לצפות בלווייתנים במי האוקיאנוס, לשחות עם דולפינים בחופים חוליים, ללוות בדממה פינגווינים אל המים, לפגוש בחוף אריות ים, לעמוד קרוב לשפת הצוק ולהשקיף על אלבטרוסים, הציפורים הגדולות בעולם, לפגוש פוסומים ושלל מכרסמים ולהתוודע לקיווי, הציפור הלאומית והחשאית.
ניו זילנד היא מהמקומות הבודדים בעולם שבו ממלכת החי נחשפת בפנינו במלוא עוצמתה, אך הטבע לא מסתפק בזה ושני האיים הגדולים של המדינה משובצים באטרקציות ייחודיות.
נסו רגע להגיד את המילה Taumatawhakatangihangaoa-
uauotameteaturipukakapikimaungah-oronukupokaiwhenuakitanatahu.
כמה שיניים נותרו לכם בפה אחרי הניסיון? גם בעברית אי אפשר להגיד את המילה הזאת, שאם נתרגמה היא תהיה בערך כך: טאומטאווקא-
טנגילהאנגאואואוטאמאט-
וריפוקאקאפיקימאו-
נגאורונוקופוקאייוונו-
אקיטאנאטאהו. או בקיצור: בלתי אפשרי.
המילה הזאת מתנוססת על שלט בסמוך לעיר פורנגאהו שבצפון-מזרח ניו זילנד, והיא המילה הארוכה ביותר שמתארת מקום כלשהו במדינה דוברת אנגלית.
המקור שלה הוא בשפה המאורית, שפתם של בני השבט הילידי בניו זילנד, ובתרגום חופשי משמעותה הוא "המקום בו טמטאה - האיש עם הברכיים הגדולות, שהחליק, טיפס ובלע הרים, שנודע כאוכל הארץ - ניגן בחליל אפו למען אהוביו". נשמע כמו תיאור של דמות ממשחקי הכס, מעין תשובה מקומית לחאליסי.
מאחורי השלט מסתתרות גבעות ירוקות שנשפכות למפרץ יפהפה והנוף עוצר נשימה, אבל זה החלק המובן מאליו של ניו זילנד. טיול בה חושף ארץ פרא, שהיא מגרש המשחקים של הטבע.
בקצה הצפון מזרחי של האי הצפוני נמצא "מפרץ האיים" (Bay of Islands). סלעי בזלת עצומים הפורצים מתוך המים הופכים את המפרץ היפה ממילא למרהיב יותר, והשילוב הזה יוצר אתר מושלם להפלגה, צלילה ודיג. ניו זילנד יושבת על מפגש בין לוחות טקטוניים ויש בה לא מעט הרי געש ופעילות וולקנית.
ישנם מקומות בהם אפשר לעצור בצד הדרך כדי להשתכשך במעיינות חמים, וישנם מקומות בצפון האי כמו פארק רויראו שבמחוז רוטורואה, שבו אפשר למצוא בריכות בוץ, מעיינות מינרליים וגייזרים מרשימים שמשפריצים לאוויר עמודי מים חמים לגובה של כמה עשרות מטרים.
הבריכות שבהן נקווים מינרלים מהטבע ואורגניזמים שונים יוצרים מים בגוונים מעט פסיכדליים, והופכים כל תמונה לחגיגה של צבעים.
ביקור בשער הגיהינום
לא רחוק משם, בסמוך לעיר טיקיטרה, נמצא "שער הגיהינום", השם שנתן המחזאי והפילוסוף הבריטי ג'ורג' ברנרג שו למקום בו ישנם בריכות גדולות ורותחות המזרימות מים אל מפל המים החמים הגדול בחצי הכדור הדרומי.
בימים חמים במיוחד, השמש שמכה בחומרים השונים שבאדמה גורמת להתפרצות של להבות קטנות, והאדמה במקום תמיד חמה ללא קשר לטמפרטורה החיצונית, זאת משום שהמגמה נמצאת בעומק של קילומטר וחצי בלבד מתחת לפני הקרקע.
במרכז האי הצפוני מתנשא הר טונגרירו, הר געש פעיל שהתפרץ לאחרונה ב-2012 לאחר שהיה רדום במשך 115 שנים. ההר הוא חלק משרשרת של שלושה הרי געש שפסגותיהם נחשבות קדושים למאורים. ההתפרצות נמשכה כחצי שעה והאפר הגעשי נע למרחק של כ-200 קילומטרים.
כשהוא שקט ורגוע, הליכה של כמה שעות על הטונגרירו מספקת חוויה בלתי נשכחת. נוף עוצר נשימה, לעתים ערפילי ולעתים בהיר, אגמים וולקניים בצבע טורקיז ולא בכדי מפיקי הסרט "שר הטבעות", שצולם בניו זילנד, בחרו לצלם בו חלק מהסצנות.
טיול מאורגן לניו זילנד
הר געש מרשים נוסף נמצא בדרום-מערב האי הצפוני. הר טראנקי, המוכר גם בשם הר אגמונט, הוא בעל צורה חרוטית מושלמת. הים, שמקיף אותו משלושת עבריו, יחד עם הנוף המישורי שסביבו, מעצימים את ההוד האופף אותו. האפר שהתפרץ ממנו יצר חופים בעלי חול שחור וגעשי סביבו, אשר הופכים גם את חוויה הרחצה בים לשונה.
תולעים זוהרות, ומפל שממלא בריכה אולימפית ב-11 שניות
אגם טאופו יוצר עין כחולה במרכז האי הצפוני, ומפלי הוקה אשר בסמוך לו הם מהאטרקציות שמושכות אליהן מבקרים רבים. נהר הווייקאטו, שרוחבו כמאה מטרים, זורם אל תוך קניון טבעי וצר שגורם למים לזרום בעוצמה אדירה - 220 אלף ליטר בשנייה - אל האגם.
כדי למלא בריכה אולימפית דרושות רק 11 שניות של זרם. שאון המים ועוצמתם עוצרי נשימה. האמיצים מפליגים בסירות מהירות במעלה הזרם עד לאזור המפל, אבל גם גשרי התצפית מספיקים כדי להרגיש מקרוב את עוצמתו של הטבע.
לא רחוק משם, במחוז ואיטומו שבמערב האי הצפוני, נמצאת מערת התולעים הזוהרות. בשנת 1887 מודד אנגלי בשם פרד מייס חקר את מערות האזור בצוותא עם כמה מאורים מקומיים. הם עלו על רפסודה קטנה, שטו אל תוך המערה כשנרות בידיהם, ואחרי כמה דקות ראו שהמערה מוארת באור יקרות שיצרו אלפי הגחליליות.
הריר של חרקים מסוימים מזין פטרייה שנדבקת לקירות המערה ומשתלשלת מטה בצורת נטיפים, ויחד עם האור נוצר מראה יפהפה. מייס ואשתו ערכו סיורים לתיירים במערה החל מ-1,889 וכיום מבקרים בה מאות אלפי אנשים בשנה.
ים של ים
ואלה רק האטרקציות הגדולות באי הצפוני. מעבורת מוולינגטון, עיר הבירה הכי דרומית בכדור הארץ, אל האי הדרומי, חושפת מגרש משחקים חדש, שונה לגמרי מקודמו. למרות שאינה גדולה במיוחד, ניו זילנד היא התשיעית בעולם באורך חופיה - 15,134 קילומטרים - שיוצרים תבניות נוף דרמטיות.
החוף הצפוני באי הדרומי מציג טבע פראי, הרים מיוערים שנישאים מעל הים ומפרצים רבים שבהם ההבדלים בין גאות לשפל בולטים לעין. בפארק הלאומי אבל טזמן (Abel Tasman) שבילי הליכה שמאפשרים לטייל בין ים ליבשה, ובו גם Harwoods Hole, חור עצום, אובלי ומרשים בהר, שהאמיצים גולשים לתוכו בעזרת חבלים.
באותו אזור, ליד העיר טאקאקה שלחוף הים הצפוני, נמצא מעיין טה וויקורופופו, שמימיו המתוקים נחשבים לצלולים בעולם, ואפשר לראות דרכם עד לעומק של 63 מטרים. בחלק הצפון מערבי, סמוך לעיירה פנאקאיקי, הגלים חוצבים בסלעים צורות יפהפיות ומרבצי הגיר שהגלים מטיילים ביניהם זכו לשם "סלעי פנקייק" משום שהים יצר צורה של ערימת פנקייקים המונחים זה על זה.
ארץ הקרחונים
דרומה משם מגיעים לארץ הגליישרים, אזור שיש בו קרחונים יבשתיים, כששני המרשימים והגדולים שבהם נקראים "פוקס" ו"פרנץ ג'וזף". אורכו של הראשון 8.1 קילומטרים, והשני מתגלה מתוך יער טרופי בגובה של 300 מטר מעל פני הים.
"פרנץ ג'וזף" נמס במהירות מדאיגה ואם בעבר היה אפשר להלך עליו, כיום אין הוא בטיחותי ואפשר ליהנות מיופיו באמצעות טיסה במסוק. שחיקת הסלעים על ידי הקרחונים במשך אלפי שנים יצרו ענני חלקיקים שריחפו אל עבר אגם טקאפו שנמצא מזרחית להם, במרכז האי הדרומי, וצבעו את מימיו בצבע טורקיז בוהק, שיחד עם הפסגות המושלגות וההרים הירוקים יוצרים תמונת טבע מושלמת.
המקום היפה מכולם לאורך החופים הוא מילפורד סאונד ( Milford Sound), פיורד בדרום-מערב האי הדרומי. אורכו כ-15 קילומטרים, עומקו כ-450 מטר וההרים והצוקים הנישאים מעליו מגיעים לגובה של 1,500 מטר.
כמות המשקעים האדירה באזור יוצרת אלפי מפלים בגדלים שונים הנשפכים אל מי הפיורד, שהוא גם ביתם של כמה מן הצמחים הייחודיים בעולם ומושבות אלמוגים יפהפיים שאפשר לראות במצפה התת-ימי שבמקום. כלבי ים רובצים על סלעים יהפכו מהר מאוד למראה שמתרגלים אליו.
בצד הדרום-מזרחי, צפונית לעיר דנידן ובסמוך לעיירה אוטגו, מסתתר חוף ובו כדורי אבן ענקיים במשקל כמה טונות, שמפוזרים על החול בחוף. הסברה היא שגילם כ-60 מיליון שנה וצורתם העגולה המושלמת אפופת מסתורין. הסלעים, כך מספרת האגדה המאורית, נוצרו בעקבות טביעתה של סירת קאנו גדולה שבה הגיעו האבות הראשונים אל האי, והסלעים הם בעצם הסירים והמטלטלין שהיו בקאנו.
מרכז האי הדרומי הוא אזור הררי שמזכיר במראהו את אזור האלפים באירופה. הר קוק, הגבוה בהרי ניו זילנד, מגיע ל-3,754 מטר, וכשליש ממנו נמצא תחת מעטה של שלג וקרח באופן קבוע. ההרים הרבים מאפשרים טיולי יום-יומיים עוצרי נשימה, אך ללא ספק האזור האטרקטיבי ביותר הוא אזור אגם וואקטיפו שלחופו שוכנת העיר קווינסטאון, בירת האקסטרים של האי הדרומי. האזור מחוץ לעיר משופע באגמים קטנים, נהרות ומסלולי הליכה.
הנוף המגוון של ניו זילנד, והעובדה שרק 4.7 מיליון בני אדם חיים על שטח שמתקרב בגודלו לזה של איטליה, הופכים את המדינה הזאת למקום שבו הטבע שולט, ובני האדם יכולים רק להתפעל ממנו.
טיולים מאורגנים לחו"ל