אתמול בבוקר (יום ד') טיילו חניכי "ישיבת בני עקיבא במירון" באזור בית הכנסת העתיק, כשלפתע נדהמו לגלות כתובות גרפיטי בולטות בחזית בית הכנסת העתיק. הם עדכנו את פקחי רשות העתיקות, שמיהרו להגיע לשטח. מאוחר יותר נתגלה נזק באתר נוסף: פקחי רשות הטבע והגנים מצאו כתובת נוספת בנוסח דומה, בחורבת שמע שמדרום למירון.
רק בשנה האחרונה השקיע מנהל השימור של רשות העתיקות מאמצים רבים בשימור ושיקום בית הכנסת העתיק במירון, במימון פרויקט "ציוני דרך" של משרד ראש הממשלה. במהלך עבודות השימור חוזקו המבנה, קירותיו והמגדל הצמוד אליו. כתובות גרפיטי שרוססו במקום הוסרו מקירות וממזוזות המבנה, וצמחיית בר שהחלישה את שלמותו וחסמו מעברים, טופלה.
לדברי אורי ברגר, ארכיאולוג נפת גליל עליון מזרחי ברשות העתיקות, מלבד כאב הלב על השחתת המבנה העתיק מיד לאחר ששומר, יש כאן אכזבה עמוקה מקומץ האנשים, שכאילו בשם האמונה פוגעים במורשת היהודית ששייכת לכולנו. מוזר שמרססי הכתובת חושבים שהמעשה מכבד את שמו של הרבי מברסלב עליו השלום".
רבי שמעון בר יוחאי היה מתהפך בקברו
מירון הוא ישוב עתיק במרכז הגליל העליון, בן 5,000 שנה. יש המזהים אותו עם מרום התנ"כי, ואת המעיין השופע לרגליו עם "מי מרום" המוזכר במלחמת יהושע נגד מלכי כנען. בתקופת הבית השני נוסד שם ישוב יהודי, שהיה מרכז ליצירת שמן זית, לצד גוש חלב ותקוע הגלילית. במאה ה-2 לספירה שהה כאן התנא הידוע רבי שמעון בר יוחאי, שמוזכר תכופות בתלמוד, וחיבר, על פי המסורת, את ספר הזוהר.
קבר הרשב"י, ביחד עם בנו אלעזר, הוא קבר הצדיק הנערץ ביותר בגליל, עם כמיליון מבקרים בשנה - חלק גדול מהם בל"ג בעומר, יום הילולת הרשב"י שנערכה רק אמש.
בחורבת שמע קיימים שרידי יישוב יהודי מימי המשנה והתלמוד ובו בית כנסת גלילי מפואר, שלו שני שלבי בנייה ושימוש שונים, ככל הנראה מהתקופה הביזנטית. מסורות שונות קושרות את האתר עם התנא המפורסם שמאי הקפדן, המוכר לכל כבר הפלוגתא של הלל הזקן.
