מנהרות הכרמל: האוויר בקצה המנהרה

כל מי שנסע, עד לפני שנים ספורות בלבד, ממרכז הארץ לכיוון הקריות, עכו או נהריה, יודע שכדי לעבור את חיפה בדרך צפונה היה צריך לטפס מעלה למרכז הכרמל ולעבור, עד ליציאה מהעיר, כמעט 40 רמזורים. מאז סלילת מנהרות הכרמל - מערכת מנהרות האגרה הממוקמות מתחת לרכס הכרמל ומקשרות בין המבואות הדרומיים של חיפה למבואותיה הצפוניים - העלייה המפרכת על דרך פרויד נחסכת ובדקות בודדות אפשר לדהור מתחת לרכס לצדה השני של העיר.

אלא שמנהרות הכרמל לא רק חוסכות לנוסעים בהן זמן. מלבד הקלת עומסי התנועה בתוך העיר בעשרות אחוזים על ידי פינוי צירי התנועה המרכזיים והחיסכון הברור בדלק, מתברר שיש פלוס רציני נוסף לסלילת הכביש: צמצום התעבורה בתוך העיר צמצם באופן ניכר גם את זיהום האוויר בצירי התחבורה, והוא מאפשר לתושבי העיר לנשום אוויר נקי יותר.

במסגרת לימודיו בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, בדק איציק השקו את השפעת פתיחת כביש מנהרות הכרמל על איכות האוויר בחיפה. מכיוון שתחבורה היא אחד הגורמים המשמעותיים בזיהום האוויר בחיפה, השקו שיער כי הפיחות בעומס התנועה בעיר יביא לשיפור איכות האוויר. "העצירות המרובות בצמתים המרומזרים, העליות והירידות הביאו בעבר לפליטת מזהמים אינטנסיבית. לכן חשבתי שהמנהרות יורידו את זיהום האוויר בעיר", אומר השקו.

איך בדקת את ההשערה?
"אספנו נתונים במשך חמש שנים (מתחילת 2009 ועד סוף 2013 - כשנתיים לפני פתיחת מנהרות הכרמל וכשלוש שנים אחרי פתיחתן). קיימנו את המחקר בשתי תחנות - באחוזה ובדרך קק"ל. תחנת אחוזה נמצאת במרכז הכרמל, בלב צירי התחבורה שהמנהרות משמשות להם חלופה. תחנת קק"ל היא תחנת הביקורת במחקר. היא נמצאת קרוב יותר לקריות, בציר ההסתדרות".

אבל הבעיה של חיפה איננה בכלל זיהום שמגיע מאזורי התעשייה? איך בודקים מה מגיע מהתעשייה ומה מהתחבורה?

"בכל מקום בארץ יש תחנות ניטור שמנטרות את הנתונים. רוב התחנות בודקות את המזהמים במיקומים גבוהים (על גג בניין למשל). במחקר שלי התמקדתי בתחנות ניטור תחבורתיות. אלו תחנות שבהן מודדים את המזהמים בסמיכות לצירי תנועה ראשיים, להולכי רגל ולנהגים, למוקדי פליטות התחבורה, במקום נמוך. האוויר נשאב מקרבת הכביש. מקורו של חלק גדול מהמזהמים במיקום כזה איננו בתעשייה אלא בתחבורה".

ומה גילית?
"במרכז הכרמל נמצאה ירידה מובהקת בזיהום האוויר, בכל המדדים, בשנים שלאחר פתיחת מנהרות הכרמל בהשוואה לשנים שלפני פתיחת מנהרות הכרמל - כך שניתן לומר בבירור כי פתיחת מנהרות הכרמל השפיעה לטובה על שיפור איכות האוויר בעיר חיפה. בתחנת קק"ל, כצפוי, לא נמצאו שינויים מובהקים במדדים. בשלבים מאוחרים יותר במחקר ראינו שינוי גם בתחנת קק"ל והבנו שגם הוא קשור בפתיחת ציר תחבורה אלטרנטיבי - כביש עוקף קריות, אשר גרם גם הוא להסטת חלק ניכר מכלי הרכב מציר התנועה שעליו ממוקמת תחנה זו לכביש המהיר חדש".

הירידה בזיהום האוויר מתרחשת רק בחיפה?
"כשהיינו ילדים יצאו פליטות זיהום מכל המכוניות. בשנות ה?90 הכניסו באירופה תקנים שמגבילים את פליטות המזהמים מהמכוניות והיום כמעט לא רואים את זה. יש אמנם הרבה יותר מכוניות היום, אבל בזכות תקני יורו 5 הן פולטות הרבה פחות מזהמים. בגלל השינוי הזה הייתה ירידה גדולה בזיהום האוויר בכל הארץ בשנים האחרונות, אבל בחיפה ראו ירידה משמעותית בנקודות שיא, בזכות מנהרות הכרמל".

מה אתה מצפה להשיג באמצעות המחקר?
"אני רוצה להראות שלפתרונות תעבורתיים ותשתיתיים כאלו יש תרומה נוספת. הם לא משפיעים רק על העומס בכבישים אלא גם על איכות האוויר שאנחנו נושמים ובאופן ישיר על בריאות הציבור. אני רוצה לעודד פתרונות כאלו גם בערים אחרות".

צירי התחבורה האלטרנטיביים למכוניות פרטיות מעודדים שימוש במכוניות פרטיות. הרי אם נרצה באמת לשפר את איכות האוויר שאנחנו נושמים עדיף לעודד רכיבה על אופניים, לא?

"ברור שהעדיפות הראשונה היא אלטרנטיבות לנסיעה במכונית פרטית - הליכה ברגל, אופניים, תחבורה ציבורית. אבל מה לעשות - צריכים להיות ריאליים. אנשים בכל זאת רוצים את הנוחות שלהם ונסיעה במכונית פרטית. צריך לתת מענה לעלייה הגוברת במספר המכוניות הפרטיות. גם אם אנשים נוסעים באוטובוסים, שעדיין פולטים מזהמים, עדיף שיהיו צירי תחבורה אלטרנטיביים ושהמכוניות לא יעברו בתוך הערים".