גילוי חשוב נחשף לאחרונה בצפון ירושלים: במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני סלילת כביש בשכונת שועפט ביוזמת חברת מוריה - החברה לפיתוח ירושלים ובמימונה, התגלו שרידי ישוב קדום מהתקופה הכלקוליתית - לפני כ-7,000 שנה (האלף החמישי לפנה"ס).
בתקופה הכלקוליתית החל האדם לראשונה להשתמש בכלים עשויים מנחושת (כלקוס ביוונית), לצד השימוש בכלים עשויים אבן (ליתוס), ומכאן שמה של התקופה.
לדברי ד"ר עומרי ברזילי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות, "התקופה הכלקוליתית מוכרת באזור הנגב, מישור החוף, הגליל והגולן, אך כמעט שאינה ידועה באזור הרי יהודה וירושלים. אמנם בשנים האחרונות מצאנו שרידים של יישובים כלקוליתיים בחפירות באבו גוש, מחלף מוצא, ובמתחם הולילנד בירושלים, אבל אלה היו דלים מאוד. כאן, לראשונה, נתגלו שרידים משמעותיים מלפני 7,000 שנה".
בחפירה נחשפו שני מבני מגורים ששרידיהם שמורים היטב, שעל רצפותיהם התגלו מתקנים וכן כלי חרס, כלי צור וקערת בזלת, שאופייניים לתקופה. שלבי בנייה ותחזוקה של המבנים מעידים שהללו שימשו לאורך זמן.
הממצאים מעידים על אופי המלאכות בתקופה הפרהיסטורית
לדברי רונית לופו, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות: "עם סיום החפירות בשועפט, ברור לגמרי שבתחומי ירושלים הקדומה פעל יישוב מבוסס. המבנים שנחשפו אינם מביישים בנייה ירושלמית אלפי שנים מאוחר יותר. הגילוי הזה מהווה תוספת חשובה ומשמעותית לחקר תולדותיה של העיר וסביבתה. מלבד כלי החרס, הממצאים המרתקים מאבני הצור, מעידים על אופי המלאכות שבהן עסקו תושבי הישוב בתקופה הפרהיסטורית: להבי מגל קטנים שאיתם קצרו דגנים, איזמלים וגרזנים מלוטשים ששימשו לבניה; מקדחים ומרצעים ואפילו חרוז עשוי מקרניאול (אבן חן), שמעידים על קיומה של תעשיית תכשיטים או יבוא.
כלי השחיקה, מכתשים ועליים, כמו גם קערת הבזלת, מעידים על יכולות טכנולוגיות וכן על המלאכות שבהן עסקו תושבי היישוב. כמו כן, מצאנו מעט עצמות של צאן, וייתכן שגם בקר, שבדיקתן בהמשך המחקר במעבדות, תאפשר לשחזר את הרגלי התזונה של אלו שחיו כאן לפני 7,000 שנים ולהוסיף לתמונת כלכלת הישוב".
