באוויר, בים וביבשה: שלוש דרכים שונות לטייל בגליל המערבי

כשכולם נוסעים צפונה לאזור הגליל העליון המוכר, מצטופפים בכנרת או בקיאקים בירדן, מציע לכם הגליל המערבי לא מעט אופציות לטיול עם פחות מטיילים, אבל לא פחות חוויות. ולא, לא מדובר רק על נחל כזיב ומערת קשת המוכרים, אלא על דרך קצת שונה להכיר את חבל הארץ הכי צפון-מערבי בישראל.


עוד דרכים לגלות את ישראל באקסטרים:
בין שמיים וארץ: הדרך הכי מפחידה לראות את ישראל
אמאל'ה: אטרקציות שיזרימו לכם ת'דם בעמק יזרעאל


אנחנו בחרנו לראות אותו בדרך שתזרים את האדרנלין בגוף, כי אין כמו ריגוש טוב שיהפוך טיול נחמד לטיול שקשה לשכוח. אז הנה שלוש דרכים קצת שונות להכיר את הגליל המערבי: בים, באוויר וביבשה. האקסטרים כבר כלול.

זה כבר כמעט 20 שנים שגיל ברקן, טייס חיל אוויר לשעבר מכפר ביאליק, קם לפנות בוקר ויוצא לשטח שליד צומת כאבול. הוא אמנם לא חקלאי, אבל בהחלט מתעסק עם שדות, או יותר נכון מה שמעליהם - האוויר. ברקן לקח את הקריירה הצבאית שלו והפך אותה לתחביב, וכיום הוא בונה וגם מטיס מטיילים במצנח גלגלי ממונע, או כפי שמוכר יותר בשפת העם - טרקטורון מעופף.

הכלי הדו-מושבי הזה הוא מעין אופנוע עם שלדה יותר גדולה וגלגלים, שבעזרת מנוע עולה לאוויר, ובעזרת מצנח גם נשאר בו בצורה די יציבה. כבר אחרי כמה עשרות מטרים של המראה חלקה ובלתי מורגשת, אתה מקבל את כל צבעי שדות האביטיחים, הכותנה, התירס ושאר גידולים באזור, מביט אל חוף ימה של עכו, אל נחל נעמן שמפלח את היבשה ומפרץ חיפה. הנוף באמת מיוחד.

הכי כיף, מעבר לרוח הטובה שמלווה את הטסים, זה לגלות מקומות שלא רואים בדרך כלל בצורה קונבנציונלית, כמו שמורת נימפית היפהפייה, שבה בריכת נופרים ועצי איקליפטוס שמצלים (לרשום לעצמכם לעשות שם פיקניק מתישהו). בין הטייס לנוסע מתקיים קשר בעזרת מערכת דיבור ושמע שבקסדה (כמו ג'נטקס שיש בטנק), כך שגיל מספק הסברים על מה שרואים וגם שולף את מקל הסלפי שלו ומתעד באוויר. "כל הרעיון בריחוף הזה הוא למשוך תיירות לגליל המערבי, וזה עובד לא רע", הוא מסביר על הדרך המיוחדת שלו לשווק את האזור. "זה כמו טיסה רגילה, רק החיסרון היחיד הוא שאין דיוטי-פרי", הוא מוסיף בהלצה.

הטיסות מתקיימות כמעט בכל יום עד השעה 08:00, אז הרוח עדיין לא חזקה ומאפשרת לאופנוע האווירי הזה, שטס במהירות של 50 קמ"ש, לטוס בבטחה. עבור טיסה של כחצי שעה תשלמו 750 שקלים באמצע השבוע. לא זול, אבל בהחלט מזרים את הדם כמו שצריך (טלפון: 077-9964647).

ואחרי שהסדרתם נשימה תוכלו סוף-סוף לנחות על הקרקע, אבל אל תתחילו להתרווח יותר מדי, כי בחברת "רימוני הגליל" שבקיבוץ יחיעם מחכה לכם טיול ג'יפים שינענע אתכם כמו שצריך. ולא חסרים שבילים ואזורי טיול לרכבי שטח בצפון, אבל ה"ספציאליטה" של החבר'ה האלה הוא דווקא בגליל המערבי.

אחד המקומות המעולים לטיול שטח, וגם לטיול רגלי, הוא שביל הקטלבים. זהו שביל, כמו שאתם מבינים, עמוס בעצי קטלבים בעלי גזע אדמדם, שמציצים בינות ליערות האלונים שמכסים את האזור. השביל נוח לכל כלי הרכב, כולל רגליים, חוץ מאשר רכבים רגילים. אפילו רכב חברה ייתקל שם בקשיים גדולים.

הסיור עובר גם בחורבת געתון, שבעברה מחזיקה נוסטלגיה מימי ממלכת ישראל, אולם עיקר התפתחותה שייך לתקופה הצלבנית והעות'מנית. היתה זו משפחת סורסוק הסורית, שלה אנחנו חייבים לא מעט משטחי הגליל, שכאן בנתה לה אחוזה שאת שרידיה רואים עד היום. מקום נהדר לפיקניק וטיול, עצי תות ותאנים מסביב וכמובן שנחל געתון הסמוך שבקרוב מאוד יתמלא מי גשמים ויזרום בשיטפון.

מקומות מיוחדים אחרים בגליל המערבי שמורים בפנקס הטיולים של מדריכי החברה, שישמחו להתאים לכם את הטיול בדיוק לצורך שלכם - מ?י אקסטרים יותר, ומי פחות. סיור של שעתיים ייאלץ אתכם להיפרד מ-740 שקלים, אבל אם אתם משפחה של 8-7 נפשות, זה נראה הרבה יותר סביר (טלפון: 04-9524566).

ואם לא היה לכם מספיק אקשן בג'יפ, זה הזמן לסור לאחוזת "טרה קוטה" שבמושב מעונה, שם לאו דווקא תנוחו, כמו שמרמז השם האלגנטי והאיטלקי של האבנים האדומות, אלא תצאו לסיור של הרבה שטח ברכבי תומקאר.

ההמצאה הישראלית הזו שפשוט לא יודעת מעצורים, מסוגלת לנסוע על כל דבר, לעבור כל מכשול, בולדר, סוג שטח, מים ואוויר שאתם יכולים לחשוב עליהם. סיור של שעה ברכב הממכר הזה, שתמיד תשמחו שיהיה לכם בשטח, יפגיש את המטייל עם מקומות שישאירו לג'יפ אבק בעיניים, ביניהם הר בטח שבו תצפית נהדרת על האזור, כך שתמיד תוכלו לתפעל את הפק"ל קפה בנקודה שתרצו.

הסיור מתבצע בהדרכה, כלומר לא בנהיגה עצמית, והמדריך ייספר לכם איפה אתם נוסעים ומה אתם רואים, וגם ישמור שלא תחזרו עם התומקאר "טוטאל לוסט". על סיור של שעה (ארבעה מושבים) תשלמו 350 שקלים (טלפון: 052-9121840).

אקסטרים יבשתי אחרון לפני שניכנס להצטנן קצת במים, מחכה לכם בעכו. לפני כחצי שנה נפתח פארק אקסטרים חדש בעיר, שמציע יופי של פיתרון לילדים, וגם לכם המבוגרים. 10 שקלים לאדם זה מה שתשלמו בכניסה, ועולם מלא של צבע, הפעלות ועניין יפתח בפניכם. "המטרה היא להיות פארק האקסטרים הכי רציני במזרח התיכון", אומרים מנהלי המקום, שגם מקווים יום אחד לארח בו את תחרות טיפוס הקירות הבינלאומית.

ואכן קיר טיפוס מטורף עם 8,000 ידיות ואחיזות מחכה לכם בפארק, והוא נחשב לקיר הטיפוס הגבוה במזרח התיכון - 30 מטרים. כמו כן, ממתין לכם "סקיי ווקינג" - הליכה על גשרים תלויים בגובה 7 ו-15 מטרים - שתי אומגות גבוהות (שהירידה בהם נגמרת די מהר, וחבל), אבל ה-אטרקציה שתשקשקו ממנה היא הבנג'י דרופ.

זהו אמנם לא בנג'י מעל נהרות או מגשר עצום כמו בניו זילנד, אבל במתקן הזה אתם קופצים מגובה של 33 מטרים למטה, לאוויר הפתוח, כשרק חוט מתכת זעיר אוחז ברתמה שלכם. לקראת ההגעה הקרקע, ממש כמו חץ שנשלח אל המטרה, הכבל מאט אתכם אוטומטית, כך שאין קפיצות משנה כמו בבנג'י הרגיל. אבל תאמינו לעבדכם ושפן הניסיונות שלכם שקפץ אחרי שכנועים רבים - החוויה לא פחות מפחידה.

אז אמנם רק 10 שקלים יעלה לכלם להיכנס לפארק, אבל על שימוש באטרקציות, כמובן, תשלמו בנוסף (35 שקלים על פעילויות האקסטרים, ועל קפיצת בנג'י 108 שקלים, או כרטיס של 100 שקלים שבו שלוש שעות חופשיות על המתקנים). רחוב שלום הגליל (טלפון: 1-700-556-070), עכו.

נ.ב.
נקודה חשובה לציון, לטעמי, היא פינת אזכרה באתר לשני חיילים מעכו, מאור ואליאור, שנהרגו בפיגוע בבורגס ב-2012. כדאי להניח רגע לאקשן, לעצור ולראות.

אז הנה הגיע הרגע שבו תעזבו את הקרקע, את האוויר, את האבק והטלטולים, ותיכנסו לאחד החופים היפים שיש במישור חוף הגליל. אבל עוד לפני שתטבלו בים ותירגעו לכם באמת, ב"פוצקר" - מרכז צלילה, שיט וספורט ימי בנהריה - מחכה לכם דרך מהירה מאוד לרחף על פני המים.

את יאיר ועינת ים (כן, זה שם המשפחה שלהם) והילדים שחף, אלמוג ואופק (למישהו יש פה קטע עם ים, אה?) לא צריך להציג לאנשי נהריה והאזור, היות ומ-1994 הם שם דבר בכל מה שקשור לספורט ימי בגליל המערבי. עת השתחחר יאיר, המכונה "פוצקר" כיוון שאינו נמנה עם גבוהי נהריה, הוא פתח עסק לדיג וצלילה ב-1988. לימים נסגר העסק, אך הוא נשאר בתחום וב-91 פתח חנות לציוד ימי, שלימים הפכה לפוצקר. בין הדייגים והצוללנים שפוקדים את מתחם החנות שלו בחוף, ישנם גם מטיילים שבאים לחוויית אקסטרים ימית בסירות טורנדו - סירות גומי ופיברגלס - המגיעות למהירות של 40 קשר (כ-70 קמ"ש).

חמישה מסלולים ימיים מוצעים לכם במסגרת טיולי הסירות האלו, ביניהם סובב נהריה ושיט לאכזיב, אך המסלול המעניין יותר הוא לראש הנקרה, שבו עוצרים ליד שלושת האיים שלנו (כן, יש לישראל איים משלה): שחף, נחליאלי ותכלת, ומגיעים עד ל"רגל הפיל" המפורסמת שבראש הנקרה. שם גם תוכלו לשנרקל במי התכלת, כשדבור צה"לי מאבטח אתכם ואז לחזור את אותה דרך, להתקלח כמו שצריך ולהסדיר דופק מכל היום הזה בבית הקפה במקום, ופשוט לעכל על מה שעברתם מול השקיעה.

סיור בסירת טורנדו יעלה בין 45 ל-99 שקלים, תלוי באורך הסיור והזמן (טלפון: 077-9964469).

בין חוויית אדרנלין אחת לשנייה, תהיו חייבים לשים משהו בפה כדי שלא תהיה לכם צניחת דם רצינית מדי. "דליקט" הוא ביסטרו של ארוחות בוקר נהדרות שהקים לפני חצי שנה סטפן ואן טרינן, הולנדי שהגיע כמתנדב לקיבוץ אפק בגליל המערבי ב-1997, פגש שם את אשתו הישראלית, התגייס לחיל התותחנים והחליט להפוך לאחד משלנו.

עד 2010 עבד כאיש שיווק בחברה גדולה, אולם אז הלך אחר ליבו ולמד ייננות בקצרין. "החלטתי לשלב את מה שאני טוב בו ואת מה שאני אוהב", הוא אומר, והחל לשווק יין. את חתאם טאנוס, מעשן הדגים המפורסם מתרשיחא, הכיר כשייעץ לו על יין וביחד התחברו זה לזה, כשגילו ששניהם חיו שנים ארוכות באירופה, כל אחד בנפרד.

לא עבר זמן, והקליק ביניהם הוליד את דליקט, שמגיש ארוחות בוקר צמחוניות, טבעוניות וגם אורגניות לצד בשר לבן ושאר דליקטס בצהריים, שכולו על טהרת מוצרים מהגליל המערבי, החל מ"גיב?ני" (גבינה) מהכפרים ראמה ומעיליא ועד דבש חרובים מהכפר ינוח. "רצינו להביא משהו שהוא שונה מארוחת הבוקר הישראלית", הוא אומר, "וגם לנצל את הפופולריות שיש לתרשיחא מבחינה קולינרית ותיירותית".

בקיצור, יצא מוצר נהדר וטעים ובמחירים סבירים ביותר, למשל: שקשוקה - 28 שקלים, ארוחת בוקר - 45 (ללא שתייה). "לשרת זה עונג", אומר סטפן, שרוצה לפתח את נושא היין בתרשיחא ומבטיח שהמחירים ממש כמו ביקב.
דליקט. רחוב השוק 1, מעלות תרשיחא (טלפון: 04-6043170).

עכשיו, על בטן מלאה וגוף רבוי באדרנלין, אתם יכולים לחזור הביתה ולנוח. אבל רק עד הפעם הבאה, כי יש עוד לא מעט דברים, מסלולים, טעמים ובעיקר אנשים מיוחדים לגלות באזור.

ואם באמת בחרתם לטייל בסוף המדינה שמאלה (רק שעתיים מתל אביב), תוכלו למצוא פרטים על לינה, אוכל ואטרקציות באתר אוצרות הגליל. אפילו אפליקציה יש להם. והעיקר - תשמרו על אדרנלין לפעם הבאה.