דמיינו שיש לכם דג קטן שנעוץ במעמקי האוזן. בכל פעם שאתם נחשפים לשפה זרה, הוא יתרגם עבורכם את הנאמר באופן מיידי. מדובר כמובן ב"דג בבל", אחד מכוכביו הבלתי נשכחים של הספר "המדריך לטרמפיסט לגלקסיה".
עוד על איטליה בוואלה! תיירות:
אומבריה: האחות היותר מוצלחת של טוסקנה
השמפניה של קמפניה: חופשה בדרום איטליה
פוליה: חופשה בעקב של המגף האיטלקי
ביומיים שבהם ביליתי ברומא נזכרתי שוב ושוב בדג הזה, בעיקר בעת שפטפטתי עם מוכרת בשוק הפרחים או עם בעל דוכן גלידה על גדות נהר הטיבר. אבל גם בהזדמנויות נוספות. למה? כי בחיי - כמעט שהיה לי אחד כזה. למעשה, לכל מי שיש סמרטפון יש דג כזה. חכו, מיד נגיע לכך.
תכירו: אנשים שמדברים עם הטלפונים שלהם
חברת "גוגל" בחרה לערוך אירוע נוצץ לעיתונאים מרחבי העולם, במהלכו הציגה את האפליקציות השונות שלה, המיועדות לתייר הדיגיטלי. ואם כבר לעשות זאת, אז באחת הערים העתיקות, הססגוניות ומלאות התשוקה באירופה - רומא. אל העיר הזו לא מתרגלים, גם לא לאחר ביקורים רבים.
התחנה הראשונה שלנו, מיד לאחר הנחיתה, היתה נקודת התצפית הכי שווה בעיר. למעשה, אם יש לכם רק שעה ברומא - זו תהיה תחנת החובה היחידה שלכם: Terrace of Palazzo Caffarelli.
על מרפסת התצפית הזו רומא נחשפת ומתמסרת לעיניי התיירים במלוא הדרה. בדיוק כפי שהיא עשתה, מגבעה זו ממש, גם לפני אלפי שנים. זוהי הגבעה הקפיטולינית, המתנשאת לצד הפורום המפורסם, ולמעשה היא הגבוהה מכל הגבעות שמרכיבות את רומא - ויש שבע כאלו. אחרי בהייה ארוכה בנוף, התכנסו לנשנושים והתחלנו לגגל.
זה לא סוד שאפשר לא רק לדבר בטלפון אלא גם לדבר עם הטלפון. ממש לקרב אותו אליכם ולשאול אותו שאלות. מה שואלים? מה לא. אישית, תמיד ידעתי שאפשר לעשות שימוש בחיפוש הקולי, אבל משום מה חששתי. היתה לי תחושה לא מוסברת שאם אדבר באופן לא ברור מספיק - יקרה משהו נוראי. למשל, אני קצת ממלמל לתוך הטלפון, ומיד מתפוצצת חוות שרתים שלמה אי שם במדבריות של טקסס. כאלה אנחנו, הדור שגדל על אסימונים.
אבל ברגע שמתרגלים - קשה להפסיק: לחצתי על החיפוש הקולי של גוגל ושאלתי "איפה אני?". התשובה לא איחרה להגיע, כולל מפות, תמונות והסברים. אבל אז, על דרך המקרה, למדתי שבקומה מתחתיי שוכן לא אחר מאשר הפסל שהפך לסמלה של רומא: הזאבה הקפיטולינית. וכך גם הסתבר לי, על הדרך, שהתאומים היונקים ממנה, רמוס ורומולוס, נוספו לה כמעט מאה שנים לאחר שנוצרה, אי אז במאה ה-15.
"זה מדליק, באמת", אמרתי לבת שיחי. "אבל באופן אישי, יש לי בעיה. כשאני מטייל בעיר זרה, אני אוהב ללכת לאיבוד. ככה, בקטנה. ועם זה אי אפשר ללכת לאיבוד".
"אבל אפשר למצוא דברים אחרים", היא השיבה.
אולי. ואולי לא. מה שבטוח - בעוד יממה וקצת אגלה שיש איבוד, ויש איבוד. שוב - חכו.
ברומא נהג כרומאי: תן גז!
מנקודת התצפית ירדנו בגרם המדרגות המפואר שמוביל לכיכר קמפידוליו. גרם המדרגות תוכנן באופן שגם אצילים מקומיים על סוסים יוכלו לשעוט בהם בנוחות. אצילים כבר אין פה, אבל במהרה אימצנו כלי רכב אקולוגיים מסוג אחר: מכוניות חשמליות.
מדובר ביצורים זעירים, מעין אופנועים על ארבעה גלגלים, שמגיעים למהירות של 50 קמ"ש ומשמשים אטרקציה לתיירים שרוצים לחוות את רומא בנהיגה כיפית. המדריך של חברת buzz4tours נותן הוראות אחרונות, ואני נכנס לרכב הצבעוני יחד עם בת-שיחי. צפופים, אבל אופטימיים, הנחנו את הטלפון במתקן הייעודי ברכב, הזנו את נקודות העניין החשובות ברומא (גלידריות!) ויצאנו לדרך.
מאחר שברומא יש לנהוג כרומאי, צריך פשוט ללחוץ על הדוושה ולקוות לטוב. הכל פרוע, אין חוקים, אין נתיבים. אחרי דקה וחצי הבנתי: המכונית הזו היא כמו ברווז במטווח. מה ברווז? ברווז הוא טנק לעומת הרכב הזה. מצד שני, זה שומר אותך ערני. כל כך ערני, עד שמצאתי את עצמי נוהג ברחוב חד-סטרי, נגד התנועה.
"אתה באין כניסה", אמרה חברתי לטיול בשקט. "אני יודע. שנייה ואנחנו יוצאים מכאן", עניתי. ואז הגיחה מולנו מכונית משטרה. הייתי בטוח שזהו, חשבון הבנק שלי הולך להצטלק מהקנס הצפוי, אבל השוטרים, להפתעתי, רק חייכו ונופפו לנו לשלום.
הבנתי: כנראה שהכל מותר ברומא, כל עוד אתה לא דורס מונומנט היסטורי. את הקולוסיאום, למשל.
וכך, הפכתי במהרה להיות נהג איטלקי - שזה כמו כל נהג, רק בלי להסתכל על הכביש.
קריינית הדרכים של Google Maps, שייאמר לזכותה שלא גערה בי אף לא לרגע, לקחה אותנו אל המדרגות הספרדיות (Scalinata di Piazza di Spagna), שנבנו בתחילת המאה ה-18 כדי להפוך את הדרך לשגרירות ספרד לקלה (ויפה) יותר.
כמה יפה? תשאלו את המוני התיירים שעומדים ובוהים בהמוני המדרגות הרחבות הללו, שלאחרונה גם נסגרו לשיפוץ. 138, אם להיות מדויקים (תודה גוגל, אבל אני מעדיף לספור לבד).
עוד כמה מטרים והנה אנחנו יורדים לעבר פיאצה דל פופולו (Piazza del Popolo, "כיכר העם") רחבת הידיים, שבה מזרקות מים, המון תיירים מאגניבים וגם מפריח בועות ענקיות שילדים נהו אחריו כמו שובל אנושי צבעוני ועליז. העיר הזאת חיה בסרט.
ואיך מתרגמים "גלידה בלחמניה"?
הבוקר מגיע, ואנחנו פותחים את היום בקמפו די-פיורי (Campo de fiori). השוק הססגוני הזה, שממש יפציר בכם לצלמו עוד ועוד, פעיל כבר מימי הביניים. פירוש שמו הוא "שוק הפרחים", אך אל תבנו על לחזור מכאן עם פרחים. מצד שני, כמות כה אדירה וצבעונית של פסטות, פטריות מכל צבע וסוג, ים של תבלינים ושפע של פירות וירקות - מזמן לא ראיתי.
ומסביב לכל השפע הזה מצויות מעדניות וגלידריות. לצד אחת מהן, אני נתקל בשלט עם כיתוב באיטלקית ומעליו תמונה של גלידה בתוך לחמניה. אני מסתקרן, מפעיל את התרגום של Google Translate ומגלה שאכן מדובר בגלידה בלחמניה. וואלה.
איך זה עובד? אין לי באמת מושג. אני רק יודע שעלי להציב את הטלפון מול טקסט בשפה אחרת, ללחוץ על אפליקציית התרגום, ובתוך שניות השפה הזרה הופכת לשפה מוכרת. כך, למשל, כמה דקות לאחר מכן ישבנו בבית קפה והבטתי על תפריט בגרסה האיטלקית. כמובן שלא הבנתי מילה, והפעלתי את מה שצריך להפעיל. הטירמיסו אמנם נשאר טירמיסו בכל שפה, אבל כל השאר - היי, פתאום יש מה לאכול.
מהשוק הלכנו ברגל לנהר טיבר (Tevere), תוך שאנו חוצים את הרובע היהודי. שמש נעימה של אוקטובר ואנחנו יושבים לנוח מעט ליד בית ספר יהודי השוכן במבנה עתיק. מתוך המבנה עולים לפתע קולות של מקהלת ילדים, ששרים בקול ענוג את "מי שטוב לו ושמח כף ימחא". פה כבר לא הייתי צריך את המתרגם הצמוד שלי.
לגגל את "איבוד"
שעה מאוחר יותר, ואנחנו בכיכר הכי יפה ברומא. ניחשתם נכון: פיאצה נאבונה (Piazza Navona). נראה שבכל רגע נתון יש כאן רבבות תיירים - וגם ומספר דומה של רוכלים שמציעים למכירה מוטות סלפי, אך העובדה שמדובר באתר כה תיירותי לא פוגמת כהוא זה ביופייה ובאנרגיות הטובות שהכיכר הזו מפיצה סביבה. בקיצור, זוהי מלכודת תיירים מענגת, שכיף להתמסר אליה.
הכיכר נבנתה במאה ה-17 על ידי האדריכל והאמן ג'ובאני לורנצו ברניני. צורתה אליפטית ובליבה גועשת מזרקת ארבעת הנהרות ושאר אלמנטים שיגרמו לכם לרבוץ כאן שעה ארוכה.
אחרי אותה שעה ארוכה, התעורר (שוב) הרצון לגלידה. כי להיות ברומא ולא לאכול גלידה זה כמו להיות באילת ולא לטבול בים. העניין הוא שכל הגלידריות שמקיפות את הפיאצה היו גדושות בתיירים. הן היו עמוסות מדי, קולניות מדי, צבעוניות מדי.
אז שאלנו את הטלפון בקול רם ונחוש. אולי הוא יודע היכן מתחבאת גלידריית החלומות שלנו. שנייה וחצי חולפות, והנה עולה כתבה של עיתון הגארדיאן הבריטי עם המלצות למקומות שווים וסודיים-למחצה ברומא. הזנו את המיקום במפה, והעוזר האישי החדש שלנו הוביל אותנו בינות לעדרי התיירים, אל עבר סמטה קטנה וציורית, אל מקום שנקרא... ובכן, בואו נשאיר קצת מסתורין, כדי שהמקום הזה יישאר רק שלנו.
אם אתם ממש מתעקשים, תשאלו את הטלפון שלכם בעצמכם בפעם הבאה שאתם בפיאצה נאבונה, ותזכו ללקק את הגלידה הכי טובה בגלקסיה. או לפחות בחלק הזה של רומא.
"אז לא חייבים ללכת לאיבוד כדי למצוא קצת איבוד משובח, אה?", אמרה לי ההיא מאתמול בבוקר.
צדקה.
כדאי לדעת
כדי לעשות שימוש באפליקציות הללו, מומלץ להוריד את Google app, המהווה מעין עוזר אישי צמוד, שאף חוזה עבורכם נקודות עניין ושאר המלצות. הוא כולל את החיפוש הקולי, הנעשה בשפה טבעית וללא צורך בהקלדות. כמובן, כל אפליקציה עומדת גם בפני עצמה. כך, למשל, גוגל מפות, שתנחה אתכם באופן קולי בעת הליכה, רכיבה או נסיעה ליעד.
ניתן גם לדרג אתרים שונים ולקרוא דירוגי גולשים אחרים.
עבור אופציית התרגום באמצעות הטלפון יש להוריד את אפליקציית Google Translate ובכך להפוך כל שלט, תפריט ומידע טקסטואלי נוסף - למובן. לסיום, את כל התמונות ניתן לשמור ולשתף באמצעות אלבומי גוגל (Google Photos - שאותה יש להוריד בנפרד). היתרון הגדול הוא העובדה שהתמונות והסרטים נשמרים בענן וניתן לצפות בהם מכל טלפון ומחשב. כמו כן, ניתן לחפש תמונות לפי נושא, ליצור קולאז'ים, סיפורי דרך ועוד.
הכותב היה אורח של חברת גוגל ברומא.