החצב פורח הקיץ בורח.
(פתגם ערבי)
אלון מאיר, צלם טבע מחונן ומורה לטבע, כתב פייסבוק בספטמבר 2012 לפני ראש השנה את הסטטוס הבא:
"בראש השנה, עם כל הכבוד לשושנה, אצלי פורח בגינה דווקא חצב. פעם היינו מביאים חצבים לגן ועוקבים אחרי הפריחה המדורגת. היום אסור לקטוף חצבים שזה נפלא, מצד שני כששאלתי קבוצה של תלמידים בני 15 במהלך יום שדה - מה זה הפרח הזה? התברר שרק ילדה אחת זיהתה שמולה חצב ואחר כך עוד הצטערה שענתה, כי כולם צחקו עליה".
פריחת החצב הינה אייקון ישראלי המאותת לנו על סוף והתחלה - סתיו ושנה חדשה. כמו נרות לבנים עולים החצבים בשדות החרבים ומשמחים את כולנו, שהנה הסתיו בדרך לכאן ומזג האוויר יצטנן. מצד שני, יגרום לנו לצביטה בלב - הנה עברה עוד שנה. זה הזמן לצאת לטבע ולחפש את פריחת התפרחת המדהימה הזו.
מיהו החצב
חצב מצוי הינו צמח בר הפורח בכל חלקי הארץ, הוא בולט בנוף כשרביט עם עמוד פריחה בודד ועשרות פרחים לבנבנים ערוכים לאורכו בחלקו העליון על עוקצים קצרים כשיבולת. בשלב הפריחה אין לחצב עלים ירוקים (הם יופיעו בתחילת החורף). הפריחה מתחילה מלמטה וכל יום נפתחת קבוצה אחרת של כ-30 פרחים מעל לקודמים, והפרחים שנפתחו ביום הקודם קמלים.
פרח בודד הינו בקוטר של כ-1 ס"מ, יש לו 6 עלי כותרת לבנים-צחורים מבפנים, ואילו מבחוץ עובר פס-אורך ירוק במרכזם. הם גם מחזירים קרינה אולטרה-סגולה.
החצב נמנה עם קבוצת פרחים בעלי שורש מעובה או בצל ( גיאופיטים) המכונים "מבשרי הסתיו". הבצל שלו גדול מאוד, קוטרו עשוי להגיע עד ל-25 ס"מ. יש אומרים שיהושע בן-נון סימן את גבולות הנחלות כשהגיעו בני ישראל לארץ על-ידי שתילת בצלי חצב. מכיוון שיש בבצל חומרים רעילים, אין אוכלים (רוב) בעלי החיים את הבצלים והגבולות נותרים מסומנים וברורים בעת הפריחה, ואין צורך ב"מודדים" כדי לסמן את השדות במקרים של מחלוקות.
בעת הפריחה נראה חרקים רבים, דבורים ושאר בעלי כנף מזמזמים ומרפרפים סביב פרחי החצב, כשהם מתקבצים סביבו והוא נהנה מהאבקה בשפע. הפרח שופע צוף רב ופרוש לרווחה, ואין לו מנגנונים מתוחכמים למניעת "שוד-צוף". לכן הוא זוכה לביקור של מגוון גדול של חרקים והוא פרוץ לכל דיכפין, כולל חרקים לא מתוחכמים ופחות יעילים כמאביקים, כצרעות וזבובים, שאינם יעילים בהפרייה.
הפרח נפתח בשעה 01:00 בלילה, והוא נותר פתוח במשך כ-18 שעות עד השעה 19:00 בערב. הרעל של הבצל והעלים כולל רעלים מסוג גליקוזידים הפועלים על הלב, וחומרים הגורמים לגירוד בעור. רעל זה שימש בימי הביניים כסם ממריץ ללב. תליית בצל של חצב בפתח הבית נחשבה עוד במצרים וביוון הקדומות כסגולה לפריון. בישראל פורח עוד מין חצב צנוע וחום די נדיר ששמו חצב גלוני.
מקומות שפחות מוכרים ובהם חצבים
החצב המצוי פורח בכל חלקי הארץ, לא באותה העת ולא באותה הכמות. הפריחה מתחילה מאמצע חודש אוגוסט, אולם רוב הפריחה מתרחשת בספטמבר וניתן לראות פריחת חצבים באזורים מסויימים עד אמצע אוקטובר.
אז איפה תראו אותם עכשיו? קבלו המלצות על מספר אתרי פריחה ידועים יותר ופחות. נתחיל באתרים הלא מוכרים.
הכרמל
אזור בית אורן: ליד האנדרטה החדשה לזכר הנספים בשריפה הגדולה, בכניסה ליד עץ אלון, פרחו בשבוע שעבר ארבעה שרביטי חצבים.
החי-בר: ממשיכים לכיוון החי-בר, מול "חורשת ה-40", בתוך מתחם החי-בר פורחים חצבים.
נחל מערות: מכביש 4 ממשיכים לכיוון נחל המערות, ליד הכניסה למערת האדם הקדמון, פורחים מספר חצבים.
- באחו כוכב יאיר צור יגאל - פורחים חצבים
תל חדיד
מכביש 444, בין הישוב שוהם לצומת יער בן-שמן, פונים לתל חדיד. ממשיכים בדרך הכבושה ופונים לעבר התצפית על כביש מספר 1 לכיוון צפון. בכל שנה פורחות שם קבוצות גדולות של חצבים. ברום התל נמצאים ופורחים חצבים נוספים.
ירושלים
מורדות הר ציון: על המורדות הדרומיים של הר ציון, בגיא בן הינום, פורחים מדי סתיו מאות חצבים. המראה מרשים במיוחד בשל צמיחתם המאונכת מתוך המדרון התלול. כמו כן, נצפתה פריחה מעל לחניון של הסינמטק. נצפו עמודים בודדים פה ושם - כולם התרוממו זה עתה, הפריחה רק החלה.
נאות קדומים: על כביש 433 פורחים עכשיו חצבים ליד הכניסה ובתוך המתחם.
גמזו: בכניסה לישוב גמזו הנמצא בשולי יער בן-שמן, לפני הכניסה לישוב ישנה דרך עפר הפונה צפונה - במפנה המערבי של הגבעה פורחת קבוצת חצבים.
הגליל העליון
ליד עכברה שמדרום לצפת פורחים חצבים.
כאן בטוח תראו חצבים
להלן רשימת המקומות "הידועים", שאליהם עולים לרגל בכל שנה שוחרי החצבים.
תל עכו: מצפון לתל דור על התל הצופה על הים, בשביל העובר ליד החפירות, פורחים בכל שנה מאות חצבים. הפריחה מדהימה שבעתיים על רקע כחול הים.
תל יודפת: משמש גם הוא כמקום עלייה לרגל בעת פריחת החצבים. כדי להגיע אל התל יש לנסוע מצומת אבליים מזרחה בכביש מספר 781 עד סופו. בצומת ה-T נפנה שמאלה בכביש מספר 784 ובצומת יודפת - ימינה בכביש 7955 המוביל אל יודפת. שביל שסימונו כחול יוצא מהכניסה ליישוב דרומה במעלה לעבר התל.
מושב בית חנניה: ממזח למושב יש תל ובו פריחה מרשימה של חצבים (בתקווה שבניית הכביש החדש לא הרסה את התל היפהפה).
מעגן מיכאל: בין מצבותיו של בית הקברות הערבי הישן שליד בית הספר שדה של מעגן מיכאל, צומחים להם אלף ואחד חצבים כ"נרות נשמה".
מטולה: גם בבית הקברות הישן של מטולה יש פריחה שופעת של חצבים.
עוד אתרים: במסלול נחל אלכסנדר, שמורת אודים, חורבת קרתא, ובערד ובירידה לים המלח בשולי הכביש.
שיהיה לכם סתיו פורח!
לצמחים נוספים ומידע היכנסו לאתר צמח השדה