זוכרים את הפעם האחרונה שנסעתם על כביש החוף ופתאום ראיתם להקה גדולה של עפיפונים צבעוניים רוקדים להם מעל הים? אז לתופעה הזאת קוראים קייט סרפינג, והספורט המוזר הזה נחשב לחדש יחסית ועדיין בתהליכי פיתוח בארץ ובעולם.
הקייט סרפינג (גלישה על גלשן עם קייט=מצנח) תופס תאוצה בקצב מסחרר וכל שנה הציוד משתדרג, כך שהספורט הימי הזה הפך ליותר נוח עבור גולשים מתחילים, ואילו גולשים מתקדמים יכולים לקחת את עצמם לקצה גבול היכולת. יותר ויותר אנשים מתנסים בקייט והרוב המכריע, איך לא, מתאהב מיד.
ישנם שלושה מקומות עיקריים שבהם ניתן לגלוש בארץ: אילת, הכנרת ובים התיכון. באילת אחוזי הרוח מאוד גבוהים ויש שם תנאים מעולים לגולשים מנוסים. הכנרת עובדת מצוין במהלך הקיץ - בדרך כלל רוח חזקה שנמצאת עבור הגולשים כמעט מדי יום. ואילו בים התיכון יש רוח מצוינת בעונות המעבר עם תנאים נהדרים למתחילים וכמובן למתקדמים.
קייט יכול להיתפס כספורט מאוד "סוליסטי" - הרי אנחנו גולשים לגמרי לבד - אך זהו ספורט מאוד חם ומשפחתי שבו כולם עוזרים לכולם בחוף ובמים. בשל הסכנות הטמונות בספורט, הגולשים משתדלים אף פעם לא לגלוש לבד ולרוב גולשים בחבורות, כדי לעזור אחד לשני במקרה של תקלה או חלילה פציעה.
התחלנו לצווח כמו ילדים קטנים מרוב התרגשות
יום אחד, אחרי שיותר מדי זמן לא הקדשתי יום שלם לגלישה, אני והחבר'ה לקחנו חופש ופשוט הלכנו לגלוש, בלי לחשוב על שום דבר אחר. נזכרתי ב"ספוט" שחבר סיפר לי עליו לפני כמה שנים ואיכשהו עדיין לא יצא לי לגלוש בו. יצאנו מוקדם כדי לא לפספס שנייה של רוח. כשהגענו למקום - לבי החסיר פעימה: לוקיישן מושלם, ועכשיו רק צריך רוח.
התחלנו לפרוש את הציוד, תוך כדי התלהבות של ילדים למראה גן עדן הציורי שהגענו אליו. בתזמון כמעט מושלם התחילה להיכנס רוח. תוך שניות, כל הגולשים במים אחוזי האנדרנלין, התחילו לצווח כמו ילדים קטנים מרוב התרגשות. גלשנו עד שלא יכלנו לגלוש יותר, ואז גלשנו עוד קצת עד שנחלשה הרוח והכל נרגע.
סחוטים ומאושרים עד השמיים שתינו בירה, קיפלנו את הציוד וחזרנו הביתה עם חיוך מרוח על הפנים וזיכרונות שיישארו להרבה זמן. בשבילנו הקייט אינו עוד ספורט ימי, קייט הוא אמונה, דרך חיים. במילה אחת: אופוריה, בשתי מילים: קייט סרפינג!
