וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פסטיבל האתרוג: מתי הייתם לאחרונה בפסטיבל חדש ודנדש?

16.10.2016 / 6:56

במועצה אזורית מנשה (בין חדרה לוואדי ערה) מתכוננים לפסטיבל הראשון באזור שיתקיים בסוכות. ומעבר לפעילויות המוכרות, האטרקציות והמופעים, כאן מציעים לכם להכיר ולחוות את החיים המשותפים בין מוסלמים ויהודים. וזו לא עוד סיסמה של דו-קיום

עריכה: נועה לוי צילום: זיו ריינשטיין

האח! הידד! פסטיבל חדש מצטרף לרשימת הפסטיבלים הבלתי נפסקת של סוכות, והפעם פסטיבל הביכורים של מועצה אזורית מנשה - פסטיבל האתרוג.

מי את מועצה אזורית מנשה? ובכן, בין חדרה שבמזרח לבאקה אל גרביה שמערב, בין ואדי ערה שבצפון לעמק חפר שבדרום תמצאו אזור ששטחו גדול פי שלושה מתל אביב ובו כ-20 אלף תושבים, המתגוררים ב-10 קיבוצים, 7 מושבים, 3 ישובים ערביים, 2 ישובים קהילתיים וכפר נוער אחד.

לגליל יש את פסטיבל ימי ענף הזית או "טעם כנרת", לרמת הגולן את "לילות ירח בגולן", לים המלח את "פסטיבל תמר" ושאר חבלי ארץ שכל אחד מהם מתהדר באירוע שלו בסוכות. עכשיו באה מ.א. מנשה ורוצה גם היא להצטרף לליגה של הגדולים. ואל תטעו - פסטיבל המוזיקה "יערות מנשה" המוכר נושא אמנם את השם "מנשה", אך שייך בכלל למ.א. מגידו - השכנה מצפון.

אז פסטיבל האתרוג יתקיים השנה בחול המועד סוכות 21-19 באוקטובר 2016. מה מיוחד בו? לא משהו שלא הכרתם בפסטיבלים אחרים (סדנאות, אטרקציות, מופעים וכדומה), אבל במקום שטרם ביקרתם בו ועם אנשים חביבים שטרם פגשתם, ואולי חשוב מכל - "שילוב של חיים משותפים בין מוסלמים ויהודים שכנים", כפי שאומר ראש המועצה, אילן שדה. ולא, זו לא עוד קלישאת דו-קיום. זו הלכה למעשה.

מוזיקה? זה מביא שדים ורוחות רעות

קחו, למשל, את מוחמד חלף, בן לאב מוזיקלי מהישוב ג'ת הסמוך לכביש 6. אביו ודוד למדו לנגן בעו?ד וקאנון בסתר, כיוון שהסבא אסר זאת "מחשש להבאת שדים ורוחות רעות", כך מספר מוחמד בקונסרבטוריום "אל קינדי", שהקים אביו.

מוחמד הלך בעקבות החשיפה למוזיקה, והחליט ללמוד כינור בגיל 7. הוא נאלץ לנדוד בין כפר סבא, נתניה, חדרה ונתניה כדי ללמוד מוזיקה ואף סיים תיכון בהצטיינות ובימים אלו מסיים את התואר השני שלו במוזיקה באוניברסיטה.

הוא חבר לאביו כדי לפתח את המוזיקה במשולש, כדי שלילדים מוכשרים כמוהו יהיה איפה לנגן במקום לברוח לרחובות ומשם אתם יודעים לאן. בהתחלה נרשמו לקונסרבטוריום שני תלמידים, לאט-לאט נוספו עוד כמה וכיום יש כבר תזמורת קטנה של כלי קשת, ובסך הכל כ-100 תלמידים שמנגנים במקומות שונים, כמו קונצרט שמנסה מוחמד לקיים באום אל-פאחם (ונתקל בקשיים) וגם לחדור למגזר היהודי.

חלק מהתלמידים משלמים 600 שקלים (!) לחודש עבור השיעורים שמלמדים מורים יהודים וערבים לגיטרה, פסנתר, כינור עוד וכדומה, וחלק שבאים ממעמד סוציו-אקונימי נמוך לומדים בחינם בשו?שו? - העיקר שלא יהיו ברחוב. אם מירי רגב אכן רוצה לתמוך בשכבות החלשות וחיזוק התרבות הודו-קיום בארץ - הנה המקום הראשון שהיא צריכה להתחיל בו.

קונסרבטוריום "אל קינדי", ג'ת. בסוכות תתקיים סדנה מוזיקאלית בהשתתפות הקהל. 04-6726881.

מוחמד חלף הקונסבטוריון של הישוב ג'ת. מערכת וואלה! NEWS
במקום להיות ברחוב, הילדים מנגנים. מוחמד חלף ליד הקונסבטוריום בג'ת/מערכת וואלה! NEWS

חקלאות ערבית ואקולוגית

נשארים במגזר. מרחק נשיקה צפונה מג'ת, נמצאת השכנה והאחות באקה אל גרבייה (המערבית). באקה אל שרקייה (המזרחית) היא כבר מעבר לקו הירוק. את חוות אבו ג'מיל הקים עאטף אבו-מוך ואישתו חנאן, שני משכילים שהחליטו לשמר את המסורות החקלאיות הערביות ביחד עם אקולוגיה, חשיבה ירוקה וחינוך.

לא מעט בתי ספר ותלמידים מהסביבה פוקדים את המקום, שהוא מעין פארק "נאות קדומים" אבל בקטן, ולומדים על יצירת השמן מהמסיק ועד היצהר, איך לאפות פיתות מעולות עם זעתר, להכיר את צמחי חליטת התה והמרפא שמניב האזור ולהתחבר יותר לטבע שהולך ואוזל לנו מבין הידיים עבור הקידמה והבנייה.

בנה הבכור של חנאן בת ה-38, ג'מיל שעל-שמו נקראת החווה, לא מבין מה יש לאמא שלו עם החיידק החקלאי הישן הזה, אבל עבורה זהו פרויקט ה"בייבי" שלה והיא מטפחת אותו כמו ילד נוסף. היא מקפידה להעצים נשים שיצאו מהספרה הביתי וידריכו את הקבוצות ומספרת שאט-אט גם הישראלים מגיעים, אבל עדיין חוששים להיכנס לבאקה. לי אין ספק, כשאם הם יגיעו, החשש יפוג מהר מאוד כי הפעילות, המקום והאנשים מבורכים, ובעיקר מחנכים להיות ירוקים.

חוות אבו ג'מיל (גם ב-Waze), באקה אל גרבייה. כניסה צפונית, כ-5 דקות מקיבוץ מצר. בסוכות סדנת של 3 שעות לייצור סבונים, אפיית פיתות ביקור בבית בד עתיק ועוד - 40 שקלים לילד מגיל 4. 052-5446399.

חוות אבו ג'מיל באקה אל גרבייה. זיו ריינשטיין, מערכת וואלה! NEWS
פרויקט החינוך האקולוגי הוא ה"בייבי" שלה. חנאן בחוות אבו ג'מיל/מערכת וואלה! NEWS, זיו ריינשטיין

עדיף לחלוט במקום לחלות

את הטבע מוקירה גם נאווה מאור כהנא, נטורופתית ותזונאית טבעית מגן השומרון. "המטרה שלי היא לא לטפל, אלא לשתות חליטת בריאות", היא אומרת כשהיא קופצנית ושמחת-לב.

בחצר הענקית והמרגיעה שלה, המכונה "תבלין בגן", היא מציעה פעילויות שונות שילדים והורים ייהנו מהן יחד. למשל, בניית מובייל מקלחי תירס, שתילת צמחי מרפא וזרעים ותבלינים וכמובן לשתות חליטה בריאה של סטיביה, סמבוק, לחך, זוטה וטימין, שכל אחד מהם טוב לצרה אחרת בגוף.

אבל האטרקציה שהילדים הכי יאהבו היא פינת הצלת הצבים בחצר, שבה כ-30 צבים יבשה חמדמדים, מקטן שנולד לפני חודשיים וגודלו כגודל שתי אצבעות ועד גדולים בקוטר של כדורגל. נאווה מקבלת את הצבים ומשקמת אותם. נשיקות לנאווה! וכן, ניתן להאכיל אותם.

תבלין בגן, גן השומרון. פעילות בסוכות "חגיגת ארבעת המינים שלנו" - 40 שקלים לאדם ל-3 שעות. 02-3719196 (בתאום).

תבלין בגן גן השומרון. זיו ריינשטיין, מערכת וואלה! NEWS
המטרה שלה בחיים: לשתות חליטת בריאות. נאווה מאור כהנא ב"תבלין בגן"/מערכת וואלה! NEWS, זיו ריינשטיין

הטרקטור שהפך לסליק

בגב של גן השומרון נמצא קיבוץ עין שמר. הוא הוקם ב-1927 על-ידי עולים יוצאי לודז' בדרך הראשית לוואדי ערה, תחילה כמעין חאן דרכים שסיפק גם שירותי שמירה לעוברים והשבים ב"ויה מאריס" העתיקה, ולימים כקיבוץ מן המניין. החצר הישנה, שעברה כמה תהפוכות, מחדר אוכל, חדר כושר ושאר מתקנים לאורך השנים, הפכה בסופו של דבר למוזיאון הקיבוץ לפני כ-30 שנים וזאת על-ידי שלושה מטורפים לדבר, ביניהם הארכיאולוג ובן הקיבוץ, אדם זרטל ז"ל, שחזר אל האדמה שכה אהב לפני כשנה.

בחצר מוזיאון נהדר לתולדות הקיבוץ ובו פריטים שמוכרים לנו מכל ראשית של קיבוץ, כמו מדים של שמו"צניקים, כלי אוכל, חקלאות וצילומים ישנים. נעים לעין ולרקע על המקום. לאחר מכן חובה להגיע, ובעזרת עגלה הרתומה לטרקטור, אל סדנת המכונות החקלאיות, שבה תוכלו לראות איך מייצרים שמן זית מהמסיק ועד ההפרדה של המוהל (מים ושמן ביחד) לשמן זית איכותי, וגם להתנסות.

אבל עין שמר מוכר בעיקר תודות לסככת הטרקטורים הישנים והאהובים שלו, שוותיקי הקיבוץ השמישו את כולם ונשבעו שלא יהיה טרקטור, ישן ככל שיהיה, שיצא מהסדנה כשהוא לא מונע. כולם מעניינים, אבל בעיקר כדי להכיר את הסיפור של ה"יוסטרק" - טרקטור אמריקני שהוצנח במלחמת העולם השנייה בבורמה לסייע לכוחות, כמו גם ה"זאטוט" - הטרקטור הישראלי הראשון והיחיד, שפותח בשנות ה-50 לסייע לחקלאים וגם את "שטוק" - טרקטור שהוא על-ידי הטמפלרים ב-1912 ולימים הפך לסליק של כלי נשק. ואל תשכחו את מכוניות הפורד הישנות. פשוט מקסים.

החצר הישנה, עין שמר. בסוכות פעילות של 3 שעות - 40 שקל לאדם, כולל אפיית לחמניות, מסיק, מוזיאון ועוד. 04-6374327.

מוזיאון החצר הישנה עין שמר. זיו ריינשטיין, מערכת וואלה! NEWS
כל טרקטור ישן נוסע. סדנת הטרקטורים בעין שמר/מערכת וואלה! NEWS, זיו ריינשטיין

פרי התשוקה או הסבלנות?

ולקינוח, משהו באמת לקינוח - פסיפלורה. ולא סתם פסיפלורה, אלא שיכר פסיפלורה. בשנת 1973 עסק דוד פישביין ז"ל ממושב עין עירון, בגידול אפרוחים לפרגיות (רחמנא ליצלן). בין הלולים נוצר חלל, אז הוא נטע עצי אנונה ושיחי פסיפלורה. בניו וממשיכיו, אסף ושי, החליטו לקחת את פרי התאווה הזה צעד קדימה, ובשנים האחרונות מייצרים שיכר נהדר שאף זוכה במדליות זהב בתחרויות בינלאומיות.

פרי הפסיפלורה, ובעברית "שעונית נאכלת" (על-שום הצלקת בפרח שנראית כמו מחוגי שעון) קיבל כנראה את שמו באנגלית (Passion fruit) משיבוש של המילה "patient", כלומר סבלני, רגוע, כי בדרום אמריקה, משם הוא מגיע, הוא נחשב צמח שמאוד מרגיע. אבל כמובן שסקס מוכר יותר טוב, ואין כמו "פ??ש?ן פרו?ט" כדי להגביר את המכירות.

יצירת השיכר נעשית בתהליך שנקרא "מיצוי באלכוהול", ולא תסיסה בדומה ליין. המשקה מכיל 12 אחוזי אלכוהול והוא נהדר לסיים איתו את הארוחה. והנה המלצה משי למי שמגדל בבית שיח: אל תקטפו את הפרי, חכו שהוא יפול - אז הוא הכי מתוק.

פלורה של איש הפסיפלורה, עין עירון. בסוכות תתקיים הרצאה, וסיור עצמאי עם משימות והפעלות (וכמובן טעימות) - 20 שקלים לאדם. 052-7543000.

פלורה של איש הפסיפלורה עין עירון. זיו ריינשטיין, מערכת וואלה! NEWS
לקח את פרי התאווה צעד קדימה. שי ליד שיח פסיפלורה בעין עירון/מערכת וואלה! NEWS, זיו ריינשטיין

אז הנה טעימה ממה שיש למ.א. מנשה להציע (ויש לה), אבל הכי טוב לתת קפיצה לפסטיבל האתרוג בחג האסיף. מי יודע, אולי בעתיד תוכלו להגיד שעשיתם סיפתח לפסטיבל הכי מדובר בסוכות. פרטים נוספים באתר המועצה ובאתר מרבד ירוק.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully