נושאים חמים

הקיבוצניק המיליונר ששולח "מכתבי זכייה" עם כרטיסי טיסה לחו"ל

אחת לכמה חודשים מפברק עמיר (שם בדוי), קיבוצניק שירש מיליונים, מכתב ממפעל הפיס ושולח אותו למרים (שם בדוי), ידידה מהקיבוץ שאימצה אותו אל ביתה, שבו "פרס" עם כרטיסים לטיול בעולם שהוא רכש עבורה. למה? חיים קוזניץ עם סיפור על עושר שבלב

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
נוסעת שדה תעופה כרטיס טיסה (ShutterStock)
במכתב חיכה לה כרטיס טיסה וכסף לבזבוזים (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

תמיד בתחילת טיול, בזמן הנסיעה באוטובוס, אני מזמין את חברי הקבוצה להציג את עצמם. ההיחשפות בפני אחרים תורמת לאווירה טובה, לגיבוש ומקלה על יצירת קשרים חברתיים חדשים. כך גם עשיתי לאחר הנחיתה בבארי שבדרום איטליה, ובמהלך הנסיעה לאתרים היפים של חבל פוליה.

מרים (שם בדוי) קמה ממקומה וניגשה למיקרופון. "אני חברת קיבוץ ובאתי לטיול יחד עם עמיר (שם בדוי), שגם הוא מהקיבוץ, אבל אני חייבת לספר לכם שאני מה שנקרא מזליסטית", היא חייכה למשמע השאלות מצד חברי הקבוצה למה היא מתכוונת, והמשיכה. "לטיול הזה הגעתי כי זכיתי בטיול ממפעל הפיס וגם קיבלתי כסף להוצאות".

מכל עבר נשמעו קריאות עידוד מצד אלה ששילמו על הטיול (כל חברי הקבוצה). מרים חייכה שוב. "אמרתי לכם שאני מזליסטית, כי זו לא הפעם הראשונה שאני זוכה בהגרלות במפעל הפיס, בשלוש השנים האחרונות זכיתי בכל מיני הגרלות ובטיולים, כבר הייתי בארה"ב, בסין ועכשיו אני איתכם בטיול באיטליה". אכן מזליסטית אמיתית. הסיכוי לזכייה בודדת באחת ההגרלות של מפעל הפיס, הוא נמוך ביותר והנה היא, זכתה כבר פעמיים. לא ייאמן.

כשהגענו למלון שלנו בעיר היפה לצ'ה, חילקתי במהירות את מפתחות החדרים לנוסעים, כדי שיספיקו לנוח ולהתקלח. בערב עמדתי להוציא אותם לטיול לילי במרכז העיר ולארוחה במסעדה משובחת. מניסיוני, לאחר שהנוסעים עולים לראשונה לחדריהם במלון חדש, מתעוררות לעיתים בעיות, לאחד החדר לא מתאים, לאחר חסרות ומגבות וכדומה, לכן גם לאחר שאחרון הנוסעים כבר יצא לחדרו, אני נוהג לחכות עוד כמה דקות בלובי כדי לפתור בעיות, אם יצוצו. ואכן, חלפו כמה דקות ועמיר, בן הזוג של מרים, חזר ללובי וניגש אלי.

"הזמנו חדר עם שתי מיטות נפרדות וקיבלנו חדר עם מיטה זוגית", הוא אמר, "אני רוצה לשכור ולשלם על חדר נוסף בשבילי". בדקתי ברשימות שלי ושם הוזמן לזוג חדר זוגי. עמיר אמר שזו טעות ושהוא מבקש חדר לבד. "חכה, מה אתה ממהר כל כך להוציא עוד כסף", אמרתי לו, "אולי אוכל לסדר לך חדר עם מיטות נפרדות". ניגשתי לקבלה לברר והסתבר שהמלון מלא לגמרי. בדקתי איזה חדר אני קיבלתי ולשמחתי גיליתי שהוא עם שתי מיטות נפרדות. החלפתי עם עמיר חדרים וחייכתי אליו. "אתה רואה, קצת סבלנות ולא צריך סתם להוציא כסף". עמיר הודה לי, אבל נראה היה לי שהוא לא שמח במיוחד.

למרות שעמיר ומרים נרשמו כבני זוג לטיול, לא נראה היה שהקשר ביניהם היה חזק במיוחד. באוטובוס הם ישבו בנפרד, בזמן החופשי שנתתי באתרים השונים הם לא טיילו ביחד ואפילו בזמן שטיילנו ברגל הם לא היו סמוכים זה לזו. קצת מוזר, אבל אני מקפיד שלא לנבור ולא לחטט בחיים הפרטיים של המטיילים שלי. כל אחד מנהל את חייו כפי שבא לו.

חדר בית מלון (ShutterStock)
הזמינו חדר עם שתי מיטות נפרדות וקיבלנו חדר עם מיטה זוגית (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

"קיבלתי ירושה של מיליוני שקלים ודירות רבות"

את היום האחרון לטיול העברנו בנאפולי, שממנה היינו אמורים להמריא חזרה לארץ בשעת אחר הצהריים. לאחר חצי יום של טיול בסמטאות העיר המדליקה והתוססת, נתתי לחברי הקבוצה זמן חופשי לאכול ולקניות. אני התכוונתי ללכת ולאכול כמנהגי במסעדת הבית שלי "אנטיקה קפרי", שבה אני נהנה תמיד מהמאכלים המקומיים הנפלאים.


עוד סיפורי טיולים בוואלה! תיירות:
רק על הפסים: הישראלית ששיתקה את המטרו בפריז
הישראלי שהבריז מהחתונה, ופגש בארוסתו בטיול מאורגן לחו"ל
עלילות סלובניה הפרועה: הישראליות שצפו בפורנו במלון ולא שילמו


עמיר שאל היכן ניתן לאכול טוב, וכשסיפרתי לו לאן אני הולך הוא שאל אם ניתן להצטרף אלי. השבתי בחיוב ובכלל במהלך הטיול התגלה עמיר כאדם נחמד וחביב מאוד. הגענו למסעדה, התיישבנו והזמנתי לשנינו ממיטב מטעמי המטבח הנאפוליטני שאני כל כך אוהב. עמיר נהנה מאוד מהאוכל ומהיין ובתום הארוחה כשהוגש לנו החשבון הוא ביקש לשלם.

"עזוב אותך, אני אשלם", אמרתי לו והוספתי בהומור: "אתה חבר קיבוץ, חבל שכל התקציב החודשי שלך יילך על הארוחה הזו". עמיר הביט בי והשיב ברצינות מלאה. "הכל בסדר, אל תדאג יש לי המון כסף". חשבתי שהוא מתבדח ואמרתי לו שכל חברי הקיבוצים שאני מכיר אינם עשירים מופלגים. "הכסף שלי הוא לא מהקיבוץ", ענה עמיר, "קיבלתי ירושה ענקית של מיליוני שקלים במזומן בבנק ודירות רבות שמושכרות בתל אביב, אני בן יחיד והכל שלי". נדהמתי, לא ניתן היה לראות על עמיר, קיבוצניק שעובד ברפת של הקיבוץ, שהוא למעשה מיליונר כבד בכסף.

ואז עמיר סיפר לי את סיפורו המדהים: הוריו היו אנשים צנועים שעסקו בסחר בינלאומי. הוא רצה מגיל צעיר להצטרף לקיבוץ, בצבא שירת בגרעין נח"ל ומאז נותר בקיבוץ. הוא ידע שהוריו 'מסודרים' אבל לא ידע עד כמה. לאחר ששניהם נפטרו, התקשר אליו עורך הדין שבידיו הופקדה צוואתם, ורק אז הוא גילה שהוריו היו מיליונרים, וכאמור, הורישו לו הכל. "אין לי ילדים, מעולם לא התחתנתי והחברים הכי טובים שלי הם הבנים של מרים", המשיך עמיר לספר לי. "הם אימצו אותי כבן משפחה, אני אוכל כמעט כל יום אצל מרים בבית ומבלה את כל החגים אצלה ומשפחתה". לבניה של מרים עמיר סיפר שהוא קיבל ירושה קטנה. אפילו להם הוא לא גילה את סודו. "אני יודע שכסף הורס חיים וחברויות", הוא המשיך. "אני לא רוצה להשתעבד לכסף ולא להרוס את החיים החברתיים שלי ולכן, חוץ ממך אף לא אחד יודע את סודי. בניה של מרים יידעו על כך רק אחרי מותי, כי עשיתי צוואה ובה חילקתי להם את כל מה שיש לי, ויש הרבה".

עמיר רצה כמה פעמים לתת כסף במתנה למרים, כדי לעזור מעט בכלכלת המשפחה, אך היא ובניה סירבו בכל תוקף לקבל ממנו ולו אגורה. "היא תמיד אומרת לי, תשמור ותבזבז עליך את הכסף שאתה חוסך". עמיר סיפר שלמרים וילדיה אין כל כסף למעט ההקצבה הקטנה שהם מקבל מדי חודש בקיבוץ בו הם חיים. הוא לא ויתר וחיפש כל דרך להודות במעט למרים ובניה, ואז עלה במוחו רעיון. הוא אמר למרים שהיות שהיא לא רוצה לקבל ממנו כסף הוא עשה לה, על שמו, מנוי במפעל הפיס. "אחת לכמה חודשים אני מפברק מכתבים שכאילו אני מקבל ממפעל הפיס, אני שולח אותם מתל אביב לכתובת שלי בקיבוץ ובמכתבים האלה יש את הכרטיסים לטיולים, אישור על כספים שמועברים לחשבוני בבנק כזכיות ורק ככה אני מצליח להחזיר למרים ולו קצת מהטוב שהיא ובניה משפיעים עלי".

בהמשך השיחה שלנו, הצלחתי לשכנע את עמיר להחליף את הגרוטאה הקטנה בה הוא נוסע לג'יפ יוקרתי שבאמצעותו יוכל לטייל בכייף ברחבי הארץ. נראה היה שהוא מתלבט. "הבעיה היחידה שלי", אמר, "היא איך אני מסביר לחברי הקיבוץ שפתאום יש לי כסף לקנות ג'יפ חדש". השבתי לו שזה פשוט מאוד. "תשלח גם לעצמך זכייה ממפעל הפיס שזכית בהגרלה בג'יפ".

הסופר הנרי וורד ביצ'ר כתב לפני כמאה שנה: "את עושרם או את עניים של בני אדם אין מודדים על פי חשבון הבנק שלהם. הלב הוא שמעניק לאדם את עושרו. האדם עשיר על פי מה שהינו, לא על פי מה שיש לו.

לאחר שגיליתי שעמיר מיליונר, הסכמתי שהוא ישלם על הארוחה שלנו בנאפולי.

חיים קוזניץ, מדריך טיולים ומספר סיפורים