וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ליפתא: מעיין מיסתורי שמספק הפתעה בכל ביקור

10.7.2014 / 8:11

בוואדי קטן וחבוי למרגלות הכניסה לירושלים ממתינים לכם בריכת מעיין קרה, ניקבה אפלולית ומסתורית, שיטוט הזוי בין בתים נטושים ובעיקר - סיכוי למצוא היפים אבודים ואמנים מיוסרים. טיול למעיין ליפתא, שכל ביקור בו הוא חווייה שונה

מעיין ליפתא. איל שפירא,
יוהו! ילד מתוק קופץ למעיין ליפתא/איל שפירא

תגיעו לבד, תגיעו כזוג, תגיעו עם הילדים

כאשר אתם מגיעים לגן לאומי או לשמורת טבע, אתם יודעים - פחות או יותר - למה לצפות מבחינת מה שקרוי "שירותים למטיילים". אתם יודעים שיהיה נקי, אתם יודעים שיהיה מסודר, אתם יודעים שלא יהיו הפתעות מיוחדות. יהיה כיף, כן, אבל לא יעוף לכם המוח בגלל איזו מקריות מדהימה או מפגש שעשוי להסתיים בחברות אמיצה, בשיחה לא צפויה או אולי אפילו ביחס מין בלתי נשכח.

אז תגיעו לבד לגמרי, תגיעו כזוג, תגיעו עם הילדים. תמיד יהיה פה מעניין.


עוד כתבות על מעיינות בוואלה! תיירות:
עמק המעיינות: עולם המים, רק 80 דקות מת"א
מעיינות בישראל: חמישה טיולים קלילים וזורמים
עין פרת: אחד המעיינות האהובים בארץ


במקומות כמו ליפתא, החבויה מתחת לכניסה לירושלים למרגלות כביש מספר 1, הכל יכול לקרות. אתם יכולים להגיע ויהיה נקי בזכות מטיילים טובים, אבל בשבוע הבא יהיה מלוכלך בגלל מטיילים רעים. אתם יכולים להגיע ולא תהיה נפש חיה, אבל בעוד שעה תמצאו את עצמכם פוגשים היפי אמריקאי מזדקן, עם גיטרה חבוטה ואישונים שנראים כשוחים בתוך צמד אקווריומים של אלכוהול.

אתם יכולים גם להגיע ועץ התאנה הענקי יציע לכם שפע מטורף של ממתקים מן הטבע. ואולי לא. אבל מה שבטוח - תמיד יהיה לכם מעניין פה. במיוחד אם תתמסרו.

מעיין ליפתא. איל שפירא,
מה שבטוח - תמיד יהיה לכם מעניין פה. מעיין ליפתא/איל שפירא

שמורת טבע עם הרבה רוח חופשית

וליפתא הוא מקום שמתמסרים אליו בזרועות פרושות. לכאן לא באים כדי לטבול במעיין ולברוח אחרי חצי שעה לאיזו מסעדה ירושלמית מפונפנת. לכאן באים כדי להישאר. שעתיים, חצי יום, יום ורבע.

אולי זו הסיבה שבמהלך העשורים האחרונים התגוררו פה אנשי שוליים, ביטניקים, מתחזקים, מתחלשים, מחפשים, אנשי עולם תחתון, אנשי עולם עליון. כולם עברו פה, חיים סביב המעיין הנובע. חלקם נשארו חודשים או שנים, בבתי הכפר הנטושים. וזה גם מקום מצוין עבור ילדים חקרניים. הקטנים הפרטיים שלי, למשל, דורשים ממני להגיע הנה אחת לכמה חודשים. כי גם הם, בחושיהם נטולי הניסיון, הבינו את כוח המקריות שמתרחש כאן בעוצמה, מקריות שגורמת לכל ביקור פה להיראות אחרת לגמרי.

ודווקא החוסר סדר המאורגן הזה, העזובה הנהדרת והבלגן הפוטוגני, גורמים לכך שיש מי ששונאים את ליפתא ונרתעים ממנה, ויש מי שמתאהבים בה ממבט ראשון.

אבל כדי לאהוב את ליפתא, צריך קודם כל להכיר אותה: הגעתם אל כפר ערבי נטוש במערב העיר, השוכן בתוך וסביב ואדי שעושה את דרכו אל נחל שורק. שמו הקודם של המקום, "מי נפתוח", הוא רמז לכך שיש מי שסבורים, כי מדובר ביישוב המקראי שנשא שם זה. ליפתא עבר כמה וכמה גלגולים בימי השלטון הצלבני והעותאמני, והפך לכפר שיושב על ידי פלאחים שעסקו בחקלאות. הם עיבדו את הטרסות שלהם, ששרידיהן ניכרים עד היום, וחיו סביב המעיין, שבוקע מתוך ניקבה ארוכה מבטן האדמה.

מכאן, בימים שקדמו למלחמת העצמאות, צלפו לוחמי הנג'אדה, לוחמים ערבים שמקורם בלבנון, על בתי השכונות היהודיות הסמוכות, ובעת המלחמה ברחו מכאן תושבי ליפתא והותירו אותו ריק מאדם.

כאמור, הוואקום המקומי הזה הביא עמו ניסיונות התיישבות יהודיים מסוגים שונים ומשונים, וכולם לא ממש צלחו. היא אמנם לא נראית כך, אך ליפתא כיום היא שמורת טבע. בלי שער כניסה, בלי גדרות, בלי דמי כניסה, ועם הרבה רוח חופשית.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

מיקום אסטרטגי, נוף מרהיב ודירות מפוארות: השכונה המסקרנת שנבנית במרכז

בשיתוף אאורה נדל"ן
מעיין ליפתא. איל שפירא,
עשרות מהם עדיין עומדים על תילם. בית בכפר ליפתא/איל שפירא

שיטוט מפתיע בריבוע

לאחר שמחנים את הרכב ברחבת החנייה, יורדים אל הוואדי לפי השילוט ל"מי נפתוח", בירידה תלולה, ולצד אתרי עבודה מאובקים - חלק מפרויקט קו הרכבת החדש מתל אביב לירושלים. זה מעורר שאלות בדבר המתח המובנה בין טבע פראי לתשתיות תחבורתיות. עוד מעט, במים הקרים, השאלות הללו יתפוגגו.

הירידה מטה תחשוף בפניכם אט-אט את בתי הכפר המתקרבים ואת הוואדי היפה. בחורף יפה פה פי כמה וכמה, אבל מצד שני - בחורף לא תוכלו להיכנס למים, אלא אם אתם פינגווינים.

אחרי כרבע שעה (מקסימום) של ירידה, והנה הגעתם אל בריכת המעיין הגדולה. למעשה, יש פה שתי בריכות, אבל רק אחת מהם ראויה לטבילה. כאן מתחיל מסע ההפתעות שלכם, כאשר הכל תלוי מי יושב לצד המים או בתוכם. לפני או אחרי הכניסה למים הקרים, חובה עליכם להצטייד בפנס ולהיכנס לניקבת המעיין. היא צרה עד אימה, חשוכה עד-עוד-יותר-אימה ומסתורית לעילא. היא חצובה בסלע וההליכה בה נערכת לאורך כמה עשרות מטרים, במים רדודים. קצת פחות מגובה הברכיים.

ואז שוב נכנסים למים. ומשתזפים, ונכנסים למים, ומישהו שאתם לא מכירים מוציא מהתיק בקבוק עראק ומחלק לכולם, ומישהו אחר מקלל את העולם ומישהו אחר מברך אותו. ואז שוב נכנסים למים.
.

מעיין ליפתא. איל שפירא,
חובה להצטייד בפנס ולהיכנס לניקבת המעיין. רוחצים בליפתא/איל שפירא

טיפוסים מכל המינים, הצבעים והצורות

ואחרי הכל, מגיע הזמן לדגום את בתי הכפר, שעשרות מהם עדיין עומדים על תילם. מהבית הזה יש חלון פעור אל נוף מפעים, ובבית ההוא יש אריחי רצפה מצוירים ביד. ובאחד הבתים גיליתי, באחד מביקוריי פה - בעודי משוטט כאן לבדי - שתי אמניות צעירות ומיוסרות שרובצות בדממה על מרפסת מתפוררת מעל הוואדי, מוקפות צבעי שמן ובדי ציור, מציירות את הנוף כבר שעות. משהו בסיטואציה הזאת היה מוזר ומקסים באופן שקשה לתאר במילים. ובכלל, יש משהו רומנטי עד מאוד במקומות נטושים שממגנטים טיפוסים מכל המינים, הצבעים והצורות.

ובין כל הבתים ושרידי הסמטאות ישנם סברסים שמתפרעים, חרדוני ענק שמשתזפים וצלליות מסתוריות שצצות ונעלמות כהרף עין. ואולי זה רק הדמיון שמתעתע? והאם זה בכלל משנה?

מעיין ליפתא. איל שפירא,
מעיין ליפתא/איל שפירא

מודיעין שלום

איך מגיעים: תחילת המסלול היא בגשר הולכי הרגל שלצד כביש מספר 1 (ת"א-ירושלים). מאחר שהסדרי התנועה כאן שונו לפני מספר שנים, ההגעה הנוחה ביותר היא ממחלף יגאל ידין וממנו לדרך בגין לכיוון גבעת שאול. פשוט כתבו "רחוב מי נפתוח" בווייז, ואתם מסודרים. מחנים מתחת לגשר וצועדים לפי השילוט. שביל ההליכה מסומן כחול, ויש לחזור לרכב באותה הדרך. מומלץ להגיע מוקדם בבוקר או בשעות בין הערביים, לפי או אחרי החום הגדול. אנא היזהרו מבורות פתוחים המצויים לצד השבילים המסומנים ואל תיכנסו לתוך המבנים המצויים בסכנת התמוטטות.

ציוד מומלץ: בגד ים, סנדלים להליכה במים, פנס (עדיף פנס ראש), הרבה מים (אין ברזים בשטח ואולי תרצו להישאר זמן רב) ובעיקר - ראש פתוח.

לא לוותר: כנסו לניקבת המעיין, ונסו לגלות בסופה את מקור הנביעה. מצאתם? כעת הרימו ראש מעלה והאירו עם הפנס. מאחר שאתם מצויים מתחת לפני הקרקע, תוכלו להבחין בשורשי עצים הגדלים ממש מעליכם. זה מדליק בדיוק כמו שזה נשמע.

לעשות רושם על החבר'ה: הלוק הסוריאליסטי של ליפתא הביא לכאן גם במאי קולנוע שצילמו פה חלקים מסרטיהם. כך למשל, אחת הסצנות החזקות בסרט "מישהו לרוץ איתו" צולמו כאן. ראיתם את הסרט? ודאי תזהו את הלוקיישן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully