נושאים חמים

הצעירים מחזירים את פולין לחיים

ממגשי הפיצות במרכז חדר העבודה של צעירים המבקשים להגשים את חלומם, ועד לפסטיבל הגאונים של ורשה: ההשקעה הגדולה בהיי-טק משנה את פולין, והופכת אותה לאומת הסטארט-אפ החדשה באירופה

קרקוב (ShutterStock)
מרכז העיר קרקוב. פולין צועדת בכיוונים חדשים בשנים האחרונות (צילום: shutterstock)

"סצנת הסטארט-אפ וההייטק בפולין מתחזקת ומתעצמת בכל יום. אמנם ערים כמו לונדון, ברלין ותל אביב קופצות לראש כשחושבים על מדינות שמקדמות יזמות והקמת סטארט-אפים, אבל האווירה בפולין השתנתה והיא בכיוון שלהם". יוהאנה דראבנט היא אחת ממייסדי הסטארט-אפ Prowly, רשת חברתית שמרכזת מידע על חברות ושירותים במקום אחד, והחברה שלה גייסה בפברואר 2016 סכום של 1.1 מיליון דולר לצורך פיתוחה.

Prowly היא חברה אחת מבין רבות. נכון ל-2016 יש בפולין כ-2,400 חברות סטארט-אפ, כשיותר ממחצית מהחברות מרוכזות בערים הגדולות ורשה, קרקוב ופוזנן. בשליש מהחברות, אגב, יש לפחות אישה אחת בין המייסדים. פולין צועדת בכיוונים חדשים בשנים האחרונות, וההשקעה הגדולה בהיי-טק משנה את פניה.

בינואר 2015 פרסמה מקיזני, חברה אמריקאית לייעוץ אסטרטגי, מסמך בן 81 עמודים שכותרות "פולין 2025: המנוע החדש שצומח באירופה".

דובר בו על כך שתעשיית המזון הפולנית חשובה לכלכלת המדינה ותהליך העיור משנה את פניה, צוינו גודלה וגבולותיה הרבים אשר הופכים אותה לגשר בין מדינות מזרח אירופה למדינות מערב אירופה. "פולין עומד בפני צומת דרכים. אם תמשיך בדרך ה'עסקים כרגיל' הכלכלה שלה תצמח ב-33% בתוך עשור והתוצר הלאומי הגולמי שלה ישתווה לזה של פורטוגל".

טיול מאורגן לפולין עם פגסוס טיולים מאורגנים

פסטיבל הגאונים של ורשה

לדבריה, התרחיש השני ה'חלומי' יהפוך אותה שווה למדינות הגדולות במערב אירופה. פולין צריכה לפתח את הייצור, השירותים והיכולות הטכנולוגיות כדי להפוך לתעשייה השישית בגודלה ביבשת". נראה שההיי-טק הוא אחד המנועים השקטים והחזקים שמסייעים לפולין לצעוד בשביל הכלכלה ה"חלומית".

וורשה (ShutterStock)
שוק טכנולוגיית המידע במדינה גדל פי ארבעה מאז 2013. מבט על הבירה וורשה (צילום: shutterstock)

לא מזמן, ב-2012, המציאות הייתה שונה. פולין עדיין קרטעה. אוניברסיטאות לא שיתפו פעולה אלה עם אלה, המדינה לא עודדה יזמות והביורוקרטיה מנעה השקעות בתחום המחקר והפיתוח. "מערכת החינוך הפולנית מקדמת בינוניות וקונפורמיזם", אמרה קרולינה ספארז'ינסקה, כלכלנית מפולין שעבדה באוניברסיטת וינה בריאיון ל"רויטרס" בנושא ההגירה מפולין, וביטאה את מה שרבים חשבו.

נדמה היה אז שפולין מתקשה לעשות את הצעד הנוסף שיהפוך אותה ממדינה מתועשת שצעירים רבים מבקשים להגר ממנה, למדינה שבוחרת לפרוץ בתחומים שזרים לה, כדי לתת תקווה לדורות הבאים.

בתחילת העשור הנוכחי הפולנים תפסו את עצמם בידיים, וניערו את הראש. הקלות מס, עידוד יזמות, הסרת מחיצות אקדמיות וסיוע וייעוץ, גרמו לרבים לפנות לעבר אפיקים חדשים. פולין עדיין רחוקה מהמערב בתחום, אך הכיוון ברור.

הפריחה כבר נראית לעין

התעוררות ההיי-טק לא נעלמת מעיניהם של גופים גדולים בעולם, וביוני הקרוב, לדוגמה, ייערך בוורשה פסטיבל Bitspiration השנתי, בחסותו של בנק פאריבס הגדול, שמעניק מלגות והכרה לעשרה צעירים פולנים מתחת לגיל 35, שמשלבים טכנולוגיה, חדשנות ויצירתיות בחברות שהקימו - מתרופות, דרך רובוטיקה ועד לענני מידע וטכנולוגיה סולארית.

MIT היוקרתי - המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס – מסקר את האירוע ומעניק לנבחרים הכרה בינלאומית שפותחת דלתות נוספות להם ולתעשיית ההיי-טק הפולנית.

הפריחה נראית לעין. שוק טכנולוגיית המידע במדינה גדל פי ארבעה מאז 2013; כ-40 אלף סטודנטים מסיימים מדי שנה לימודי טכנולוגיות מידע ותקשורת; בוגרים רבים משתלבים כמפתחים ועובדים זוטרים בחברות ענק בעולם דוגמת גוגל ומיקרוסופט; חברות המידע והתקשורת הגדולות בעולם פתחו בפולין מרכזי שירות המעסיקות כעשרת אלפים איש; שתי חברות פולניות - אסקו וקומארץ' - הן בין מאה חברות התוכנה הגדולות באירופה. הקרן האירופית לפיתוח האזורי היא המשקיעה הגדולה ביותר בפולין, והאיחוד האירופי השקיע קרוב ל-800 מיליון יורו בכ-6,000 פרויקטים בין השנים 2008 ל-2013.

קרקוב (ShutterStock)
אלפי צעירים בפולין רוצים להיות הבוסים של עצמם (צילום: shutterstock)

מה מסמלים מגשי הפיצות במרכז חדר העבודה?

סיפורו של מיכל ליצ'ק, שהתראיין ל-dw.com הגרמנית ב-2013 מזקק את אפקט ההיי-טק אל סיפורו של אדם אחד. ליצ'ק פיתח אפליקציה שהופכת תמונה לציור. בגיל 26 הוא אחד מאלפי צעירים מפולין שרוצים לפתח בעצמם את הרעיונות שלהם ולהיות הבוסים של עצמם.

כדי לחסוך עלויות, ליצ'ק שכר דירה יחד עם צעירים סטארט-אפיסטים אחרים, שכל אחד הקים עסק משלו, והם ניצלו את החלל המשותף כדי לעבוד בנפרד, אך לייעץ זה לזה, לרקום קשרים חברתיים, ולחסוך בעלויות. האפקט של זה גדול: הפנייה להיי-טק והקמת חברות סטארט-אפ משפיעה על פולין בכל רבדי החיים.

די לראות את מגשי הפיצה במרכז החדר, כדי להבין שהימצאותם בו מספקת עבודה לאנשים נוספים.
"להרבה צעירים יש אומץ ליצור ויש גם מימון שעוזר", אומר ליצ'ק. לא מעט מאותן חברות סטארט-אפ ממוקמות בחלק העתיק יותר של העיר, והצעירים הפכו אותו לאזור טרנדי.

וורשה (ShutterStock)
ההיי-טק הפורח מביא עמו כנסים בינלאומיים ותיירות עסקית. וורשה (צילום: shutterstock)

חברת "דיג'יטל רפאבליק" לדוגמה, שמשרדיה באותו אזור, ממקסמת את המידע שמפיצות חברות מסחריות ברשתות החברתיות בעזרת כלים חדשים, והיא אחת מחברות רבות שהופכות את פולין למדינה שצועדת עם הזמן.

יותר צעירים רוצים להישאר במדינה ולהגשים בה את חלומם, והעובדה שהם מעדיפים לחיות בפולין ולא להגר ממנה מזריקה חיים לשוק העבודה, יוצרת מוקדי בילוי חדשים, גורמת לרשויות ולמוסדות להשקיע כספים בפיתוח תחומים רבים, משנה את שוק הדיור ועוד. תעשיית ההיי-טק המתפתחת מפתחת תעשיות נוספות, והיא חלק מההתפתחות הכללית של פולין בשנים האחרונות.

ההיי-טק הפורח מביא עמו כנסים בינלאומיים ותיירות עסקית, מעודד צעירים להיות עצמאיים יותר, גורם למדינה להשקיע במוסדות חינוך טכנולוגיים, תרבות הצריכה במדינה משתנה, שירותים ממוחשבים וחידושים דיגיטליים נטמעים בחיי היומיום, חברות מזון ומותגי ביגוד חודרים לשוק הפולני, ונבנים מרכזי קניות ואזורי בילוי לאותם צעירים מעודכנים.

יחד עם כסף שזורם מהאיחוד האירופי, והשינויים החברתיים, פולין מתפתחת לאומת סטארט-אפ מערבית. נדמה שהמדינה שחוותה במאה השנים מהלומות קשות במלחמות העולם ותושביה חיו במשך שנים בצל הקומוניזם, יוצאת סוף סוף לאור.

פגסוס טיולים מאורגנים