נגמרו הקייטנות ונמאס מהקניונים? עשר דקות מירושלים, חצי שעה מתל אביב תוכלו לתפוס שלווה בעין חמד - גן לאומי מטופח להפליא, עטור מדשאות רחבות ידיים ושולחנות פיקניק. בצד הפלג הזורם חלקו של נחל כסלון - נמצא מבנה צלבני גדול. זוהי אחת מפינות הטבע המקסימות ביותר בסביבות ירושלים. בתקופה הצלבנית כינו את המעיין המרכזי בשם הלטיני "אקווה בלה", שמשמעו "מים יפים", שם שהושאל לאזור כולו. המבנה הצלבני, בית חווה מבוצר, בעל שתי קומות. אל החצר המרכזית נכנסים מבעד לשער מקושת בחומה הצפונית. באולם זה שרדו חלק ממתקני בית בד. מהחצר עולה גרם מדרגות אל הקומה השניה.
באתר הוכשר שביל בינות לחורש המוביל אל מערת קבורה, שתיארוכה הוא כנראה לתקופת בית שני. בדרך המתרוממת מעל לעמק בו מצוי הגן הלאומי, ישנה נקודת תצפית הממחישה משמעותה של ריאה ירוקה בין הכבישים והישובים.
כיום (ממאי 2009), אין מים בעין חמד. יבשו המעיינות. אפילו המעיין המרכזי, מעיין עין חמד, שהזרים זרזיף דק של מים עד חוד מאי 2009, יבש. לפניו יבשו שני מעיינות נוספים. שנות הבצורת האחרונות, ומעשי ידנו, בני האדם, נותנים אותותיהם גם בעין חמד. סלילת כבישים, בניית בתים ושכונות ואזורי תעשייה מונעים ממי הגשמים, כשהם כבר יורדים, מלחלחל לאדמה ולמי התהום, אלא יוצרים נגר עילי, שנשטף אל צינורות הביוב ונעלם.
אל אלו מצטרפת תפיסת המעיינות ושאיבת מימיהם לשימוש האדם, לחקלאות ולתעשייה, ומניעת מים מהטבע. "זכות הטבע למים" החוק שאושר לפני שנים ספורות, מכיר בחשיבות המים לטבע ובחישובים שונים מחזיר מים אל נחלים וביצות במידה שמספיקה להחיותם.
הפסקנו, בעין חמד, להשקות את הדשאים. ורק בימים חגיגיים במיוחד, אנחנו מפעילים משאבה שמסחררת את המים במעלה הנחל, ממאגר שאוגר את מי הגשמים והמעיינות בימות החורף, ומחזירה אותם אל המאגר.
ובכל זאת, למרות הצמצום במים, העצים נותני הצל, הספסלים ופינות החמד (ניתן לעשות פיקניק) המבצר המרשים והבריחה מהעיר הגדולה אל הטבע עושים את שלהם וכל אחד יכול לתפוס קצת שקט בעין חמד.
ואם כבר הגעתם עם הילדים, חשוב שתדעו...
ואם אתם כבר שם
חמד של שבת - סדנת בניה בבוץ, מוזיקת ג'ז חיה, משחקי ענק ומספר סיפורים יצטרפו לחווית המבצר הצלבני, המדשאות והנוף המיוחד בפעילות בטבע להורים וילדים. היכן: גן לאומי עין חמד. מתי: כל שבת במהלך אוגוסט בשעות 11:00 - 15:00
איך מגיעים?
סמוך לכביש מס' 1 עולים על מחלף חמד (בין הצמתים שורש והראל) ופונים דרומה כמה עשרות מטרים. לבאים מירושלים- נוסעים לכיוון אבו-גוש ועוקבים אחר השילוט. כדאי לקחת: שמיכה, ציוד לפיקניק, ספר טוב וכל מה שעושה נעים.