לרוץ מהר לפני שייגמר: מסע קצת אחר אל הפנינה שלחוף הים השחור

ההווה שלה יותר ויותר מדורני אבל העבר נשקף מכל פינה, היא אנרגטית אולם מחביאה בתוכה שפע של פינות שקטות ויפות, היא גאוות העם האוקראיני אבל גם קצת מדינה בתוך מדינה. ילידי העיר קוראים לה "אודסה מאמא", כאילו הם ילדיה והיא אמם האהובה. הם שלה והיא שלהם, ולא משנה מי שולט בה - האימפריה הרוסית, השלטון הסובייטי או אוקראינה העצמאית. היא התחילה ככפר עם נמל קטן כ-600 שנה לפני הספירה והפכה לעיר בת מיליון תושבים שמכונה "הפנינה של הים השחור".

אודסה היא נמל ים המסחרי הגדול ביותר באוקראינה ומהווה עיר מרכזית בתחומי התרבות, המסחר, התעשייה, המדע והתיירות. פתיחותה לעולם והיותה עיר מסחר הפכו אותה לייחודית משום שמצד אחד היא שער לאוקראינה ובעבר לברית המועצות, אך מצד שני נושבת בה רוח מערבית שמגיעה מבירות התרבות של אירופה דוגמת רומא, פריס וברלין. אודסה התברכה באווירה של חופש ומוזיקה קלאסית, ושימשה כחלון לעמי ים התיכון.

נסענו אליה כשחודש יולי בער בחוץ. טסנו בחברת אוקראין אינטרנשיונל, שהסתבר לנו שהיא מפעילה טיסות בין תל אביב לשישה יעדים באוקראינה, כמות מכובדת שמעידה על הרומן המתפתח בין התייר הישראלי למדינה שלחופי הים השחור. אחרי שלוש שעות טיסה נינוחות נחתנו בבוקר יום שישי וקיבלנו קיץ אירופאי קלאסי – עננים שנמרחים להם בתוך שמיים כחולים, רוח קרירה שמגיעה מהים השחור ושמש נעימה. בחצר הפנימית המקסימה של מלון פלאיי רויאל שבמרכז העיר רואים גם הרבה ירוק. באודסה יש שפע של עצים, והשילוב בין הכחול של הים והשמיים לבין הירוק של העיר יוצר עיר יפהפייה עוד לפני שמכירים אותה. אז יצאנו להכיר.

הכרנו את אלנה, המדריכה המקומית שלנו. מקובל להסתובב באודסה עם מדריך מקומי, וזאת דרך מעולה לראות את העיר. תמורת עשרה דולרים ליום, המדריך יכיר לכם כל פינה בה. תיאטרון האופרה של אודסה נחשב, ובצדק, בין היפים ביותר באירופה. בנייתו של המבנה המקורי הסתיימה בשנת 1810, אך שריפה שפרצה בו בשנת 1873 הובילה לעיצובו מחדש ב-1887 בסגנון הבארוק. שחזור מלא של תיאטרון האופרה הושלם בשנת 2007. חוץ מפאר והדר, אולם האופרה נודע בזכות האקוסטיקה המעולה שלו ואפילו לחש שקט מהבמה נשמע בשורות הגבוהות ביותר. בשנת 2008 מגזין פורבס הכתיר אותו כאחד מ-11 האתרים הכי יוצאי דופן במזרח אירופה. מחירי הכרטיסים למופע אופרה נעים בין דולר ל-8 דולרים בלבד.

דני: לא מעט חלקים בתוך המבנה שמצופים זהב, כאילו שהעושר והפאר של בית האופרה מסמלים את העושר התרבותי של האוקראינים.

אפרת: מקום יפה ומרשים, אין מה לומר. קיווינו שפתאום דודו אהרון יפתיע ויעלה לבמה.

דני: זה מבנה וואו. השטיח שמסתיר את הבמה שוקל טונה. אתה מרגיש שאתה נכנס לסצנה מותחת בסרט של ג'יימס בונד.

החל מ-397 דולר: לרכישת חבילת נופש של כספי טורס לאודסה הקליקו כאן

ב-1905 פרצה באודסה התקוממות של פועלים, שנתמכה על ידי הצוות של אניית המלחמה הרוסית פוטיומקין והעיתון איסקרה של לנין. הסרט המפורסם "אניית הקרב פוטיומקין" משנת 1925 מתעד את ההתקוממות, וכולל סצנה שבה מאות אזרחים רוסים נרצחים על מדרגות האבן הגדולות שידועות בשם מדרגות פוטיומקין, באחת מהסצנות המפורסמות בתולדות הקולנוע הרוסי בפרט והקולנוע בכלל.

במבט מכיוון הנמל, גרם המדרגות המטפס על הגבעה נראה רצוף ונצחי באורכו, אבל יש לו סוף, ואחרי טיפוס של 142 מדרגות שכוללות כמה רחבות מנוחה נסתרות מהעין, מגיעים למעלה. הנוף עוצר נשימה, ולא רק בגלל שהכושר שלנו בינוני ביום טוב.

שמו המקורי של גרם המדרגות היה "פרימורסקי" (ליד הים), עד שבשנת 1955, בתקופת ברית המועצות, הוחלף השם ל"מדרגות פוטיומקין" לציון 30 שנים למרד על אניית הקרב. בתחילת שנות ה-90, לאחר עצמאות אוקראינה, הוחזר למדרגות שמן המקורי, אך לא שמענו איש לא קורא להן כך.

במרחק הליכה קצר מהמדרגות מגיעים לרחוב הראשי שחוצה את לבה של אודסה – רחוב דריבסובסקיה. הרחוב קרוי על שמו של חוסה דה ריבאס, ספרדי בן המאה ה-18 שנולד בנאפולי והתגלגל לאודסה, כפר קטן בשעתו. הוא הפך לאחד מבוני העיר ולראש העיר הראשון שלה, והשדרות שנושאות את שמו הן רחבות, מלאות בעצים ובעלות קסם משלהן. באביב 1984 הן הפכו למדרחוב שהאווירה בו פתוחה ומשוחררת.

דני: ברחוב יש חנויות של מותגים מקומיים, דוכני אוכל רחוב, מיצגי אור צבעוניים, אווירה של חופש וכיף. זה מדרחוב הומה אדם שגורם להרגיש וייב של עיר חיה ותוססת.
אפרת: אני לא בטוחה שטסנו לאודסה אלא שיותר הגענו אליה במכונת זמן. כשאתה מסתובב ברחוב דריבסובסקיה עם תאורת הרחוב המוגזמת והיפה של פרפרים ותפוזים, מפוטם מליקר חזרת ורואה מכונית לאדה חוצה מולך את הדרך ברברס, אתה יודע שהגעת למקום מיוחד.

דני: אין ברחוב מותגי אופנה עולמיים כמעט. ראינו סניף מקדנולד'ס אחד בלבד, התאגידים העולמיים לא הגיעו לאודסה, הם עדיין בתוליים בהיבט הזה. ההרגשה היא שהעיר לא ממוסחרת, זה אולי החיסרון שלה בהיבט של שופינג, אבל בהיבטים אחרים זה נותן לה קסם אחר. במרכז העיר לא צריך שום תחבורה, הכול קרוב ונעים ללכת. אפשר גם להשכיר אופניים. העיר בבנייה, בתנופה, מתפתחת, המון שיפוצים של מבנים. העיר מתעוררת. כיף ללכת ברחובות.

אפרת: דני שתה ברחוב משקה בשם אוזבר שזה קומפוט פירות מעושנים. בהתחלה הוא היה לו טעים ואז הוא התהפך עליו.

דני: בסדר, לאוזבר פחות התחברתי. אבל שתינו בירה מקומית נחמדה וטעמנו וודקה חזרת – משקה אוקראיני מדליק!

בכל הזמן הזה שבו טיילנו באודסה, הייתה מתחתנו אודסה נוספת. אחת האטרקציות בעיר היא הקטקומבות - רשת סבוכה של מנהרות תת-קרקעיות באורך כולל של כ-2,500 קילומטרים. במאה ה-19 מרבית בתי העיר נבנו מאבן גיר ובסמוך לעיר פעלו מחצבות אבן תת קרקעיות. במשך השנים ננטשו המחצבות ואנשים חיברו ביניהן כדי להבריח סחורות ויצרו רשת מנהרות מסועפת. הקטקומבות מילאו תפקיד חשוב במלחמת העולם השנייה, אז הסתתרו בהן פרטיזנים רבים. כיום רק חלק קטן מהן פתוח למבקרים ומשמש כמוזיאון להיסטוריה שלהן.


החל מ-397 דולר: לרכישת חבילת נופש של כספי טורס לאודסה הקליקו כאן

כמו בכל עיר גדולה גם באודסה יש כמה שווקים צבעוניים. פריבוז (Privos) הוא השוק שבו תמצאו את הפירות והירקות העונתיים הטובים ביותר, אבל בפאתי העיר נמצא השוק הפתוח הכי גדול באירופה - שוק שבעת הקילומטרים.

דני: השוק הזה רחוק חצי שעה ממרכז העיר, זה שוק עצום וכשאני אומר את המילה עצום אני מקטין אותו. זה שוק מכולות – הוא מסודר ככה שיש מכולה למטה שהיא החנות ומכולה למעלה שהיא המחסן שלהם. יש בשוק ה-כ-ו-ל. החלוקה של המותגים המקומיים והזולים לעומת המותגים המוכרים מהעולם היא של 20-80.

אפרת: קניתי שם רובוט אוקראיני ענק, שבארץ עולה לדעתי 400 שקל. שם הוא עלה לי 70 שקלים. כתוב עליו כל מה שהוא יודע לעשות, והוא מקריין כל פעולה בדרמטיות אוקראינית. חבל שהרובוט לא יכול גם לגדל לי את הילד והייתי שמחה אם היה גם מסדר לי קצת את הבית.

דני: בשוק הזה אפשר לקנות כל דבר שיש בעולם. יש בו מעילי עור איכותיים, צעצועים מכל הסוגים, אלקטרוניקה, הלבשה תחתונה – כל עולם הקמעונאות. יש הרבה מקומות שאפשר לעצור לאכול ולשתות בהם, והוא מוצל ונעים.

אפרת: הישראלים שפגשנו מתבאסים מזה שלפני שנה היה יותר זול מהיום, ולא מעריכים את זה שעדיין יחסית זול בטירוף, אבל אני קצת חושדת שישראלים חייבים להתמרמר על משהו כדי ליהנות באמת. בגלל זה לדוגמה לקחתי איתי את דני.

לא רחוק משוק הקילומטר השביעי נמצא פארק המים של אודסה. הוא מושלם לבילוי משפחתי ומספק שפע של אטרקציות לכל הגילאים. מבוגר ישלם 19 דולר עבור כרטיס כניסה לפארק המים, מחיר כרטיס לילד עולה 13 דולרים.

אפרת: פארק המים מדהים, אפשר לבלות שם יום שלם. אם אתה מסתתר באחת המגלשות האינסופיות אפשר אפילו למשוך יומיים.

דני: כן, הוא מושלם. שקט, פתוח, מלא בצמחייה, יש בו המון שטחים לשבת, המון פעילויות שמתאימות לכולם – מבריכות לגיל 0 ועד מגלשות אקסטרים וקמיקזות לנוער ולמבוגרים. בריכת הגלים שם בגודל של הנגב בערך.

אפרת: זאת חוויה רק כדי לראות את בגדי הים של האוקראיניות – זה יותר בייבי דול מביקיני. ולא הבנתי איך גברים מקומיים יוצאים עם ספידו וסיגריה ביד מהמגלשות.

דני: כנראה מיומנות שהמקומיים פיתחו עם השנים, סוג של שילוב תענוגות שכזה. הקטע הוא שהיו שם המון משפחות אבל היה שקט מאוד. גם לא צריך להיסחב עם צידניות - יש שם מסעדות, בתי קפה, אווירה כיפית.

אפרת: זה מקום עצום ומטורף, שבארץ אני בטוחה שהיה פחות מושקע ויותר יקר. הם אוהבים להצטלם עם ספידו ולעשות שרירים וזה מצחיק לראות.

החל מ-397 דולר: לרכישת חבילת נופש של כספי טורס לאודסה הקליקו כאן

דני: אני חייב להגיד משהו על האוכל האוקראיני – וואו.

אפרת: לגמרי. אודסה גורמת לטיב טעם להיראות כמו סניף כשר למהדרין.

דני: האוכל המקומי האוקראיני היה מעולה, פשוט פצצה. הוורניקי, החמוצים, הבורשט, הדגים המלוחים, החזיר אותי לאוכל של הבית.

אפרת: בתור נכדה לסבא שנולד באודסה הרגשתי שסוף סוף אני מגשימה את הייעוד הקולינרי שלי. תקעתי מרקי בורשט מדהימים ו-ורניקי – דני תפרט להם, לא כולם גדלו בבית שלך - אלה כיסונים עם ממרחים נהנתנים ומדהימים. נפלתי בפרשמק, שזה ממרח דגים מעולה, והורדתי הכול עם חרינבוחה שזה ליקר מקומי שמרגיש כמו סדר פסח - עשוי מחזרת ומדוד שיכור ופטל. הם שמים פטל בהכול. כמו שאנחנו עם חומוס הם עם הפטל.

דני: זה לא רק הטעם וההגשה אלא גם המגישות. אכלנו צהריים במסעדה מעולה שבה המלצריות מסתובבות בלבוש מסורתי עם זרים ענקיים על הראש.

והמחירים? מנה בשרית עולה כ-6-7 דולרים, ארוחה לחמישה אנשים, כולל אלכוהול, עולה כ-50 דולר.

כיאה לעיר נופש, אודסה משובצת בהרבה חופים יפים. אחד הפופולריים הוא חוף לנזהרון (Lanzheron) שקרוב למרכז העיר. יש בו חוף חולי, מיטות שיזוף, מסעדות, מרכז ספורט ימי והרבה משתזפים ומשתזפות.

בסמוך לו נמצא גם הדולפינריום של אודסה, מהאטרקציות המתוירות בעיר, שבו אקווריום, בריכת דולפינים וכמה מופעי דולפינים ביום והוא חלק ממתחם מלון נמו – המלון הכי חדש ויוקרתי באודסה.

אפרת: אהבתי את מלון נמו, באווירת המערב הפרוע המקומית יש בה בריכת דולפינים. אפשר לשחות איתם, אגב. אכלתי שם מגש סושי שלא הצלחתי לסיים אותו, הוא עלה 120 שקלים והיה עשוי מדגים אוקראינים שדוברים שלוש שפות.

דני: זה המלון הכי יקר בעיר ועדיין הוא זול ביחס לארץ. יש לו חוף רחצה פרטי, ועשינו בו טיפול ספא מפנק שעלה 20 דולר לשעה. זוג שבא אליו לחמישה ימים ישלם אולי אלף דולר, כולל טיסות.

אפרת: מלון שלוקח את החיים הטובים לקצה וגורם לחיים הרגילים להרגיש ממש רגילים. מלון שכולו פינוק.

דני: בחזית המלון היו מכוניות שגרמו לעיניים לנו לנצנץ – הייתה שם ב.מ.וו שנצצה מיהלומים שהודבקו עליה. עשינו בו מסאז'. עמד שם איזה בחור ענק, שני מטר גובה, נראה כמו הודור ממשחקי הכס, אבל לשמחתי מנהלי המקום חיברו אותי למסג'יסטית טובה. הרגשתי רפוי, בעיקר נפשית.

מערבית לחוף לנזהרון, במקביל אליו, נמצא פארק שבצ'נקו. הפארק המיוער בלב העיר יוצר מקום מושלם למנוחה ובילוי. אפשר להשכיר אופניים, סגוויי, או לשלם 60 הריבניה, כ-12 שקלים, ולטייל במשך שעה באופניים חשמליים. מלון "בלאק סי שבצנ'קו פארק" שבמרכזו משקיף על הנמל וטובל בירוק.

דני: אהבתי את המלון, הוא מיוחד וצמוד לאצטדיון המקומי של העיר, מה שיוצר מראה מרהיב – ממסדרון המלון אפשר לראות את כל פנים האצטדיון, ולמעשה לראות משחק כדורגל בחינם.

אפרת: זה נחמד לגבר שיכול לבהות באצטדיון ולהירגע, במקום לבהות באשתו. יש פה ממד של ניקוי ראש.

דני: אפשר לנקות את הראש גם בפארק עצמו. יש בו המון פינות חן לקפה או בירה, לעשות פיקניק נחמד של גבינות ויין, לטייל בו. בצד השני של הפארק יש לונה פארק. הנוף מהגלגל הענק היה יפהפה. משלמים פר מתקן, הוא לא צפוף וזה לונה פארק באווירה של פעם - במובן הטוב של המילה.

כיאה לעיר תיירותית וגדולה, לאודסה יש חיי לילה מפותחים. אחד הברים המפורסמים והפופולריים בעיר הוא הפאב האירי Corvin club, שנמצא בסמטה שיוצאת המטיילת. לפאב הזה מגיעים חובבי אלכוהול מכל העולם כדי לשבת בחדר אחד גדול שמעוצב כמו בסצנה של מד מן. בחדר יש ספה אדומה מעור, וכל קירותיו מכוסים בבקבוקי וויסקי מכל העולם, מכל התקופות ובכל הצבעים.

דני: יש בו את אוסף הוויסקי הכי גדול במזרח אירופה. מטאליקה והסקורפיונס ישבו בחדר הזה וגם אני ישבתי על הספה האדומה.

אפרת: דני שיחק אותה אל קאפונה וכמעט שרף את המקום עם הסיגר שלו. אבל באמת יש שם מבחר אדיר.

דני: הוויסקי הכי יקר – 400 שקל לכוסית. זיל לזול. יש בחדר הזה כל וויסקי שאפשר לחשוב עליו וכמעט כולם סינגל מאלט, זאת אומרת באיכויות הכי גבוהות שיש. זה גן עדן לחובבי וויסקי. אנשים טסים במיוחד לאודסה כדי להגיע לחדר הזה ולבלות בו. הרגשתי כמו שער של בלייזר.

אפרת: אם את בחורה רוצה רק פיג'לינג אז עזבי אותך, אם עד עכשיו הקפצת בברים אולי זה לא המקום בשבילך, אבל יש שם כל סוג וויסקי שנולד אי פעם.

יצאנו גם למועדון הכי מפורסם באודסה, איביצה, שנמצא בטיילת חוף הים במרחק 20 נסיעה ממרכז העיר. כרטיס כניסה עולה כ-10 דולרים.

אפרת: ממש אהבתי. אני אימא ולא בסצנה אבל לצאת אליו זה כמו לצאת לקלרה בימים הטובים.

דני: אווירה משוחררת, קרחנה, הופעות חיות, רווקים ורווקות מהמעמד הגבוה. אני קצת פחות התחברתי לאווירה. למועדון הגענו בחצות וחצי.

אפרת: טוב דני אלה לא השעות שלך.

דני: זה מועדון שאפשר לראות בו אוליגרכים.

אפרת: הרבה שוגר דדיז ובחורות במיני ומחשוף. בכלל, האוקראינים יפים. בעיקר הבנות. כל האימהות האוקראיניות נראות כמו נתי קלוגר והבנות כמו ג'ני צרוואני. אני נראיתי שם קצת כמו ציפי שביט ואת דני כמעט עצרו בגבול. בכלל, האוקראיניות זה קטע - את מתאפרת, מתקלחת, לובשת שמלה ואז יורדת למכולת לקנות חלב וחוזרת הביתה. זאת רמת ההשקעה והתקתוק. הם כולם מאוד מטופחים ונהנתנים.

אפרת: מגיעים למקום שהוא קצת אחורה בזמן ומקבלים חופשה מעולה – אוכל טוב, אנשים יפים, ארכיטקטורה אירופאית, מקומות בילוי, משהו נאיבי באווירה. הכול בה קצת מוגזם כי כנראה ככה האוקראינים – אם שמלה אז עם מחשוף גדול, אם גינה אז עם מזרקה גרנדיוזית ופסלים. הכול יפה, על גבול הקיטש ויש בזה קסם. זה לגמרי סופ"ש שהייתי עושה עם בן זוג. מי שלא מפחד ממחירים זולים וכולסטרול – זה המקום עבורו.

דני: זה הזמן לתפוס את אודסה. היא זולה והאוקראינים עדיין לא מבינים איזו פנינה יש להם ביד. זאת עיר שמתאימה לפודיז שאוהבים סיורים קולינריים, עיר לחובבי היסטוריה ואמנות, זוגות צעירים שרוצים להתאהב מחדש ייהנו מחופשה רומנטית, גם משפחות לילדים יכולות למצוא אטרקציות כמו פארק המים העצום והמדהים. המחירים היחסית זולים מאפשרים למשפחה ליהנות כמה ימים מחופשה מעניינת ומרתקת בלי לקרוע את הכיס. לנסוע לשם עכשיו, כי בשנה השנתיים כל העולם יגלה אותה.

אפרת: חפרת כרגיל, חרגת במילה.

דני: די נו, לאודסה מגיע יותר.

הכותבים התארחו באודסה שבאוקראינה מטעם חברת "כספי טורס.

החל מ-397 דולר: לרכישת חבילת נופש של כספי טורס לאודסה הקליקו כאן