לוד ועוד: המקומות המפתיעים של העיר המעורבת

לוד ותיירות מתקשרים אצלנו לנתב"ג, השער שלנו לעולם הגדול, אבל להיות תיירים בעיר מבלי לעבור בדיוטי-פרי - זה עוד לא היה לנו, עד השבוע שבו נחתו על הדסק שלנו שתי הודעות, המכריזות על פסטיבל קולנוע ראשון ועל שוק לילה שני. המסקנה - משהו קורה בעיר והגיע הזמן לבדוק.

ללוד היסטוריה מפוארת של 8,000 שנות התיישבות ותרבויות, החל מתקופת האבן דרך התקופה הכלקוליתית, הברונזה והלאה. אם בשנות ה-50 לא היו מזדרזים למחוק את בתי האבן והסמטאות בעיר העתיקה, ולבנות במקומם בתי שיכון לעולים החדשים, היא הייתה יפה ואטרקטיבית לא פחות מיפו ועכו העתיקות. האתרים הבודדים ששרדו ממוקמים בשכונת רמת אשכול וברחוב העתיק, שהוא שעטנז מוזנח של מוסכים, חנויות מכולת, תבלינים, חומוסיות וחנות נרגילות חדשה ונוצצת. פה ושם עוד אפשר לראות שרידי בתים, צריחי מסגדים וסביל משוחזר, אך עיקר העניין הוא בתוככי השכונה - חאן מפואר, בית בד ענק ומשולש דתות שכמותו לא תמצאו באף מקום בעולם.

ארגון ה-WMF, קרן לשמור אתרים, הכריז על העתיקות כעל אתרי מורשת עולם שנמצאים בסיכון, אך הם נותרו בגדר הכרזה. המציאות - היעדר תקציב. אומנם פרנסי העיר רואים בפיתוח התיירות מנוף לשינוי תדמיתה, אך יחד עם זאת לא מזדרזים לשמר ולטפח אותם ולהביא אותנו בהמונינו, וחבל, כי פוטנציאל יש ויש!

פארק השלום - משולש הדתות הוא למעשה קיר משותף החוצץ בין בית כנסת, כנסייה ומסגד, ולא אחת אפשר לשמוע קונצ'רטו של תפילות שעולה בו זמנית משלושת בתי התפילה, ואם זה לא דו-קיום מרגש, אנחנו לא יודעים דו-קיום מהו. הראשונה במתחם הייתה כנסיית סנט ג'ורג' המפוארת, שבמערה תחתיה קבור הקדוש החשוב שעל שמו נקראת גיאורגיה. הכנסייה, שמתקרתה משתלשלים שנדלירים מוזהבים ומפוארים ואת קירותיה מקשטים איקונות נדירות, נבנתה בתקופה הצלבנית והיא נחשבת לאחת מחמש הכנסיות החשובות בעולם. מימין ממוקם מסגד אל-עומרי ומשמאל בית הכנסת הגיאורגי "שערי שמיים".

חאן אל חילו - מבנה אבן מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית שלו שערים, קשתות מרשימות ואולמות מקומרים שמעידים על מתחם מפואר ששימש וכמרכז מסחרי תוסס שאכלס בתי מלאכה, חרשי ברזל ובית אריגה. החאן שימש גם כפונדק דרכים על אם הדרך לירושלים וכיום מבוצעות חפירות להמשך חשיפתו ונערכים בו אירועים מיוחדים.

בית הבד העות'מאני - אחד מבתי הבד הגדולים והיפים בארץ, שניתן היה להתפאר ביופיו לולא סבל מהזנחה ומטינופת נוראית. ועם זאת, אל תוותרו על כניסה אליו. במבנה הקשתות שלושה אולמות שבהם נותרו עדיין המכבשים ואבני הפריכות ששימשו לריסוק הזיתים, בריכות האגירה וחדרים ששימשו לייצור שמן, טחינה וסבונים עד שנות ה-50.
איפה: האתרים ממוקמים בין הרחובות הרצוג, גולומב, החשמונאים ומחנות קפריסין.

רצפת פסיפס - ב-1996, במהלך עבודות להרחבת הכביש בעיר העתיקה, התגלתה רצפת פסיפס מסוף המאה השלישית שנחשבת לאחת מיפות והנדירות במזרח התיכון. הרצפה, בגודל 10X18 מ"ר, נחשבת לגילוי מסעיר ובשנים האחרונות היא נודדת בעולם והוצגה במוזיאון הלובר בפריז ובמוזיאון המטרופולין בניו יורק. בעוד כשנה תשוב לעיר ולכבודה מוקם מוזיאון פסיפס שייארח את הרצפה הארכיאולוגית ברוב חשיבות והדר.

מוזיאון מורשת עדות ישראל - בעיר מגוון עמים, עדות ותרבויות שמוצגים בין חללי המוזיאון. על הקירות תלויים צילומים ומסמכים היסטוריים נדירים ומרגשים, תצוגה של פרטי יודיאקה, ספרי תורה עתיקים ודגמים מיניאטוריים של בתי כנסת בעולם. בנוסף ניתן להתרשם מחפצי אמנות, כלים, פרטי פולקלור ובגדים של יהדות צפון אפריקה, יהדות הודו, בוכרה, אתיופיה, בולגריה, תימן ובני העיירות היהודיות באירופה.
איפה: שדרות דוד המלך 20. טלפון: 08-9244569.

למרות שאין בעיר מוסדות להשכלה גבוהה, היא עדיין מושכת אליה סטודנטים שעוברים להתגורר בה בתקופת לימודיהם. הסטודנטים תוקעים יתד לשלוש-ארבע שנים, עוברים לגור בסוג של 'קיבוץ', מקבלים מלגה בגובה 13-10 אלף שקלים ובתמורה נותנים 120 שעות עבודה בקהילה המקומית. הרעיון, מעבר להצערת העיר ופעילות חברתית-חינוכית-קהילתית-תרבותית, הוא לגרום להם להישאר לגור בה בתום הלימודים ובעזרתם להוביל לשינוי ולמהפך שאליהם שואפים פרנסי העיר. לראיה, ליאור בניסטי ומיכאל מנצ'יק, שהחלו את דרכם בעיר כסטודנטים מן המניין, נשארו להתגורר בה ומובילים את ההנהגה החברתית הצעירה הכוללת 450 סטודנטים.

פתרון המגורים נעשה בשיתוף עמותת "איילים", שמתמחה בדיור מוזל לסטודנטים, והוא ממוקם בשני מתחמים - האחד בבתי הרכבת בשכונת שרת, השני בבית הספר השכונתי שעמד נטוש והפך לכפר סטודנטיאלי. כיתות הלימוד הוסבו לחדרי שינה, חדר המורים לסלון חברתי והחצר להתכנסות שוקק בערבים ובסופ"שים. עיקר העניין, שהפך למוקד לסקרנים ומטיילים, הוא 'כפר המכולות' - 36 מכולות שהובאו מהנמלים, נערמו אחת על השנייה והפכו לקומפלקס מגורים צבעוני ומדליק. בכל מכולה פרצו דופן שהפכה לקיר זכוכית, יצרו חלוקה לסלון, מטבחון, שירותים ושני חדרי שינה המשתרעים על 60 מ"ר צמודי מרפסת או גינה. המחיר 1200 שקלים לשני שותפים והרי לכם פתרון יצירתי למצוקת הדיור הארצית.

את הפעילות הם מרכזים ב"תחנה" - תחנת א-ליד ההיסטורית ששימשה ב-1892 את הרכבת העות'מאנית שחיברה בין יפו לירושלים. התוכניות מדברות על שיפוץ ושחזור המתחם והפיכתו לאתר תרבות ותיירות, בדומה לתחנה בבאר שבע.
איפה: התחנה, מדרחוב גרטבול 2. טלפון: 073-7962323.

אחת מהיוזמות המבורכות של הצעירים היא פסטיבל קולנוע חברתי, ראשון מסוגו בארץ. פסטיבל הסרטים בירושלים פרש חסות ונתן כיוון, ואת הכל ארגנו בתקציב של 250 אלף שקלים בלבד. בתוכנית מרתון סרטים חברתיים שיצרו תושבי העיר שעוסקים בדו קיום היהודי-ערבי המקומי, בגרעין התורני, באמנות רחוב, במעגל הזנות ובנוער בסיכון. כמו כן, יוקרנו סרטי הקולנוע "פלאפל אטומי" בהשתתפות הבמאי דרור שאול, "רוקדים ביפו" בהשתתפות היוצרת הילה מדליה, "השוטה" בשילוב הרצאה על סאטירה חברתית, "חתונה מנייר" בשילוב פעילות חווייתית, "תופסות חלום", "מנפאואר" ו"תמונה מפראג" - סרט חרדי כשר שיוקרן לנשים בלבד.

עוד בפסטיבל: מפגשים עם יוצרי קולנוע, כנס לפעילים ויזמים חברתיים, תיעוד פרויקטים חברתיים, ניהול נטוורקינג ועבודה עם רשתות חברתיות. בערב נעילת הפסטיבל תיערך תחרות "הולילוד" של סרטים שנכתבו וצולמו על ידי נוער מקומי.

עוד בתוכנית - מסיבה מקסיקנית גדולה לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית (ב-12.11).
מתי: ב5-3 בנובמבר
מחיר: חלק מהסרטים בעלות של 10 שקלים
לפרטים: אתר האינטרנט

חובבי השופינג יוכלו לבוא על סיפוקם בשוק שמתקיים בימים שני ושלישי. ביום שני מתרכז השוק בפירות וירקות, ויום שלישי אטרקטיבי למחפשי המציאות, ובכלל. בין הדוכנים תמצאו בגדים, נעלים, תכשיטים, כלים וטקסטיל בזיל הזול.

השוק היותר מעניין, מדליק ואקזוטי הוא "שוק הלילה" שיפתח עם רדת הערב. השוק המיוחד מתקיים ביוזמת קבוצת נשים יהודיות וערביות, שיציגו מוצרים המאפיינים את מגוון הקהילות והתרבויות בעיר בהן אתיופית, בדואית, רוסית, הודית, גרוזינית, ערבית ומרוקאית. בדוכנים תוכלו לרכוש גלביות, סארי ואופנה אתנית, תכשיטים, חפצי אמנות, עוגות ואוכל מרוקאי, גרוזיני, אתיופי, הודי וטבעוני וכן עוגיות בסגנון ערבי וחומוס לצד דים סאם. בנוסף יתקיימו סדנאות בישול של אוכל ערבי ואתיופי, מופע מוזיקלי וסיורים מודרכים בעיר העתיקה.
מתי:19.11, 18:00-23:00
מחיר: ללא תשלום, 20 שקלים לסיור
לפרטים: 050-6388856.

תהילתן של החומסיות הערביות בעיר נודעת למרחוק ואחת מהן היא "אבו מישל", שנטועה במבנה אותנטי מאז 1955. בראשיתה הייתה מועדון קלפים, שאחרי שעות של קפה ומשחק ביקשו השחקנים משהו קטן לאכול. סבא שוקרי הכין חומוס, כולם התלהבו, כולל עובדי אל על שהביאו את כל חבריהם היהודים.

שורשי החומוס הולכים ארבעה דורות אחורה, אל סבא רבא שהיה חומוסאי מדופלם ברמלה השכנה. היום המסעדה מנוהלת על ידי הנין שוקרי, כשאבא מישל מפקח מהצד. שוקרי הוא איש שיחה מעניין ומארח אדיב, שרמנטי ומקצועי שבין סיפורי היסטוריה משפחתיים, ל"ברוכים הבאים" לקבועים, הוא ממהר להגיש חומוס גרגירים חמים ונהדר ומחווה של 'רומנה' - תבשיל עדשים שהעובדים הכינו לעצמם. הרומנה היא מנת סתיו נהדרת שאני מכריחה אותו לצרף לתפריט, כך גם את המקלובה המהוללת של רעייתו.

עוד בתפריט: חומוס סמיך ומעודן (שנבחר בין 10 הטובים בארץ), חומוס-פול, מסבחה, סלט קישואים, כרובית צלויה ו'על האש', כשהקבב נחשב לכוכב הבית.
איפה: רחוב צהל 29. טלפון: 08-9229089.