נושאים חמים

"שמענו 'ונתנה תוקף' ודמענו": הסיפורים שהופכים טיול לבלתי נשכח

"השייח' עמד על משאית בלב מינכן, צעק 'אטבח אל יהוד' ושלהב את ההמון, ואני מתחתיו. בינתיים לאט לאט הגיעו המטיילים ועמדו לצדי". מדריכי טיולים מספרים על האנשים, הרגעים והחוויות שהפכו כל טיול למיוחד ולשונה מקודמו

אנשים ברחבת כיכר מריאנפלאץ, מינכן, גרמניה (ShutterStock)
מרכז העיר מינכן. אלפי מוסלמים מפגינים נגד ישראל (צילום: shutterstock)

טיול בחו"ל הוא חוויה שנצרבת בזיכרון. האתרים ההיסטוריים, הנופים המרהיבים, המאכלים הייחודיים לכל ארץ והתרבות המקומית של כל ארץ וארץ מותירים רושם עז על המטיילים, אך בסופו של דבר אלה האנשים שהופכים את המסע לחוויה בלתי נשכחת. מדריכי טיולים שבים אל אותם ארצות ואתרים ברחבי העולם, אולם אלה האנשים שאותם הם מדריכים אשר הופכים כל טיול לשונה מקודמו.

"הגעתי עם קבוצה למינכן, זאת הייתה התחלת הטיול ועדיין לא הכרתי היטב את האנשים", מספר שמוליק דולב, מדריך טיולים בחברת "פגסוס", "בזמן החופשי במינכן אמרתי להם 'קנו עכשיו כי בשבוע הקרוב לא נראה בהרי האלפים חנויות'. אמרתי להם שישובו בעוד שלוש שעות במרכז הכיכר.

אחרי שלוש שעות הגעתי, ונחרדתי ממה שראיתי - במרכזה של הכיכר עומדים אלפי מוסלמים ומפגינים בקול נגד ישראל. זה קרה ב-29 בינואר 2009, מיד לאחר מבצע 'עופרת יצוקה'. עמד שם שייח' לבוש גלבייה לבנה, כאפייה לראשו והוא שלהב את ההמון נגד ישראל. אלפים של מוסלמים, מסביב שוטרים, ואני קבעתי איתם בדיוק שם.

מה לעשות? לא היו סלולריים אז כדי לשנות מקום מפגש. עמדתי מתחת למשאית שממנה נשא השייח' את הנאום. הוא צועק 'אטבח אל יהוד' בלב מינכן ואני מתחתיו. לאט לאט הגיעו המטיילים ועמדו לצדי. כל מי שהגיע סומן על ידי, ונשלח למקום בפינת הכיכר. כך עד האחרון. פחדתי מאוד באותם רגעים על חיי הנוסעים, למרות האבטחה והמשטרה שהייתה באזור".

הר הגעש האיסלנדי

גם בטיולים מאורגנים, בהם לוח הזמנים הברור ותחום בתכנית סדורה, ישנם לעיתים מקרים שאין יכולת לחזותם. "נסענו באיסלנד על הר געש פעיל, ולפתע התפנצ'רו שני גלגלים של האוטובוס והוא כשל קלות להמשיך בנסיעה", נזכר דולב.

טיולים מאורגנים בפגסוס

בירת איסלנד רייקיאוויק (ShutterStock)
איסלנד. האוטובוס התפנצ'ר כשהענן הוולקני התפזר (צילום: shutterstock)

"ירדנו כדי לתקנם, אבל לא היה אפשר למצוא את הברגים באפר הוולקני. היינו צריכים לטפס על הר געש כדי שתהיה קליטה טלפונית ולחייג לעזרה. המטיילים הישראלים הדאגנים והרגישים לא היו מוכנים שאטפס לבד וחלקם התלווה אליי. כמה חודשים אחר כך, באותו מסלול על הר הגעש, סיפרתי לקבוצה את מה שקרה, וכמעט באותו מקום אני שומע 'בום', התפוצצו שני צמיגים.

"נהג האוטובוס אמר לי 'איתך שום נהג לא יעבוד יותר'. ושוב היינו צריכים להחליף את הגלגלים ברזרביים, ורק בעשר בלילה חולצנו. בינתיים שתינו בירה, צחקנו על שניות המקרים וחגגנו באוטובוס".

שירת ההמנון הגיאורגי

עצירה באתרי תיירות יכולה מדי פעם להתגלגל לכיוונים שאיש לא חשב עליהם. "לפני כמה שנים, ממש אחרי הבחירות בגאורגיה, הדרכתי קבוצה מחוץ לבניין הפרלמנט בטביליסי", מספר ירון וייס, מדריך טיולים בחברת "פגסוס". הסברתי על המקום, ואז שאלתי את העיתונאים הרבים שעמדו שם מה קורה ולמה ההתקהלות הגדולה, והם התחילו לחקור מי אני ומה אני.

"כשאמרתי 'מישראל' מיד העיתונאים התלהבו. אני תמיד נושא עמי בטיולים את דגל המדינה המארחת, אז שלפתי אותו והתחלתי לשיר את המנון גאורגיה. הם שלפו מצלמות. מיד נוצרה התקהלות של עיתונאים סביבי וסביב הקבוצה. ביקור לכאורה שגרתי הפך למסיבה קטנה מחוץ לפרלמנט".

לייפציג גרמניה (ShutterStock)
העיר לייפציג. הגרמנים וניסו להבין מה קורה (צילום: shutterstock)

התרבות והדת של כל מטייל הופכים מקומות ואתרים לשונים מבחינת ההתייחסות אליהם. יש הבדל מבחינת הגישה כשאוסטרלי מבקר אתר תיירות מסוים וישראלי מבקר באותו מקום. ההיבטים ההיסטוריים, התרבותיים והאזוריים, הופכים את חווית הטיול לשונה לגמרי.

"לפני שלוש שנים, ביום כיפור, הדרכתי טיול ללייפציג שבגרמניה, וחשבתי איך לאזכר זאת כי אנשים באו לטייל ולא לצום", מספר שמוליק דולב. "עלה לי רעיון: הולכתי אותם לאנדרטה במקום בו עמד בית הכנסת ובה 120 כיסאות ברונזה שנעוצות באדמה, תחת כיפת השמיים, באמצע הרחוב. היינו 42 איש.

"הושבתי את הקבוצה, אזכרתי את יום כיפור וסיפרתי להם שבמקום הזה נכתב שיר התפילה 'ונתנה תוקף'. סיפרתי את סיפור התפילה, ואז חיברתי למערכת ההגברה הקטנה שלי את הטלפון והשמעתי להם את ניגון התפילה. אנשים דמעו. מסביבנו עמדו הגרמנים וניסו להבין מה קורה. מי האנשים האלה, למה הם שומעים את הניגון הזה ולמה הם בוכים פתאום באמצע העיר שלהם".

טיול הוא הזדמנות מצוינת לפגוש אנשים מרקע שונה ותרבות שונה, ולמצוא איתם חיבור מפתיע. "ארמניה היא לא מדינה מתויירת והארמנים מתלהבים מתיירים בכלל ומישראלים בפרט", אומר וייס.

"בספטמבר 2014 הדרכתי בה קבוצה ונכנסנו למסעדת דרכים באיזה מקום שכוח אל. התיישבנו והתחלנו להזמין אוכל, והיה שם בחור שסיקרנו אותו. הוא שאל מהיכן אנחנו, התחלנו לשוחח והתברר שהוא ארמני כבן 60 המתגורר בקנדה, והוא הגיע לכמה חודשים כדי לעשות טיול שורשים בארמניה. הגבר הראה לנו ריקוד ארמני מסורתי, והמטיילים התלהבו מהמחווה הספונטנית. אני מכיר שירי עם ארמניים והתחלתי לשיר. הוא הצטרף אליי והמסעדה הפכה למקום שמח ומרגש. התחבקנו וכולם התרגשו מהאחווה הארמנית-ישראלית שנוצרה בינינו לבינו ולבעלי המקום. שמרתי איתו על קשר אחר כך".

פגסוס - טיול מאורגן לחו"ל

מדריך טיולים בזוהר הצפוני (ספק 500 , שמוליק דולב)
המדריך שמוליק דולב צופה בזוהר הצפוני כפי שהופיע בעיתון פיני (תמונה באדיבות המצולם)

"לטעמי צפייה בזוהר הצפוני זו צפייה בתופעת הטבע היפה בעולם", אומר דולב, ונזכר בטיול ללפלנד שבעזרת קצת מזל סיפק רגע בלתי נשכח. "בדקתי את מזג האוויר ונראה היה שלמחרת אפשר לחזות בזוהר הצפוני בעוצמה חריגה. אחרי קבלת השבת סיפרתי לקבוצה שיש לנו הזדמנות לראות את הזוהר הצפוני במלוא תפארתו ועליהם להתלבש בצורה מיוחדת, כיוון שצפוי לנו קור של מינוס 30 מעלות.

"בנוסף, הצפייה היא סטטית ונאלץ לעמוד מחוץ לעיר, כך שאם לא ילבשו חם במיוחד החוויה תהפוך לסבל. הכינותי שני בקבוקי וודקה פינית ויצאנו לדרך. כשהגענו למקום, היו עננים עבים בשמיים, האוויר היה קפוא, ואני התחלתי להשקות את האנשים. הדקות נקפו, הזמן עבר, מזג האוויר רק הקשה יותר ויותר. אמרתי למטיילים 'עימדו בשקט עם ידיים פסוקות כשהפנים לכיוון צפון ועצמו את העיניים'.

"אחרי רבע שעה שבה עמדנו כך, רבע שעה שנדמתה לנצח, פקחנו עיניים ודרך חור שנפער בעננים ראינו את הזוהר הצפוני בעוצמה שלא ראיתי מעודי. החור רק גדל וגדל. עמדנו שעה ורבע וצפינו בתופעה שבדרך כלל אפשר לחזות בה 10-15 דקות. למחרת ביקרנו בפאב ופתאום ראיתי את התמונה של הקבוצה שלנו על חצי עמוד בעיתון המקומי. הייתה התרגשות. 'מה כתוב?', שאלתי את הברמן, והוא אמר לי שאתמול נחשף זוהר צפוני שלא היה כדוגמתו 15 שנים. זאת הייתה חוויה בלתי נשכחת".