המידברן ואני: חוויותיי מה"ברנינג מן" של ישראל

אוטוטו עבר שבוע מאז המידברן. אני יכולה לומר כמעט באופן גורף, שהאירוע היה חוויה משמעותית עבור 6,000 האנשים שלקחו בו חלק. לי עדיין לוקח זמן לחזור לשגרה, לא מפסיקה לחשוב ולדבר על זה. וכעת, הגיע הזמן לתאר במעט את האירוע המיוחד הזה.


עוד בוואלה! תיירות:
מבולבולים? גם אנחנו: הצצה לפסטיבל הפין של יפן
גם אנחנו רוצים: הזוג שמצטלם במקומות היפים בעולם
נותנים בראש: כל היעדים בעולם לחופשות פרועות


מידברן 2015 - התעלות - הוא אירוע-פסטיבל חד שנתי מושקע ביותר שאורגן על ידי עמותה ללא מטרות רווח, ממש כמו רוח הנתינה והחינם בפסטיבל. מדובר בעיר זמנית, "פלאייה" בעגה, חופשית ואטרקטיבית לכל מי שנמצא בה. מידברן זה הברנינג מן האמריקאי במדבר שלנו. יש אצלנו קצת יותר אבק והכל עדיין בבנייה, אבל הרעיון הוא אותו הרעיון והווייב, קסום ככל שנקסם!

במידברן יש השפעה מכוונת שנוצרת מהניתוק מהסביבה המוכרת, מהעיר, מהעבודה, מהמכשירים הניידים, מהזמן וההכרות החדשה עם המקום המופלא שרק נוצר. כל אלו גורמים למציאות להתגמד ולפלאייה להפוך לבית ולעולם עצום של אפשרויות בחירה אינסופיות, המבגרות ומחדדות כל אחד, וכמובן מראות לו עד כמה הוא חלק ממשהו מיוחד, ומיוחד בעצמו.

למי שעדיין לא ממש קלט, אלפי אנשים הקימו ושוטטו להם חמישה ימים בעיר זמנית במדבר שבן-גוריון שלנו היה מתגאה בה, שהפריחה את השממה וזרעה בה חיים מלאים באבק מדברי שהפך לנצנצים של חיים ושמחה. העיר למעשה ביטאה באופן קיצוני את החופשיות והרדיקליות שלה ושל תושביה. העקרונות של הברן צצו בכל פינה והחזקים שבהם היו ביטוי עצמי רדיקלי, מה שגרם לכולם פשוט לקבל את כולם, ולאהוב אותם, גם עם בגד ים שלם, גם עם קרניים, גם עם אורות וגם בלי כלום.

עיקרון נוסף הוא "גיפטינג" של מתנות קטנות או גדולות, כמו דוכן חיבוקים באמצע הטיילת, חלוקת עוגיות מזל במסיבה, סביח, פויקה או איזה קרטיב קר. וכמובן שמירה על הסביבה ועל מה שיצרנו. באי הפסטיבל הכינו הכל מראש והשקיעו המון אנרגיות בהתכוננות אליו - מה ששונה מאד מפסטיבלים אחרים.

פה יש למעשים של כל משתתף חלק גדול מהמהות של העניין. ניתן היה להגיע באופן חופשי, או להיות חלק ממחנה נושא, שם אפשר לבנות ולעצב חלק של העיר וזה יכול להיות כל נושא שבעולם: יצירה, מיצבים, הרצאות, מוזיקה, רדיו, בירה, ברד, ערסלים, דיבורים מלוכלכים, דואר שנשלח על בסיס יומי ואהבה חופשית. בעצם, במידברן כל אחד יכול לעשות מה שבא לו, איך שבא לו ועם מי שבא לו - בקטע חיובי, כמובן.

באופן כללי, מידברן זו פיצה עם כל התוספות שיש, ולא רק בעניין של סקס, אבל כמובן שזה חלק פריך ומתובל היטב בפיצה הזו. בכל הנוגע לזוגות ארעיים וותיקים, מיניות ויחסי מין זה לא משהו זר בזווית הראייה שם. בשיטוטים בפלאייה, במיצבים האומנותיים הנוחים לרביצה ובכל מסיבה רואים גיפופים והרבה מגע. השפעת הבידוד, הסמים, המדבר הרחוק מהכל והרוחניקיות שעופפת את כל מי ששם, גם אם הוא ציניקן מבית, יוצרות אווירה אידיאלית לגשת ישר לעניינים בלי יותר מידי תהליכים מודרניים.

גולת הכותרת במידברן מבחינה זו היא מחנה "אהבה חופשית" - מחנה שהציע אהבת חינם ומרחב בטוח לחקירה וביטוי של מיניות בריאה. לי, אישית, לא יצא להסתובב שם אבל ישנם אלו שדוגלים בגישות של פיתוח הקשבה דרך אינטימיות והשהות שם מעצימה אותם. ב"אהבה חופשית" מקפידים על מיניות כנה וקשובה, היוצרת מרחב מקבל עבור כולם. במחנה יש 'Pleasure Dome' שזה מרחב בטוח וידידותי לביטוי המיניות על כל גווניה, לכל המגדרים, הנטיות וההעדפות. בלילה הדום הופך למרחב משחק פתוח וחופשי לזוגות וקבוצות.

כשזה מגיע לחילופי זוגות, הכול מתבצע בכנות מופתית בין הזוגות. המרחב האישי הוא חלק שנשמר בקפידה במידברן, דבר המתבטא בבקשת אישור על צילום תמונה של כל אדם, ההופך את ההמון למודע, בוטח ובטוח. א' מירושלים, שביחד עם חברתו תפסו לעצמם מזרן ב"אהבה חופשית" ועשו את שלהם בטבעיות ובחופשיות מול כולם, אמר לי כי יש משהו בפתיחות ובביטוי של הזוגיות שלהם באופן גלוי שמחזק אותה. כשזוג אחר ביקש מהם להצטרף, הם סירבו והוא אמר לי שזה היה "סבבה לגמרי לומר לא".

אולם, זה לא רק ב"אהבה חופשית" וזה לא רק סקס בפרהסיה. זה פשוט מה שקורה, כל אחד והדרך שלו. אם אני נהניתי עם חברים במסיבה בזמן שחבר שלי פגש מישהי, העביר איתה לילה מופלא ומיוחד - זה בסדר מבחינתי. בתור בחור תל אביבי, מעט נכה רגשית, הוא הרגיש שזה "זה" עד כדי כך, שלאורך הימים שנותרו עד תום הפסטיבל הם בקושי נפרדו לרגע והתעופפו להם יחד על ענן ההבנה של המידברן.

יחד עם זאת, יש זוגות שהגיעו למידברן ביחד וחוו חוויה משותפת גם ללא התעסקות במיניות שיתופית. השניים הופכים לאחד ונהנים מפתיחות ומצבים חדשים, שאין סיכוי בחיים שהיו חווים בעולם האמיתי. להתלבש ולהתחפש ביחד, ללכת לסיבוב בפלאייה ביחד, לשתף אחד את השני בחוויות הפלאייה האישיות שחוו לבד, ללכת למסיבה ולרקוד ביחד, כשמסביב כולם מפרגנים, אוהבים ומתייחסים למי שהם בתור מתנה. הכרתי את דן ודנית, את אורי ויותם ואת גיל ותהילה שציינו שנה לנישואיהם. כל אלו פשוט הוכיחו שהקשר שלהם, המורכב משניהם, לא צריך להשתנות בתנאים ה"ברנריים" וההווייה המשותפת שלהם היא אחת.

ולכן אפשר לומר בביטחון מלא שמידברן זה אחלה של מקום להיכרויות, שקשה למצוא בשגרת היום-יום. מי ששם נמצא בהווייה שמתאימה למי שימצא אותו שם. זה משהו מדהים, בלי תכנונים, בלי זמנים ובלי כלום. איכשהו כל אחד חווה שם בדיוק את מה שהוא צריך באותו הרגע וכנראה גם מושך אליו בדיוק את מי שהוא מחפש.

וזה עוד לא הכל. נכחתי בכמה חתונות במידברן שהתקיימו בטמפל - שזהו המקדש הבלתי מקודש של העיר. הזוגות הכירו באירוע האמריקני וחיים חיים חופשיים ביחד עד היום. ללא ספק, יש משהו באוויר המאובק שרוקם אהבה וקסם מיוחד שנשאר לעד.

בתכל'ס, חופשיות, פתיחות וקבלה הם הדברים שמידברן מבוסס עליהם וכך גם יחסים ואהבה. העיר הזאת, כל כך פתוחה וסגורה וכל כך מלאה בתוך הישימון, עד שהיא מסוגלת להאיר לנו או לשרוף בשבילנו הרבה דברים. אני רק יכולה לומר שאת החוויה שחוויתי עם עצמי בפעם הזאת, אשמח לחלוק עם מישהו בפעם הבאה בעוד שנה. אני כבר סופרת את הימים.