נושאים חמים

בוקר טוב וייטנאם: צלקות המלחמה הפכו ליעד תיירותי לוהט

מזחילה במנהרות ועד ביקור ב"מוזיאון שרידי המלחמה": וייטנאם שופעת אתרי קרבות שהפכו לאתרים הממגנטים אליהם תיירים רבים

מדריך וויטנאמי מראה איך הוויטקונג התחבאו התחבאו במנהרות (ShutterStock)
מדריך ווייטנאמי מראה איך הוויטקונג התחבאו במנהרות (צילום: ShutterStock)

כמעט 60 שנה אחרי פרוץ המלחמה ההיא, השם לבד עדיין מעורר אסוציאציות מדממות. וייטנאם של 2016 היא אומנם מדינה שוחרת שלום בוורסיה קומוניסטית, אך עדיין מצולקת. כמו רמת הגולן שלנו, גם היא זרועה שדות מוקשים ופצצות שעדיין לא נוטרלו – זכר ל"מלחמת וייטנאם", או כפי שהמקומיים מכנים אותה "המלחמה האמריקאית", במהלכה מצאו את מותם כ-60 אלף חיילים אמריקנים ומיליוני אזרחים וייטנאמיים.

אלא שמעז יצא מתוק, אם אפשר לנסח זאת כך. הוייטנאמיים השכילו להפוך את שרידי המלחמה - שפרצה מצד אחד על רקע שאיפתן של ארה"ב וממשלת דרום וייטנאם למנוע את התפשטות הקומוניזם במדינה, ומנגד בשל רצונה של צפון וייטנאם לאחד את המדינה ולסלק את האמריקנים - לאטרקציות תיירותיות המושכות אליהן תיירים רבים. טיול בין בונקרים ומנהרות תת-קרקעיות של הוייטקונג מרגיש כמו חלק מסצנת קרבות בסרט מלחמה הוליוודי, או במונחים שלנו כמו סרט דוקומנטרי על "צוק איתן". והתיירים, גם אלה מארה"ב – נהנים מהאטרקציה. בשנת 2000 ביקרו בה 2.2 מיליון תיירים. עשר שנים אחר כך המספר זינק ל-5 מיליון תיירים ובשנה החולפת כבר פקדו אותה 8 מיליון תיירים.

ההסבר לפלא הוייטנאמי הזה – פשוט. המלחמה שם נגמרה. רות, סוף. למדינה המסתורית והקסומה הזו יש שקט כבר הרבה שנים והתיירים לא פוחדים לבוא. עובדה נוספת התורמת לשגשוג בתיירות בקנה מידה מרשים כאמור, היא הפתיחות למערב. וייטנאם, שעד לא מזמן הסתגרה מפני העולם כיאה לאומה קומוניסטית מסוגרת, החלה בשנים האחרונות להיפתח אל העולם ולאמץ עקרונות קפיטליסטיים בדומה לפטרונה – סין. לצד זה התפתחה גם התשתית התיירותית המאפשרת כיום לתיירים לטייל במדינה ללא חשש, ולא רק במסגרת קבוצה מאורגנת, אלא גם באופן עצמאי. ואכן, יותר ויותר תרמילאים פוקדים את המדינה שהביקור בה מותנה באשרת כניסה (ויזה תקפה על פי רוב ל-30 יום).

טיול מאורגן לוייטנאם

טנק אמריקאי בסמוך למנהרות Cu Chi שליד העיר הו צ'י מין (ShutterStock)
טנק אמריקאי בסמוך למנהרות Cu Chi שליד העיר הו צ'י מין (צילום: ShutterStock)

לזחול במנהרות כמו לוחמי הוייטקונג

רגע אחרי מלחמת וייטנאם שהסתיימה בניצחון הצפון ובאיחודה של וייטנאם תחת שלטון קומוניסטי, האומה החבולה הזו "סידרה" לעצמה קונפליקט נוסף כשפלשה לשכנתה קמבודיה, ממנה נסוגה כעבור עשור, בסוף שנות ה-80. וכיאה לסוס קרבות ותיק, המדינה שופעת אתרי קרבות שהפכו כאמור ללוקיישנים תיירותיים הממגנטים אליהם תיירים רבים.

מנהרות תת-קרקעיות ששימשו את לוחמי הוייטקונג במהלך מלחמת וייטנאם, מהוות היום את האטרקציה התיירותיות בה' הידיעה במדינה. בין הבולטות שבהן נמנות מנהרות cu chi בעיר הו צ'י מין סיטי (לשעבר סייגון) ששימשו את כוחות הוייטקונג. מדובר ברשת מנהרות מסועפת שנחפרה מתחת לפני האדמה. גם הוייטקונגים נהגו להשתמש במנהרות הללו בין היתר על מנת להגיח מהן בפתאומיות, להתקיף חיילים אמריקנים ולהיעלם בחזרה אל מתחת לפני השטח. וכמו שנאמר, בלעה אותם האדמה.

45 אלף נשים וגברים וייטנאמיים מתו בהגנה על המנהרות הללו. בשנים שלאחר נפילת הבירה סייגון בשנת 1975, ממשלת וייטנאם שמרה על מנהרות cu chi כחלק מהנצחת המלחמה וכחלק מגלוריפיקציה של הצד הקומוניסטי המנצח בסיפור המדמם הזה. תיירים המבקרים במקום מוזמנים לסיור מודרך במנהרות. השוס בסיור הוא זחילה בחלק היותר בטוח של המנהרות שנוטרל ממוקשים, פצצות ושאר ירקות. הזחילה איננה מומלצת לקלסטרופובים ולנרתעים מעטלפים. אטרקציה נוספת המוצעת במקום היא ירי במטווח ברובה AK-47 ששימש את לוחמי הגרילה.

אטרקציה מנהרתית פופולארית נוספת הן מנהרות vinh moc שנחפרו בגבול שבין צפון ודרום וייטנאם. המנהרות הללו שימשו מחסה לכפריים מפני ההפצצות האינטנסיביות של הכוחות האמריקניים. תחילה המנהרות נחפרו בעומק 10 מטרים, אך פצצות שחדרו לעומק זה, גרמו לכפריים, שנחשדו בסיוע לוייטקונג, להתחפר לעומק של 30 מטרים. חייהן של 60 משפחות ניצלו הודות למנהרות, שבנייתן החלה ב-1966 והסתיימה ב-1972. אפילו 17 תינוקות הגיחו לאוויר המנהרות הדחוס. ואם אתם בעניין של מוזיאונים, ב"מוזיאון שרידי המלחמה" War Remnants) Museum) - הממוקם בסמוך לארמון האיחוד בעיר הו צ'י מין – יש אוסף של תמונות ומוצגים מהמלחמה ההיא, כולל כלובי נמרים בהם הוחזקו שבויים.

טיולים מאורגנים למשפחות