וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עין מטע ועין תנור: טיול מעיינות סטייל "אבודים"

27.1.2015 / 10:04

טיול לסוף החורף בעין מטע שבהרי יהודה, מציע פינות מסתור קסומות ליד פלגי המים, עצי שקד פורחים ורקפות וגם מטע של דקלים גבוהי צמרת וצפופים, שדורש משחק מחבואים הגון, ולעתים מזכיר סצינות מ"אבודים", רק בלי שברי מטוס

רקפות, חורבת חנות. איל שפירא, מערכת וואלה! NEWS
הפריחה בעיצומה. רקפות בחורבת חנות/מערכת וואלה! NEWS, איל שפירא

לטיול הזה הביאו מטרייה ומטאטא. וגם פנס ראש. אתם יודעים מה - אפשר גם להביא את חמותכם, אם אתם רוצים לראות אותה נעלמת כאילו בלעה אותה האדמה. אבל אל דאגה: היא לא נעלמת לשום מקום, זו רק אשליה נעימה וזמנית שיוצרת הדרך לניקבת עין תנור בהרי יהודה. חוץ מזה, העלמת חמות זה כל כך אייטיז. יאללה, נתחיל לטייל.

סדנת פסיפס: הדבר האמיתי

למה לצאת לסדנת פסיפס, או לכל סדנה מטופשת אחרת שנערכת בקניון-הסוהר הקרוב למקום מגוריכם, כשהדבר האמיתי נמצא ממש כאן? תחילת המסלול היא בחורבת חנות, ששימשה חאן בתקופה הממלוכית. פונדק הדרכים הזה רבץ על דרך רומית שעלתה לירושלים, אך כמו תמיד בהיסטוריה המקומית, היה שם משהו גם קודם. והמשהו הזה היה כנסייה ביזנטית מהמאה השישית. מה נשאר ממנה היום? רצפת פסיפס יפהפה, שחלקה מכוסה בחול.

עד שנת 2012 הוזמנו המטיילים להצטייד במטאטא, לחשוף את הפסיפס בעצמם, לחוש כמו מגלי ארצות, ושוב לכסות, לטובת המטיילים הבאים. מין סוד ידוע שכזה. אך לפני כשנתיים וחצי הושחת חלק מהמקום על ידי אלמונים, שלא אהבו את הרעיון שיש מי שמחבב פסיפסים של כנסיות ביזנטיות.

גם היום אפשר להצטייד במטאטא ולחשוף, אך מי שהיה כאן בעבר יחוש בהבדל הגדול. עדיין, חשיפת רצפת הפסיפס הזו מלהיבה את רוב הילדים - הם מגלים צורות גיאומטריות צבעוניות ושאר הפתעות נושנות בדמות ציורי גפנים ועוד. היא אף תשכיח מהם את האייפד או הסמאטרפון באופן מעורר חשד. לעשר דקות, אבל גם עשר דקות זה לא רע.

פסיפס חורבת חנות. איל שפירא, מערכת וואלה! NEWS
אבן שיש לה הופכין. הפסיפס בחורבת חנות/מערכת וואלה! NEWS, איל שפירא

המטע המסתורי

מחורבת חנות, הנמצאת ממש ליד חניית הרכב, פונים ימינה בשביל הכחול וממשיכים עמו כ-200 מטר. בהתעקלות השנייה חוברים לשביל השחור, היורד בתלילות ימינה (מזרחה) אל נחל זנוח. שימו לב: אחרי יום גשום עלול להיות חלקלק. זו גם אזהרה וגם המלצה, אגב.

הנוף מקסים, אוויר החורף נקי, וגם אם עבורכם "פריחה" היא משהו שקשור לעור מגורה, לא תוכלו להתעלם מהמוני הרקפות סמוקות העלים שעושות פוזות למצלמה, כמו נערה ביישנית אך החלטית.

הישארו עם השביל השחור ויהי מה: הוא מתעקל, נושק לשבילים אחרים, מתעתע, אבל בסופו של דבר פקחו עיניים וסמכו רק עליו. רק כאשר מגיעים לתחתית הוואדי נוטשים את השחור לטובת הכחול, עמו פונים ימינה (מזרחה). עוד כמה פסיעות, ועין מטע מופיע מולכם - נביעה קלה הזורמת אל פלג מים נמוך הנע לאטו בין עצי תאנה. והכל שקט, רגוע, יפה.

אם תסיירו בקרבת המעיין, תגלו לפתע מטע אדיר, צפוף ומסתורי, של דקלים גבוהי צמרת. הם כה צפופים, עד שנראה שיכולים לעמוד לצדכם עשרות בני אדם, אך אף אחד לא יבחין בחברו. זהו מרחב פסיכי שדורש משחק מחבואים הגון, ולעתים מזכיר סצינות מ"אבודים", רק בלי שברי מטוס.
בצד השני של המעיין ניצב מבנה אבן, שריד לכפר ערבי.
עוד תובנת חורבות על הדרך: ילדים, כשהם רואים חורבה, הם רצים אליה מהר, בלי לחשוב, כאחוזי אמוק. למה? כי חורבות הן מקום המסתור האולטימטיבי. ילדים יודעים מה טוב.

מטע עצי דקל, עין מטע. איל שפירא, מערכת וואלה! NEWS
שדרת דקלים צפופה, ממש כמו סצנה מ"אבודים"/מערכת וואלה! NEWS, איל שפירא

עין תנור: ההיעלמות

כעת, כדי להגיע למסתור הכי שווה, שימו לב היטב להוראות הדרך: חוזרים לשביל הכחול, ומיד כשפוגשים סימון אדום מתמסרים אליו וצועדים מערבה. הדרך רחבה יחסית ומימין יופיע מבנה קשיש, איתן וגבוה - שריד צלבני בן כ-800 שנה. עוד כמה מטרים, ותנו למי שעיניו החדות ביותר לחפש על אבן דרך סימון שבילים שקוף (שני פסים לבנים שביניהם רווח). מצאתם? פנו מיד שמאלה ורדו מהדרך אל שביל צר. אם הילדים (או חמותך) מובילים, חיש מהר תבחינו כיצד הם פשוט נבלעים בבטן האדמה. זה מפחיד-מצחיק (מחק את המיותר).
למעשה, זוהי רחבת הגישה של פתח הניקבה המסותתת לעילא של עין תנור. הניקבה נחצבה בימי הצלבנים, ואולי אפילו קודם לכן. קשת אבן עטורת ירוקת תקדם אתכם, תזמין אתכם להדליק פנס ולהיכנס אל הלא נודע.

אני עשיתי כאן טריק נלוז, ואתם מוזמנים לאמצו: מאחר שהמים מגיעים עד הקרסול פלוס, כדאי להיכנס פנימה. הקור לא נורא, גם לא בחורף. אז הורדנו כולנו נעליים וגרביים, חבשנו פנסי ראש, אמרתי "קדימה", ושלחתי את הילדים פנימה, בעודי עומד בפתח המערה, מתפנה לנוח קצת. והם? המשיכו פנימה, סבורים שאני אחריהם. מצחיקים.

הניקבה נמתחת לאורך כמה מטרים ואף מתעקלת שמאלה בשלב מסוים, אל מקור הנביעה. אחרי שהילדים יסכימו לצאת, תגלו כי ממש כאן מצוי מרחב הפיקניק האולטימטיבי: המון מיני עצים שגזעיהם וענפיהם שזורים זה בזה, כמו אורגיה בוטנית שובת לב. וכך, כל אחד תופס לעצמו כיסא מלך מן הטבע ואוכל סנדוויץ' שהכנתם מראש. זו תהיה ארוחת הצהריים הכי כיפית בעולם.

בימים אלה תגלו ממש ליד הניקבה עצי שקד שכעת פורחים במלוא עוזם בלבן וורוד נוטפי צוף, שצובטים את הנשמה ביופיים.

ילד יחף עם פנס ראש בניקבת עין תנור. איל שפירא, מערכת וואלה! NEWS
מפחיד, ספק מצחיק. נקבת עין תנור/מערכת וואלה! NEWS, איל שפירא

דילמת הגשם

מעיינות, מטע סודי, חורבות, ניקבה, פיקניק על עץ וגם שקדים. לדעתי אפשר לסגור ולחזור הביתה. אה, והמטרייה? ייתכן ובאורח פלא יתחיל הגשם לרדת עליכם בדרך חזרה לנקודת ההתחלה. אז טוב שהצטיידתם בהתאם. מצד שני, תמיד יש איזה ילד שלא מוכן לעמוד מתחת למטרייה גם אם יירד מבול. גם אם יירדו מהשמיים ברד וכינים וערוב ודבר, הוא יתרוצץ מאושר בין הטיפות. אז נכון, מחר בלילה כבר תשמעו מחדרו שיעול שחפתי, אבל זה שווה את זה.

ילד עומד על גזע עץ, עין מטע. איל שפירא, מערכת וואלה! NEWS
מתחם הפיקניק האולטימטיבי בעין מטע/מערכת וואלה! NEWS, איל שפירא

מודיעין שלום

איפה: נוסעים על כביש 375 (מכיוון עמק האלה לצור הדסה) ובסימון הקילומטר ה-11 מופיע שילוט לחניון עין מטע. פונים, מחנים ומתחילים ללכת. שימו לב: במסלול זה, לא עולים על "שביל הקיסר" המסומן היטב במקום. את הדרך מניקבת התנור בחזרה אפשר לעשות באותו אופן שבו הגעתם או באמצעות השביל האדום.

אורך המסלול: כשני קילומטרים.

רמת הקושי: קלה.

לא לוותר: נכון, חורף, קר וכל זה. אבל דווקא בשל עובדה זו, שווה לחלוץ נעליים ולטבול קלות את הרגליים במי עין מטע ועין תנור. זה מרענן וכיף דווקא לפני הקיץ, שמביא עמו אל המעיינות המוני מטיילים ודבורים.

לעשות רושם על החבר'ה: עץ השקד, שמוזכר כמה פעמים במקרא, זכה בשמו בשל העובדה שהוא כה שקדן, ומואיל בטובו לפרוח מוקדם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully