שומרים עלינו בחו"ל: הארגון שזורע בתיירים את האהבה לארץ

חלוציות, ציוניות, אדמות, ארץ ישראל ותנועת "השומר" לעולם מעלים בי את דמותו של אלכסנדר זייד - האביר האמיץ שיושב על סוסו זקוף גב, ראשו נישא מעלה ומבטו המצועף צופה ממרומי גבעת שייח' אבריק אל מרחבי עמק יזרעאל, בודק שהכל בשליטה. היו שומרים רבים לפני אלכסנדר, היו גם רבים וטובים אחריו, אך דמותו של השומר הראשון נצרבה לנו בזיכרון הלאומי כה-שומר.

כמעט מאה שנים אחרי, הוקם ארגון "השומר החדש" בהנהגתם של יואל זילברמן, מייסד ומנכ"ל הארגון, און ריפמן, מייסד וסמנכ"ל חינוך, ורם שמואלי, טייס קרב לשעבר, ראש להק מודיעין בחיל האוויר ויו"ר הארגון, כשלצידם חבר'ה צעירים שהם בעיניי החלוצים של דור ה-X וה-Y. חבר'ה שרואים את הנעשה כאן ועכשיו, ופחות עסוקים בעצמם אלא בנעשה סביבם. כאלה שהמילים "אהבת הארץ" הן לא רק אמירה מהפה לחוץ, אלא הלכה למעשה, ומורשת, אדמה וחיזוק הערבות ההדדית הם נר לרגליהם.

ראשיתו של הארגון הוא ביואל זילברמן, שב-2007 היה בן 22, בעיצומו של קורס קצינים במסגרת שירותו הצבאי בשייטת 13, ובאביו חיים, הבעלים של חוות בקר במושב ציפורי בגליל התחתון. הפרות של המשפחה רעו בשלווה באחו ולא ידעו שמעל ראשן מרחפת סכנה מתמדת של ביזה וגנבה. מדי לילה כמעט, הם חוו טרגדיה כל פעם מחדש - פריצת גדרות החווה, המתת הבקר ושריפת השדות שבהם רעו, על ידי בדואים שהתגוררו באזור.

משרבו ההתקפות שהסבו להם שברון לב והרבה נזקים כלכליים, פנה חיים למשטרה והגיש 200(!) תלונות שונות שנסגרו בשל חוסר עניין לציבור. בחסות החוק וחובת שמירת הציבור, פטרו אותו השוטרים בשתי אפשרויות מצמררות - "תשלם להם פרוטקשן ותקנה לך את השקט, או שתפסיק להילחם ותוותר על החווה ועל האדמות".

יואל, שראה את אביו השבור, החליט שהם לא נכנעים. כצעד ראשון תקע יתד בשדות, הקים לו אוהל קטן, הניף את דגל ישראל וקבע את עובדת נוכחותו בשטח. בכל סופ"ש, כשהיה חוזר הביתה עייף מאימונים ותרגולים מפרכים ביחידת העלית, היה הולך לאוהל, 'מבלה' שם את חופשתו ולן על האדמה במקום במיטה נוחה ונעימה. יואל קבע את נוכחותו במקום כגורם מרתיע ובתקווה שחבורת הבדואים תבין עניין ותיסוג לאחור. הוא היה שומר ומפטרל בשטח, ואט-אט הצטרפו אליו עוד ועוד צעירים שסייעו לו לשמור על האדמה, על החווה ועל הפרות בימים שהיה בצבא, ובכלל.

היוזמה האמיצה עשתה לה כנפיים, ואל חבורת הצעירים הצטרפו גם חקלאים ותיקים כאות הזדהות (בעיקר לאחר המקרה של החקלאי שי דרומי מחוות הבודדים בנגב), לצד חקלאים שחוו דברים דומים ועמדו להיכנע ולחסל את עסקיהם. פועל יוצא מיוזמתו של זילברמן, ומהאקטיביות החברתית של חבורת הצעירים שהתקבצה סביבו, היתה ההכרה בצורך של הקמת ארגון התנדבותי שיחרוט על דגלו את החינוך לאהבה והגנת הארץ. אחד מהצעירים שחברו אל יואל היה און ריפמן, אז משוחרר טרי מצה"ל, שמקרה שי דרומי טלטל אותו מאוד והיה אירוע מכונן בחייו ובעתידו. את רגשותיו העזים של און ניתן ליחס גם לשורשיו - בן להורים פלמח"ניקים שירדו לנגב, כמצוות בן-גוריון, במטרה להיאחז בו ולהקים את קיבוץ רביבים.

ב-2007 הקימו השניים את ארגון "השומר החדש" כתנועה חינוכית-התנדבותית, המחברת את אהבת הארץ והעם, את המורשת ואת האומץ האזרחי עם חיזוק הערבות ההדדית - ערכים נשגבים שנשמעים מעט קלישאתים וזרים בציניות, בהישגיות, בתחרותיות ובמרוץ החיים של שנות ה-2000.

כמעט עשור לאחר הקמת הארגון, שממשיך את דרכה של תנועת השומר המקורית שנוסדה ב-1909 על ידי זייד וחבריו, ועסקה בשמירת האדמות של העם היהודי, הוא מונה היום כ-11 אלף מתנדבים. המתנדבים עוסקים בשמירת האדמות ב-50 מקומות ברחבי הארץ, המשתרעים על כ-600 אלף דונם בנגב ובגליל. החברים פועלים עם ולמען החקלאים, בוקרים ובעלי אדמות, מסייעים בעבודה חקלאית (בניית טרסות, שתילה, עבודה בכרמים, במטעי הזיתים וכדומה), בהחזקת השטחים הפתוחים באמצעות רעיית צאן ובקר ובשמירה מפני פורצי החוק שגונבים, בוזזים, שורפים וגורמים לנזקים.

ברוח ימים אלה, ובכלל, חשוב לציין שהארגון אינו אנטי ערבי, להפך. המתנדבים עובדים בשיתוף פעולה עם המגזר הערבי ומקפידים לשמור על כבוד הדדי ועל יחסי שכנות טובים. פרופיל המתנדבים הוא רב גוני. דתיים לצד חילוניים, עירונים לצד קיבוצניקים ומושבניקים, אנשי הייטק, רפואה ומורים לצד תלמידים, חבר'ה בשנת שירות לצד משוחררים טריים מהצבא טרום הטיול הגדול, ובני 40 שחוזרים מעמל יומם ואחת לתקופה מתנדבים לשמירה.

בנוסף לשמירה ביום ובלילה הארגון עוסק בלימוד, חינוך והכשרת דור צעיר של אזרחים למעורבות, לשותפות, לאחריות וליצירת מודעות בקרב החברה הישראלית ובקרב צעירי התפוצות במסגרות חינוכיות שונות. מטרת הפעילות היא בעיקר ליצור שינוי תודעתי ואסטרטגי בחברה הישראלית, לחזק את הקשר לאדמה, את חשיבות החזקת הקרקעות וחידוש הרעיון הציוני.

חברי הארגון שמים דגש על שלושה ערכים. הראשון - מרכזיותה של ארץ ישראל. השני - אקטיביזם חברתי כדוגמת השתתפות בשמירה על שדות וההתנדבות בחוות. והשלישי - חינוך, למידה וקריאה כדברי זילברמן, "מכתבי הרמב"ם ועד בן-גוריון, וממשה רבנו ועד שלמה ארצי".

עם השנים הרחיב הארגון את פעילותו לתחומים נוספים, בהם בניית תוכניות חינוכיות ערכיות כדוגמת פרויקט "אדם ואדמה", שבמסגרתו תלמיד י'-יב בבית הספר "שיטים" בערבה עוברים לגור בו בתנאי פנימייה. במסגרת הלימודים החבר'ה עובדים בשעות הבוקר בשדות, בחממות ובמטעים ומשלימים את לימודי הבגרות והעשרה בשעות אחר הצהריים. תוכנית הלימודים כוללת, בין השאר, גם לימודי פיתוח, סביבה וחקלאות אקולוגית שמתחברת לאזור.

תוכנית נוספת שהחבר'ה יזמו לאחרונה, היא "לעבדה ולשמרה" בסגנון מחנות העבודה והגיוס התנועתי שהיינו יוצאים אליהם בעבר במסגרת בתי הספר ותנועות הנוער, כדי להוסיף ידיים עובדות ולעזור בקטיף במטעים וניקוש העשבים בשדות הכותנה. הפיצוי, בזמנו, להשכמה המוקדמת ולשבוע העבודה הקשה היה בשעות הערב, בהזדמנות של הבנים לחזר בטירוף אחרי המתנדבות השבדיות שהסעירו את דמיונם, ושל הבנות לפזול לכיוון האמריקאים החתיכים.

"לעבדה ולשמרה" של 2016 הוא פרויקט דומה (רק שהפעם עובדים בעיקר לצד תאילנדים), שמותאם לימינו ומתמקד גם בהעשרה, העצמה, הקניית ערכים וחיבור לאדמה ולארץ, לדור שמחובר בעיקר לסייבר, לדיגיטל ולעצמו. התלמידים יצאו לתרום ולהיתרם ולקבל חוויה ערכית עם ערך מוסף וציונות הלכה למעשה במסגרת העבודה ביערות קק"ל, במטעי הזיתים, בפריצת שבילים, בבניית גדרות ועוד.

10 אחוז מכלל המתנדבים בארגון בארגון הם תיירים, ולאור העניין והביקוש החלו לשלב גם אותם בתוכנית "לעבדה ולשמרה", במסלול התנדבות המיועד לתיירים צעירים בשילוב תלמידים מקומיים. התוכנית, שהיא מיזם משותף של הארגון עם קק"ל, מתפרס על 5-3 ימים בהם המשתתפים עובדים בשטחים החקלאיים, מקבלים משימות, חווים חוויות וזוכים להעשרה ערכית. מטרתה של התוכנית, היא "לזרוע" בקרב התיירים הצעירים את החיבור והאהבה לארץ באמצעות החשיפה לחשיבות החקלאות והיער, כבסיס אסטרטגי בשגשוגה של מדינת ישראל, חיבורם לעבודת האדמה, הנעתם לעשייה ערכית במסגרת הקהילה והחברה, יצירת מחויבות לסביבה, חינוך לשמירה על המרחב הציבורי והפרטי, חיזוק השייכות וחינוך לערבות הדדית.

החבר'ה יחוו אתגרים, קושי והעצמה אישית, ילונו ביערות, יתנסו בסדנת חושים ויערכו מעגלי שיח. השורה התחתונה, מעבר לחוויה המיוחדת, היא הכרת הצד הנוסף של הארץ כשבסופו של המסע ישובו לארצם וישמשו לנו השגרירים והיחצ"נים הכי טובים.

און ריפמן: "זיהינו צורך של תיירים המגיעים לארץ לחזור למקומות הכי פשוטים. להתחבר לאדמה ברמה הכי בסיסית, לעבוד בה, לישון עליה ולהכיר אותה טוב. עבור מי שזמנו קצר, אנחנו מציעים תוכנית חד-יומית של כמה שעות הכוללת שיחת פתיחה, ידיעת הארץ וחיבור לשטח. השיחות על ההיסטוריה היהודית-ישראלית ועל הציונות הן סוג של משפך מתודי שבעזרתו אנחנו מחברים את התייר לארץ, למקום, לאדמה ולסיפור שלה. המפגשים מתקיימים ב-40 מקומות ברחבי הארץ, בהם בחוות עין כמונים הסמוכה לצפת, במטע זיתים נטוש ליד ואדי ערה ובחוות אשב"א בנגב.

"במהלך המפגש הם חווים עובדה פיזית בשטח - למשל, בניית גדר שנפרצה, טיפוח מטע זיתים נטוש ובניית טרסה מאבן, שבסופה הם מאוד נרגשים מהעובדה שלקחו חלק בשינוי חברתי ובמציאות של הארץ. השינוי שלהם בשטח הוא לא רק חיצוני אלא גם פנימי, בקשר ובהרגשה של יותר שייכות למקום. את היום החווייתי מסיימים בלימוד משותף בצל העצים שעוסק בקש בין העם לארץ ובמקורות ציוניים מארון הספרים היהודי ועד לכתבי א.ד. גורדון, כצנלסון, בן גוריון ומאיר הר ציון".

עם כל הכבוד והערכה למתנדבים, עדיין צריך תקציבים. מאיפה הם מגיעים?
און: "אנחנו מקבלים תקציבים ממשלתיים, אך מתבססים בעיקר על פילנתרופיה של גופים יהודיים מחו"ל, כדוגמת הארגונים FIDF וה-JNF, שהם תורמים גדולים. בנוסף אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם קק"ל, רשות הטבע והגנים והסיירת הירוקה".

ומה הלאה, יש תוכניות לעתיד?
און: "התוכניות הן לפתח יותר את הנושא החינוכי וכן להביא כמה שיותר תיירים לחוות את התוכניות שלנו. אנחנו מאמינים שבאמצעות ההיכרות וההתנסות הם יתחברו יותר לארץ. רב התיירים שמגיעים אלינו הם יהודים שמחפשים את המקום של הזהות הישראלית מתוך הזהות שלהם כיהודים. המפגש שלהם עם בני הנוער המקומיים שמתנדבים בארגון יוצרת עבורם חיבור מאוד משמעותי, שטוב ומפרה את שני הצדדים. בנוסף, מגיעות אלינו קבוצות מנהיגו?ת מכל העולם למפגשים חד-יומיים וגם זה נושא שאנחנו רוצים לשים עליו דגש".

את יום העצמאות נוהגים לחגוג בארגון ביציאה אל הטבע ובחיבור לעצמאות, במסגרת הפנינג גדול ללא תשלום שפתוח לכל. אשתקד התכנסו ביער יד מרדכי, כשהלוקיישן הנבחר היה בסימן "מחזקים את חקלאי ותושבי הדרום" שלאחר מבצע "צוק איתן". השנה יציינו את החג בסימן "ערבות הדדית ואומץ אזרחי" בהוקרה וחיזוק של תושבי שכונת ארמון הנציב בירושלים, שסבלו לא מעט טרור בשנה האחרונה.

ההפנינג יתקיים ביום חמישי, 12.5 בשעות 16:00-10:00 בטיילת ארמון הנציב, והתוכנית כוללת, בין השאר, את טקס הקראת מגילת העצמאות, מעגלי לימוד, שירה בציבור ואוהלי פעילות, בהם אוהל אתגרי עם חבלים וקיר טיפוס, אוהל כדרות, אוהל יצירה והכנת שי לחיילי מג"ב ואוהל של צוות החינוך של מג"ב, שיספרו על פעילות הארגון ויציגו נשקים ורכבים משטרתיים.