טיול ילדותי: סוף-סוף יש מה לעשות עם הילדים בסופ"ש

אם גם אתם נתקלים בשאלה: מה עושים עם הילדים בסופ"ש? הנה פיתרון אפשרי, חינוכי, זול ובעיקר מהנה - לטייל. ועכשיו גם עם ספר חדש שמוקדש כולו לטיולי משפחות בשם "טיול ילדותי", שראה אור ממש לאחרונה.

הספר, שמכיל 50 טיולים ואתרים בישראל, המיועדים להורים, לבני המשפחה, למבוגרים ולצעירים, מציע ביקור באתרים עירוניים לצד שמורות טבע, אתרים ארכיאולוגיים לצד תצפיות נוף, אתרים משעשעים ומסקרנים לצד אתרים המותאמים לעונות השנה. את הספר כתבו איקי ומשה גלעד - האחרון הוא מבכירי אנשי התיירות והטיולים בארץ, שעד לא מזמן כתב מדור טיולים שבועי ב"הארץ", ואילו על הצילומים אחראי דובי טל - צלם אוויר ונוף ומנכ"ל אלבטרוס צילום אוויר.

אז מה בספר? מסלולים, רעיונות, משחקים, תצלומים, הצעות לפעילות ומפות ומידע לכל המשפחה. רוצים דוגמה? אז קבלו מסלול מיוחד לימי החורף (ובכלל) בחולות כסוי בערבה הדרומית. הילדים שלכם יודו לכם.

איך להגיע?
נוסעים בכביש 40 דרומה עד צומת שיזפון. מצומת שיזפון ממשיכים דרומה בכביש 12. לאחר כחמישה קילומטר מגיעים לפנייה שמאלה לכיוון בסיס עובדה. פונים וממשיכים עם הכביש עוד כחמישה קילומטר, עד שרואים מצד שמאל שלט של רשות שמורות הטבע (דהוי מעט) ופונים שמאלה לשביל עפר. אם הגעתם לשער הבסיס, הסתובבו וחזרו כשלושה קילומטר. ממזרח לכביש יש סימון שבילים ירוק. אפשר להתחיל לצעוד מכאן או להמשיך עוד כקילומטר דרומה לכיוון עובדה עד הפנייה הבאה שמאלה, המוליכה לחניון לילה חולות כסוי.

מה רואים?
דיונות חול גדולות, נקיות, צהובות-כתומות. הדיונות של חולות כסוי נחשבות היפות ביותר בישראל.

למה זה מעניין?
הנוף בחולות כסוי מרשים ונהדר, אבל התענוג האמתי טמון בטיפוס לראש הדיונה ובירידה משם בגלגולים, בקפיצות או בדהרה לתחתית הרכס. החול רך, נעים ומאפשר כל השתוללות שעולה על הדעת. גם מבוגרים ירגישו כאן כילדים קטנים.

כמה זמן?
אפשר לבוא לשעה-שעתיים, רצוי לא בשעות החמות ביותר. מומלץ להגיע בשעת ערב מוקדמת ולהישאר ללון בחניון הלילה הפתוח.

כמה עוד הולכים?
אפשר להגיע בכל רכב עד למרגלות הדיונה. אם בוחרים ללכת בשביל המסומן ירוק, המסלול נמשך כשני קילומטר.

האם נשלם?
הביקור באתר חולות כסוי אינו כרוך בתשלום.

1. איך הגיעו לכאן החולות? חולות כסוי הם "חולות פנימיים", כלומר הם הגיעו מהאזור הקרוב. הסלעים נשחקים בשיטפונות שפוקדים את האזור כמה פעמים בשנה. אחר כך הם מוסעים בעזרת רוחות, אשר מרכזות אותם במזרח בקעת עובדה. מקור החולות הוא בליה של סלעי משקע ימי (גיר וק?רטון), הנמצאים בבקעת עובדה, ואבן חול מאזור בקעת הירח ומזרח סיני.

2. מה הגובה? בקעת עובדה נמצאת בגובה 400 מטר מעל פני הים, ולכן לפעמים קריר בה ונעים גם בימי קיץ לוהטים. גובה הדיונה כארבעים מטר.

3. האם הדיונה זזה? כן. הרוחות מסיעות את החולות, ומקום הדיונה משתנה מעט. עם זאת, בגלל המקום המוגן שחולות כסוי קיימים בו התנועה אטית מאוד.

4. לאן נעלמים העקבות שלנו? הרוח הנושבת במקום ללא הרף מכסה את העקבות במהירות ו"מנקה" את הדיונה. לכן נעים תמיד לבוא לכאן כי חשים כראשונים על הרכס.

5. האם יש משהו מיוחד בחול הזה? כן. החול דק מאוד. הרוח לוקחת אתה רק את הגרגירים הקטנים, ומכאן איכותו הייחודית של החול המקומי.

6. האם גם על הדיונה הזאת מאיימת סכנת כרייה? על הדיונה של חולות כסוי מאיימת סכנה פחותה דווקא מאשר על דיונות אחרות. הסיבה פשוטה - הרכב החול כאן אינו מתאים לבנייה (שישים אחוז קלציט וארבעים אחוז קוורץ).

7. האם חיו כאן בעבר בני אדם? מפתיע לגלות שהיה כאן רצף של התיישבות. בני אדם חיו כאן במשך אלפי שנים. הארכאולוגים בבקעת עובדה מצביעים על 400 אתרים עתיקים. למעשה יש עדויות שבני אדם גרו כאן במשך עשרת אלפים השנים האחרונות. קיימות בבקעה עדויות לכך שהתושבים בה היו תחילה לקטים-ציידים, ואחר כך התפרנסו מחקלאות וממרעה. יש הטוענים שהמחרשה הראשונה בעולם תועדה כאן.

8. מה גילו כאן מן העבר? בין האתרים שנמצאו היו מלכודות לטורפים, ציורי קיר, טרסות, מקדשי פולחן וקברים עתיקים. מקדש הנמרים הסמוך הוא אתר מרתק.

9. מה האורך של הדיונה? 300 מטר, אבל כדאי לזכור שהאורך והסדר משתנים בכל רגע.

10. האם כדאי לישון כאן בלילה? כדאי מאוד. הדיונה מעניקה את המראה היפה ביותר בשעת שקיעה ובשעת זריחה. הצבעים נהיים רכים יותר, והבילוי נהדר.

חומרים: שני בקבוקי פלסטיק שקופים וזהים בעלי מכסים, נייר דבק או סרט פלסטי דביק, מספריים או מכשיר חד אחר, חול דק, שעון.

מה עושים? שוטפים את הבקבוקים ומייבשים אותם היטב מבחוץ ומבפנים. יוצרים חור קטן במרכזו של אחד ממכסי הבקבוקים באמצעות קצה חד של מספריים או בעזרת מכשיר אחר בעל חוד (שימו לב: פעולה זו יש לבצע בהשגחת מבוגר והיא אינה מתאימה לילדים צעירים).

ממלאים את אחד הבקבוקים בחול דק וסוגרים את פתחו במכסה המחורר. הופכים את הבקבוק ובודקים את קצב זרימת החול מתוכו. אם רוצים לזרז את הזרימה, פשוט מגדילים מעט את החור. יוצרים חור בגודל דומה במכסה הבקבוק השני.
מצמידים את שני המכסים זה לזה, "גב אל גב", בעזרת נייר דבק. "מבריגים" את הבקבוק הריק למכסה שלו. שעון החול מוכן.

כל שנותר הוא להפוך את הבקבוק המלא, כך שהחול יזרום מתוכו אל תוך הבקבוק הריק. מעניין למדוד כמה זמן נמשכת זרימת החול מבקבוק אחד לאחר. מה קורה אם נגמרת הסבלנות? מרוקנים קצת מהחול ורצים להתגלגל על הדיונה.

"טיול ילדותי - הורים וילדים מטיילים". עם עובד, 218 עמוד, 110 שקלים