כשהנוסעים הישראלים עמדו בתור לעלות על הטיסה הישירה הראשונה אי פעם מירוואן, בירת ארמניה לעבר נתב"ג, הם הבחינו בכרזה שעליה מצויירת קריקטורה של אדם חובש תרבוש עם הכיתוב 1915, ולידה קריקטורה של היטלר עם הכיתוב 1939. ליד שני הפרצופים נכתב, במקום שלא משאיר מקום לספק לגבי האנלוגיה: "על ידי גינוי (האירוע) הראשון, ניתן היה למנוע את השני". מאה שנים עברו מאז רצח העם הארמני, והאירוע הכאוב נוכח בכל פינה של עיר הבירה.
עוד טיולים בעולם בוואלה! תיירות:
עם התרמיל והמצלמה: 8 הטרקים המרהיבים בעולם
פוליה: חופשה איטלקית שאתם פחות מכירים
גרגולימנו, יוון: הרעיון הוא להתנתק מהארנק ברגע שהגעת
העלייה למטוס חתמה מסע ג'יפים מרתק לאורכה ולרוחבה של המדינה הסובייטית לשעבר, שידעה בעשורים האחרונים מלחמות ומתיחות עם שכנותיה ונאלצה מאז יצאה לדרך עצמאית בתחילת שנות ה-90, להתמודד עם בעיות של אבטלה והגירה שלילית. ארמניה היא בהחלט לא יעד התיירות החם של הקיץ. אין בה חופי ים תכולים עם חול רך ולבן. למען האמת, אין לה מוצא לים כלל.
ובכל זאת, מדובר במדינה מלאת קסם עם נופים עוצרי נשימה. כמעט לא משנה על איזה כביש תעלו, תוכלו להבחין לצדכם בנחל זורם ומעליו הר מושלג. ארמניה מכוסה כולה בירוק, מהצפון ועד לדרום. האוכל במסעדות הוא פשוט ביותר, אבל בצדי הדרך תוכלו למצוא גן עדן של עשבי תיבול, ירקות ופירות שגדלים פרא. לחובבי הבישול שביניכם מומלץ להצטייד במחבת וגזייה, כיוון שכמעט בכל נקודה שבה תעצרו באקראי תוכלו ללקט אספרגוס בר, פטריות יער, אפונה סינית, ובעצם מה לא.
המזון והלינה באזורים הכפריים זול ביותר, והאנשים מסבירי פנים ויזמינו אתכם להיכנס לביתם כשתחלפו עם הרכב בכפר שלהם. אלמלא הקלישאה הכי שחוקה בספר, "כפר ציורי עם אנשים פשוטים" הייתה מוצאת מחוץ לחוקה הבלתי כתובה של כתבות התיירות, הייתם רואים בה שימוש נרחב בכתבה זו.
את המדינה הלא מתויירת הזו, שהשליטה בה באנגלית מוגבלת למדי מחוץ לעיר הבירה, מכירה לתייר הישראלי חברת "MEDRAFT", שמוציאה טיולי ג'יפים מודרכים בקבוצות של עד 24 מטיילים.
להבדיל מטיול מאורגן סטנדרטי, שבו התייר נוסע באוטובוס מיעד ליעד, כאן תינתן לכם היכולת לנהוג בעצמכם על רכבי ה-4X4 בהרים, בנחלים ובצמוד לקרחונים, כאשר הרכבים נוסעים בשיירה ומעבירים ביניהם מידע חיוני על שיבושים בדרך או עצירות מתוכננות באמצעות מכשירי קשר. גם חוויית הטיול עצמה לא מתמקדת בערים אלא יותר בכפרים, לרבות לינה וארוחות בבתים של תושבים מקומיים.
את הנסיעה הוביל מדריך ארמני בשם ארטאק מגקיהאן, שהתגורר בעבר במשך 6 שנים בארץ ואף שירת בצה"ל. העברת הטיול על ידי מדריך מקומי ששולט בשפה, במנהגים ובהיסטוריה הארמנית, ויודע כיצד לתווך אותם בעברית שוטפת לתייר הישראלי, היא אחד היתרונות הבולטים שיש לטיול הזה על פני טיול מאורגן רגיל.
אלו מכם שיעדיפו לטייל לבדם ברכבי 4X4, יוכלו לשכור מחברת הטיולים טאבלט, הכולל תוכנה שפותחה במיוחד למטייל העצמאי. אנשי החברה מיפו מסלולי 4X4, ושירטטו אותם על פני מפה טופוגרפית. הטאבלט עצמו כולל GPS, והניווט העצמאי באמצעות התוכנה הופך לפשוט וידידותי. בנוסף, כוללת האפליקציה מידע שימושי, והסברים על נקודות הציון השונות בדרך.
הסובייטים היו פה
היום הראשון במסלול כלל נסיעה מהקצה הצפוני של המדינה לעבר העיירה דיליג'אן, שבה נמצא כיום אחד הפרוייקטים השאפתניים ביותר בארמניה - בית הספר הבינלאומי UWC. מדובר בחלק מרשת יוקרתית של 14 בתי ספר ברחבי העולם, שאליה מגיעים תלמידי תיכון מעשרות מדינות. בדרך לדיליג'אן, עברה השיירה בכפר הכפט, שבו נמצאת כנסייה מרשימה מסוף המאה ה-10, ששרדה את כיבוש הסלג'וקים ושורה של רעידות אדמה, ועדיין עומדת על תילה.
משם עוברת הדרך בתוך ואדיות לעבר העיר השלישית בגודלה בארמניה, ונזדור, ששימשה כעיר תעשייתית בתקופה בה הייתה ארמניה חלק מברית המועצות. ככלל, נושא התעשייה בארמניה נמצא על פרשת דרכים. כשתנהגו בכבישי המדינה תוכלו להבחין בעשרות מפעלים סובייטים נטושים. ערים ששימשו בעבר כערים תעשייתיות, סבלו עם פירוק ברית המועצות וסגירת המפעלים מהגירה שלילית, וכיום מתבססת הכלכלה המקומית על חקלאות. חלק מהאנשים באותן ערים עזבו לירוואן הבירה, ורבים החליטו לנסות את מזלם מחוץ לגבולות המדינה, שהמשכורת הממוצעת שבה עמדה ברבעון הראשון של 2015 על 365 דולרים בחודש בלבד. הגירת עבודה, בעיקר לרוסיה, היא דבר שכיח למדי בארמניה.
היום השני היה אתגרי ומלא בטבע פראי וכלל את חציית הרי הארגוני בגובה של כ-2,800 מטר. מדובר בדרך סלעית וקשה לפרקים, אך נוחה בסך הכל לנהיגה, בעיקר לנהגים מנוסים. ככל שהג'יפים טיפסו במעלה ההר, הלכה הצמחייה והידלדלה, והחלו לבצבץ קרחונים שנמסו לאיטם. הנהיגה בין הקרחונים והבוץ שנוצר בעקבות המסתם, הייתה האתגר העיקרי של הדרך. במעלה ההר ישנה תצפית שלא רואים בכל יום, כאשר מפסגת ההרים, בין הקרחונים, תבחינו באגם סוון, מאגר המים המתוקים הגדול בארמניה, הגדול פי שלושה מהכינרת ונמצא בגובה של 1,900 מטרים. ירידה בנסיעה ממושכת לעבר האגם תחשוף בפניכם עשרות דוכני דייגים, שיעמדו על הכביש ויסמנו לכם עם הידיים "כזה גדול". בירור קצר העלה שכך מבקשים הדייגים להמחיש את גודל הדג שהעלו בחכתם באותו היום.
קצת אחרי כפר סוון נמצאת המסעדה של יורה סרגסיאן. מדובר במסעדת שף ברמה טובה, מעט חריגה בנוף המקומי. בתוך תנור לבנים עגול, צולה יורה על אש גלויה כבש שנמרח במרידנה של תבלינים. השומן של הכבש מטפטף על סיר של גרגירי חיטה, אשר סופחים את השומן ואת טעמי הכבש. את המנה העיקרית מגיש יורה לצד מספר סלטים מקומיים, גבינה מלוחה והלחם הארמני, לבאש (לאפה דקיקה). זו הייתה ארוחה יוצאת דופן לעומת יתר הארוחות בכפרים, שהיו פשוטות יותר ומתובלות פחות.
היקב העתיק בעולם
את הלילה העברנו בעיירה סיסיאן. במבט ראשון זו נראית עיר עצובה למדי ונטושה בחלקה, במיוחד בהתחשב בעובדה שהמלון המקומי הוא בסיס סובייטי לשעבר - והתנאים בו בהתאם. במבט עמוק יותר, היה זה אחד המלונות המקסימים, החמים ומכניסי האורחים שיש. את המקום מנהלת יסמין אסטאריאן, בת המקום שלמדה בעבר בארצות הברית, מה שמאפשר לה לתקשר עם התיירים ביתר קלות. יסמין מנהלת במקביל גם את המטבח במלון והידע העצום שלה על הצמחייה המקומית הפכו את חווית האכילה במלון למהנה ומרתקת בו זמנית.
היום השלישי כלל נהיגה לעבר הכפר טאטב, שבו נמצא הרכבל הארוך בעולם, הנמתח למרחק של 5.7 קילומטרים. מדובר באחת האטרקציות התיירותיות הגדולות בארמניה. בנסיעה הממושכת בת כ-15 דקות תוכלו לצפות מלמעלה על הנוף ההררי ובמקביל לשמוע הסברים באנגלית ממערכת הכריזה. בקצה הרכבל מחכה מנזר טאטב, שנבנה במאה ה-14, ולצידו דוכנים קטנים שמוכרים יוגורט מיובש, לדר, צ'ורצ'חלה (תרמילי ענבים מיובשים ממולאים אגוזים), וגם את גולת הכותרת של הכפר - ז'יניגאל. מדובר במאפה דמוי סמבוסק הממולא ב-12 עשבי תיבול, כאשר הדומיננטי שבהם הוא הטרגון שמותיר בפה טעם של אניס. את ארוחת הצהריים סעדנו בבית של משפחה מקומית, תוך התנסות בהכנת הז'ינגיאל.
היום הרביעי עמד בסימן נסיעה מסיסיאן לירוואן הבירה, לא לפני עצירה בכמה נקודות מיוחדות כמו מערת הציפורים, שבה נמצא היקב העתיק בעולם. בחפירות בשנת 2011 התגלה היקב, המתוארך ללפני 6,000 שנים, כאשר מספר כדים השתמרו בו בצורה טובה למדי. היקב נמצא על פיתחה של דרך המכונה "ארץ היין". מדי כמה עשרות מטרים תוכלו להבחין בדוכן ובו מקומיים שיציעו לכם למכירה יין שולחני פשוט תמורת גרושים. בין המשקאות תוכלו למצוא גם יין רימונים וליקר פטל הגדלים כאן בשפע.
היום החמישי הסתיים בסיבוב בירוואן הבירה, לא לפני קפיצה אחרונה לטבע. בפאתי ירוואן תוכלו למצוא את קניון גארני המכונה כאן "סימפוניית האבנים". משני צדי הדרך תוכלו להבחין בקירות עשויים עמודי בזלת בצורת משושים, שנוצרו לאחר התקררות לבה שפרצה מהר געש סמוך. עם החזרה לעיר הבירה, נסענו לביקור באנדרטה לזכר רצח העם הארמני, שכללה הסבר מהמדריך. עם זאת, מי שמצפה להרחבה בנושא, או לסיור במוזיאון השואה בעיר עלול להתאכזב, כיוון שהסיור אינו כולל כמעט בכלל את הסוגייה הכאובה שמעסיקה השנה במיוחד את העם הארמני.
ירוואן עצמה היא עיר תוססת ומלאת חיים, שניכר כי היא מתפתחת בקצב מהיר. לצד בנייני הרכבת הסובייטים, תוכלו להבחין במנופים שעובדים לבנות בתי מלון חדישים, ובמרכז העיר ישנם כמה רחובות של חנויות בוטיק ושלל מותגים מערביים. קשה לסכם את ירוואן אחרי ביקור של פחות מ-24 שעות, אבל אפשר לומר בביטחון שהיא שווה ביקור ממושך יותר. מזל שהחל מהשבוע ישנן טיסות ישירות לשם.
כמה זה עולה?
חבילה עצמאית של 8 ימים, כולל ארוחות ע"ב חצי פנסיון, טיסות ישירות, ג'יפ עם טאבלט ובו תוכנת ניווט וכניסה לאתרים תעלה 1,395 דולרים לאדם בחדר זוגי. המחיר לחבילה הכוללת הדרכה - 1,745 דולרים לאדם.
הכותב היה אורח של חברת MEDRAFT בארמניה.